אדקיט (פטרולוגיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סגירת אוקיינוס-אוקיינוס
סגירת אוקיינוס-יבשה
סגירת יבשה-יבשה

אדקיט הוא מונח חדש יחסית בפטרולוגיה ואינו מגובש דיו, שבמקורו תוכנן להתייחס לקבוצה של סלעי יסוד פלוטוניים וגעשיים עתירי סיליקה שנוצרו בראשיתם באמצעות התכה ישירה של קרום בזלתי מופחת. אדקיטים בהגדרה זו מתאפיינים בהרכב כימי מסוים, בעיקר ביחסים גבוהים של Sr/Y וLa/Yb ותכולה נמוכה של Y וYb. במקור תוכנן המונח להתייחס גם לתוצר ישיר של התכה בקרום אוקייני צעיר. תוצאת ניסויים של התכה בלחץ גבוה על בזלות רטובות כמו גם מידע-שדה ומידע מינרלוגי תומכים באפשרות של התכת לוח. עם זאת, תוצאות של ניסויים מוכיחות כי קרוב לוודאי שנתך של לוח קדום לא ישרוד במהלך המעבר בשולי מעטפת פרידוטיטית, ולכן מרבית האדקיטים בקשתות מודרניות מכילים מאגמת-כלאיים או מאגמה שנוצרה בהתכת שולי מעטפת מטאסומטית[1] במהלך התכת הלוח. בכל מקרה, התכת לוח מתרחשת לרוב באזור הפחתה, ולכן היא מהווה מקור חשוב למכלול המרכיבים המופחתים.

הבלבול הנוגע להיווצרות אדקיטים נובע מהתפתחות הגדרת אדקיט באופן משמעותי והכללת כמה סוגים של קשתות, שבאופן מסורתי נחשבו כנובעות מהמעטפת. בלבול נוסף נובע מכך שהמאפיינים הכימיים של נתך לוח – בשלב זה: הקריטריון היחיד להגדרה כאדקיט – משותפים לכמה סוגי סלעים לא-קשתיים המערבים גארנט או אמפיבול כפאזה שיורית במהלך התפתחותם. מחקרים מפורטים מראים כי סלעים אדקיטיים אלה לא היו יכולים להיווצר באמצעות התכת לוח. כחלופה מוצע כי הם נוצרו באמצעות גיבוש מפריט בלחץ מופחת של בזלות מכילות-אמפיבול בתאי מאגמה בהם התרחש חידוש מלאי של מאגמה, בגיבוש מפריט בלחץ גבוה או באמצעות אגירה של בזלות מותמרות בתחתית הקרום, וכן בהתכה של הקרום המאפי התחתון. מודלים חלופיים אלה עולים בקנה אחד עם תוצאות ניסויים מעבדתיים המוגבלים באמצעות תצפיות שדה מפורטות ומודלים של יסודות קורט, והנתמכים באמצעות מידע מדעיכת איזוטופים. בנוסף, מאחר שכמה מסלעים אלה אינם בהכרח מוגבלים לסביבת אזורי הפחתה, יש להם פוטנציאל נפח גדול יותר מאשר אדקיטים. לכן, סלעי יסוד עם יחסים גבוהים של Sr/Y וLa/Yb ותכולה נמוכה של Y וYb אינם יכולים להוות אינדיקציה להגדרת התכת לוח.[2]

מחקר אחר[3] מציין כי אדקיט נחשב למונח גאוכימי המתייחס לקבוצה של סלעים בינוניים עד פלסיים המצויים באופן בלעדי באזורי הפחתה. המחקר מתייחס לסלעים שנוצרו במהלך האוליגוקן-מיוקן ונחשפו בטיבט, וטוען כי הם נוצרו אמנם בגבול סגירה, אך לא באזור הפחתה אלא באזור אורוגני. תמיכה להשערה זו גורסת כי קיימת סבירות גבוהה להיווצרות נתכים אדקיטיים בבסיס הקרום המעובה באזור האורוגני.[4]

ראו גם

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0