אהי"ה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קובץ:Gnome-colors-edit-find-replace.svg אין לראות דף זה כערך אנציקלופדי. יש לשכתבו באופן יסודי ולהתאימו לשאר ערכי המכלול.
דף זה יובא מאתר חב"דפדיה, ואינו מנוסח בצורה אנציקלופדית, ללא מקורות מסודרים, יתכן שהוא מחקר מקורי של חב"דפדיה ואינו מובן כל הצורך לקורא (לעיתים גם לקורא החבד"י עצמו). אתם מוזמנים לשכתב אותו, ולהשלים בו פרטי רקע חסרים.
שמותיו של ה'
7 שמות שאינם נמחקים
הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · שלום

שם אהי"ה הוא אחד מהשמות של הקב"ה שאינם נמחקים ואינם נהגים כלל, שם זה מורה הוויתו והיותו של ה' בכל זמן.

בפשטי המקראות

שם אהי"ה מוזכר בספר שמות "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל משֶׁה אֶהְיֶ"ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ"ה, וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ"ה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם"[1].

רבי יוסף בכור שור כתב שאהיה זה אותו מובן של שה' הוא הווה בלא תחילה, כי אות ו מתחלפת עם האום יו"ד בהרבה מקומות כמו "קום" "שוב", שאומרים  הדייקנין "קים", "שיב". וכן מן "ידע" - יאמר "יודע", מן "יסר" "יוסר", כי היו"ד נעשית וי"ו במקומות רבים. וגם ניתן לומר - הוה, שמשמע היה, וגם משמע הוה, שהוא הקב"ה הוה ויהיה בלי סוף, זהו משמעות השם - הוה והיה ויהיה. וגם משמע שהוא הווה בצרתם של ישראל,. אלא שמו שאין מזכירים את השם המפורש אלא שם אדנות, כך כאן כינהו בתיבה שפירושה דומה לפירוש השם, והוא "אהי"ה", שאם היה קורא - "אדון אשר אדון" לא היה דומה למשמע השם ופירושו כלל. אבל "אהי"ה אשר אהי"ה" משמע אשר אהיה לאין תכלית, ואהיה עמם בצרתם,

הרשב"ם פירש ש"אהי"ה" עיקר השם, אלא שהקב"ה אומר "אהיה" בגוף ראשון ואחרים בגוף שלישי קורים אותו יהיה (אות י ואות ו מתחלפים) כמו שכתוב בכל מקום את השם המפורש, וזה כמו שיאמר אדם על עצמו "אעשה" ואחרים אומרים עליו "יעשה".

בדרשות חז"ל

חז"ל דרשו  אהי"ה אשר אהי"ה, אהיה עמכם בצרה זו ואהיה עמכם בצרות אחרות, אמר לפניו רבונו של עולם דיה לצרה בשעתה, אמר לו יפה אמרת,  כה תאמר לבני ישראל אהי"ה שלחני (ברכות ט:)

ועוד אמר כיוצא בזה במדרש אגדה (מנורת המאור הראשון פרק הצדקה) ומהו אהי"ה אשר אהי"ה, כשם שאתה הווה עמי כך אני הווה עמך אם פותחין את ידיהם ועושין צדקה אף אני אפתח את ידי, שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב (דברים כח יב), ואם אינן פותחין את ידיהם מה כתוב שם הן יעצור במים ויבשו וגו' (איוב יב טו) ועוד דרשו רבי יצחק אמר, אמר לו הקב"ה למשה אמור להם אני שהייתי ועכשיו אני הוא ואני הוא לעתיד לבא, לכך כתוב כאן אהיה שלש פעמים (שמו"ר ג ו)

ברמזי החכמה והפילוסופיה

רבי סעדיה גאון פירש ששם זה ממורה שאין בבורא לא עבר ולא עתיד למעלה מהזמן ככתוב כי אני ראשון ואני אחרון. הרמב"ם במורה הנבוכים (א סג) פירש הנמצא אשר הוא נמצא, כלומר ראוי המציאות יבאר להם כי יש נמצא ראוי להמצא שלא היה נעדר ולא יהיה נעדר שה' הוא מחויב המציאות.

