אדריכלות סקוטית ברוניאלית

בית אבוטספורד, אחוזתו של סר ולטר סקוט מהדוגמאות הראשונות לסגנון הברוניאלי.

אדריכלות סקוטית ברוניאלית (באנגלית: Scottish Baronial architecture) או בקצרה הסגנון הברוניאלי הוא סגנון בנייה שהיה נפוץ במאה ה-19 כחלק מהתחייה הגותית בעיקר בסקוטלנד.

למעשה היווה הסגנון אינטרפרטציה מקומית לרוח התחייה הגותית שהייתה נפוצה באירופה. מקורות הסגנון היו באדריכלות הרנסאנס של המאה ה-16 בסקוטלנד, בשילוב עם אופן בניית האחוזות שהיו נפוצות בתקופה ואף הושפע מסגנון הבנייה שהיה נפוץ בצרפת. הסגנון היה קשור מאוד ברוח הלאומיות הרומנטית שהתעוררה בסקוטלנד במהלך התקופה, שבין מוביליה ניתן למנות את סר ולטר סקוט, מכאן ניתן להבין את חשיבות הסגנון שכן היה ייחודי לסקוטלנד ונשען על המורשת הסקוטית.^[1]

השפעות

אחוזות הרנסאנס הסקוטיות: סגנון בנייה שנודע אחר כך כ-"ברוניאלי סקוטי" (Scots Baronial). צורת בנייה זו שהייתה נפוצה בדרום סקוטלנד התאפיינה בבנייה הגנתית, עם חומות וצריחים, זאת מתוך הכרח בתקופה הסוערת של מרידות ופלישות אנגליות רבות.
אחוזות השאטו בעמק הלואר: לאורך השנים אדריכלים צרפתים הביאו לסקוטלנד את האלמנטים הנפוצים בבניית השאטוים הצרפתיים, עם התפתחות הסגנון הברוניאלי, מאפיינים אלו ובעיקר של הסגנון הנהוג בעמק הלואר ניכרים בבנייה הברוניאלית.
הטירות הסקוטיות: מקור השפעה נוסף יצא מתוך המורשת הסקוטית של בניית הטירות, זאת כחלק מהרוח הרומנטית של התקופה אשר חיפשה להתחקות אחר העבר הסקוטי ולבטא אותו בסגנון הבנייה החדש.
התחייה הגותית: בסגנון הבנייה ניתן לראות גם סממנים רבים של התחייה הגותית, בעיקר זו שהונהגה באנגליה. אדריכלים סקוטים ואנגלים רבים שאבו השראה מרוח התקופה בנוסף להשראות המקומיות שצויינו מעל.

מאפיינים

בניין מגורים באדינבורו. ניתן לראות מאפיינים רבים של הסגנון, בהם; צריחונים מעוגלים, גימור מדורג במפגש עם הגג, קרניז לאורך הקירות ואף שימוש בתבליט הרלדי במרכז.

סגנון הבנייה הברוניאלי היה שונה מסגנון התחייה הגותית בעיקר בדגש על מאפייני טירה עם אלמנטים רבים הלקוחים מעולם הביצורים, בהם צריחים וצריחונים (לרוב מעוגלים), בנייה לגובה (בדומה למגדל עוז בטירה) ושימוש בגימור שינות חומה דקורטיבי.

מאפיינים נוספים כוללים שימוש נרחב בצריחים מחודדים, אך בשונה מאלו הנהוגים בסגנון התחייה הגותית בסגנון הברוניאלי אלו בדרך כלל מעוגלים ומסתיימים בחרוט, מאפיין נוסף שייחד את הסגנון הברוניאלי הוא שימוש נרחב בקרניזים דקורטיבים לאורך הקירות החיצוניים. במפגש הקיר החציוני עם הגג המשופע היה נהוג לבנות המשך לקיר ולסיים אותו באלמנט מדורג לאורך זווית השיפוע של הגג, מאפיין זה נהוג גם לדוגמה בבתים טוריים ההולנדים.

בהתאם להשפעת ביצורי ימי הביינים ואחוזות הרנסאנס הסקוטי, ניתן לראות מאפיינים דקורטיבים רבים כגון שימוש בתבליטים הרלדיים ולעיתים ישנה העדפה לבניית חלונות קטנים (בעיקר לאורך הצריחים) המזכירים את תצורת חרכי הירי הנהוגים בטירות.

כיום ניתן לראות מבניים ברוניאלים בעיקר בקרב אחוזות וטירות שנבנו או שוקמו במהלך המאה ה-19, כמו גם רחובות ומבני ציבור בערים הגדולות של סקוטלנד שנבנו גם הם בתקופה. כך לדוגמה מספר מבנים בעיר העתיקה של אדינבורו לאורך המייל המלכותי ושכונות נוספות מהתקופה. מעבר לגבולות סקוטלנד ניתן למצוא דוגמאות נוספות לסגנון זה בעיקר באירלנד וקנדה בנוסף למבנים בודדים ברחבי האימפריה הבריטית לשעבר שהושפעו אף הם מהסגנון.