בסודות קבלה

שם זה שייך לספירת הכתר, משום שהוא לשון עתיד "אנא זמין לאתגלאה" משום שבכתר עדיין אין התגלות. בעיקר הכוונה לספירת הכתר הפרטית של זעיר אנפין, שהיא ספירת הבינה שנקראת אהי"ה, משום ששם זה מורה על בחינת נוקבא המוציאה לידי גילוי את האור שבשם הוי"ה.

וכן בעולמות שלמעלה מספירת הבינה, כמו נוקבא דאריך אנפין הכלולה עמו בתכלית, ביחוד הוי"ה אהי"ה, מורה שם הוי"ה על בחינת המשפיע ושם אהי"ה על בחינת המקבל, שכאמור בעולמות גבוהים אלו הם כלולים בתכלית ללא הפרדה של משפיע ומקבל.

שם זה המורה על זמן הגלות מורכב מ'אהי"ה אשר אהי"ה', וכתוב על כך בזהר[2]: ה'אהי"ה' הראשון זהו העליון והמכוסה, כמו מי שאומר: אני מי שאני, אך לא נודע מיהו. ולאחר מכן 'אשר אהיה', "אנא דזמין לאתגליא", אני שמוכן להתגלות, ועד שהוא מתגלה בפועל.

כמובא בשל"ה הקדוש[3]: ומסוד אהי"ה עמהם בגלות נמשך גלות ישראל במצרים ותקונם וגאולתם. כיצד, אחוריים של אהי"ה דהיינו, א' א"ה אה"י אהי"ה עולה 'דם', רומז לתיקון דם הנשאר מן אדם בחטאו שצריך זיכוך. אחר כך חשוב עשר פעמים אהי"ה עולה רד"ו, כמנין רד"ו שנים שהיו ישראל בגלות מצרים. וכבר זכרתי למעלה זכוך הגלות של מצרים היה של טיפות הקרי של אדם, ומוציא זרע נקרא רע כמבואר לעיל ויהי ער רע בעיני ה'. כן תמצא מילוי דמילוי אותיות של אהי"ה עולים ר"ע כזה, 'אלף' 'הא' 'יוד' 'הא', ומילואם ז"ך אותיות כזה, 'אלף' 'למד' 'פה' 'הא' 'אלף' 'יוד' 'ואו' 'דלת' 'הא' 'אלף' עולים כ"ז, וי' פעמים כ"ז עולים 'רע', ורע גורם רד"ו. אחר כך בא התיקון דם המילה נגד קלקול דם, וכן דם פסח נגד מספר הגדול שהוא מת מן אמת.

מלוייו

לשם אהי"ה ישנם שלושה מילויים:

  • 'שם קס"א' - במילוי יו"דים: אל"ף ה"י יו"ד ה"י. שם זה הוא בעולמות הגבוהים יותר.
  • 'שם קנ"א' - במילוי ה"הים: אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה. שם זה הוא בגימטריא מקוה, ועל פי קבלת הבעל שם טוב יש לכוונו במקוה פעמיים: פעם אחת לפני שנכנס למקוה יכוין שהמקוה הוא שם אהי"ה במילוי ההי"ן, ופעם אחת כשטובל יכוין שטובל בשם זה.
  • לעיתים שם זה מכונה גם כן 'שם קס"א', כאשר מונים אותו יחד עם מספר האותיות, ואז הוא בגימטריא קס"א, וזו היא הכוונה שצריך לכוין בתיקון לאלפים על פי קבלת האר"י, בשעת תשליך ובשעת התגברות היצר הרע[4].
  • 'שם קמ"ג' - במילוי אל"פים: אל"ף ה"א יו"ד ה"א.

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמות, פרק ג', פסוק י"ד
  2. ^ חלק ג יא, א.
  3. ^ מסכת פסחים ביאור ההגדה
  4. ^ ראה ערך נוצר חסד#באמירת תשליך, לאלפים#באמירת תשליך
הבסיס לדף באדיבות חב"דפדיה,
קרדיט, GFDL