אהרן ששון

אהרן ששון (רביעי משמאל) עם קבוצת פעילים ציונים ואנשי ציבור יהודים-עיראקים, בגדאד, 1922.
בהם: ד"ר אריאל בן ציון (בעמידה), עו"ד סלמן שינה (ראשון משמאל) והרב ראובן פתייה (שלישי משמאל)

אהרן ששון ("המורה"; 1872, בגדאד – 1962, ירושלים) היה מחנך ומשורר יהודי-עיראקי, הנחשב לאחד מאבות הציונות בעיראק.

קורות חיים

ששון נולד בבגדאד, עיראק, בשנת 1872. במקצועו היה מחנך, ונודע בקרב יהודי עיראק בכינוי "המורה". היה אחד המורים הראשונים בבגדאד שלימדו בשיטות מודרניות וביחד עם הרב ד"ר משה ונטורה היו מהראשונים שלימדו עברית בבגדאד בשיטת עברית בעברית. בשנים תרס"ג–תרע"ד (1903–1914) לימד עברית ולימודי קודש בבית ספר של כל ישראל חברים בבגדאד. בשנים תרע"ד–תרפ"ד (1914–1924) לימד בבית ספר "אל-תעאוון" (שלימים נודע בשם "רחל שחמון").

מפעלו החינוכי החשוב ביותר היה הקמת בית הספר העברי "פרדס הילדים" (1924–1935). בבית ספר זה היו שמונה כיתות וכ-15 מורים ועובדים, וששון ייסדו ועמד בראשו. בית הספר היה בעל אוריינטציה ציונית, ניתן בו דגש על לימודי העברית המודרנית ואף הועלו בידי התלמידים מחזות עבריים שהוצגו בפני הקהל הרחב. בית הספר היה מרכז חשוב לפעילות ציונית בבגדאד.

ששון החל בפעילות ציונית עוד בשנת 1898. הוא הפיץ שקלים וחוברות הסברה ציוניים, השפיע על בעלי יכולת לקנות קרקעות בארץ ישראל ולתרום לקרנות הלאומיות, עודד וסייע לעלייה, וארגן מסביבו קבוצה של פעילים ציונים צעירים שריכזו את הפעילות הציונית בבגדאד. בשנת 1920 היה מהמייסדים של "האגודה הספרותית היהודית", שהפעילה בבגדאד מועדון וספרייה עבריים. הוא היה מהמייסדים והעורכים של כתב העת העברי קצר הימים של האגודה, "ישורון", שבועון ספרותי עברי מודרני שיצא לאור בסוף שנת 1920 למספר גליונות. מעל גליונותיו האחדים של כתב העת פורסמו שירה וכתבי ספרות עבריים על ידי סופרים ומשוררים יהודים עיראקים, בהם ששון עצמו.

בשנת 1921 היה מהמייסדים של "ההסתדרות הציונית לארם-הנהריים", שריכזה את עיקר הפעילות הציונית בבגדאד, ופעלה באישור שלטונות המנדט הבריטי. לאחר עצמאות ממלכת עיראק ותיקון "חוק האגודות" העיראקי, ההסתדרות ביקשה הכרה רשמית מממשלת עיראק אך נדחתה. עם זאת ההסתדרות המשיכה לפעול תוך העלמת עין מצד הממשלה העיראקית עד שנת 1935. ההסתדרות ארגנה פעילויות רבות להתרמת כספים לקרנות הלאומיות, להפצת הרעיון הציוני, להפצת ידיעת העברית המודרנית ולסיוע לעלייה לארץ ישראל.

בשנת 1925 הוציא לאור את ספרו "שירי התחיה", ספר שירה עברי בן שלושה כרכים שכולל שירים יהודים לאומיים וציונים ובשבח ארץ ישראל. הכרך הראשון של הספר מורכב משירי אהבת-ציון שאסף מהספרות העברית לדורותיה, מעמנואל הרומי ויהודה הלוי לביאליק ונפתלי הרץ אימבר. הכרכים השני והשלישי מורכבים משירים פרי עטו של ששון.

בשנת 1935, עם התגברות הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל, החלה הממשלה העיראקית לפעול כנגד הפעילות הציונית בבגדאד. אהרן ששון נעצר והועמד לדין בגין ציונות. בבית המשפט הצהיר ששון כי הוא מודה באשמה בגאווה. המשפט הפך לסנסציוני ולבסוף הוא קיבל הוראה לעזוב את עיראק. באותה שנה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. הוא היה מראשי "ועד העדה הבבלית" בארץ ישראל, והמשיך לשמור קשר עם פעילים ציונים בעיראק. היה פעיל בבית הכנסת "אהל רחל" בשכונת רוחמה בירושלים ונשא שם דרשות בקביעות. אף על פי שהמשטרה העיראקית החרימה רבים מכתביו וספריו בפשיטה על ביתו בבגדאד, הוא הצליח להביא לדפוס בירושלים מספר ספרים וחיבורים שחיבר עוד בעודו בעיראק, בהם חיבורים העוסקים ברעיון הגאולה על פי מקורות היהדות והחיבור "ספר זיכרון לחיים" שעוסק בתולדותיהם של מספר חכמים ורבנים מבגדאד. הוא זכה לאריכות ימים וזכה לצפות בקום מדינת ישראל ובעלייתם של רוב יהודי עיראק אליה, ונפטר בגיל 90 בירושלים, בשנת 1962.

רחוב "אהרון ששון (המורה)" סמוך לשוק מחנה יהודה בירושלים קרוי על שמו.

מכּתביו

• "המורה" (אהרן ששון), שירי התחיה, בגדאד: דפוס אלישע שוחט, כרך א' וב' (1925), כרך ג' (1931).
• אהרן ששון ב"ר אליהו נחום, 'ספר זיכרון לחיים כת"י - תולדות חכמי ורבני בבל', מקבציאל לו (ניסן תשס"ט), עמ' תסג–תעט.
• אהרן ששון ב"ר אליהו נחום, תוצאות חיים, ירושלים, 1955, באתר היברובוקס.
• אהרן ששון, ספר מקור חיים, ירושלים : דפוס י"ע איתאח, תשי"ז.

לקריאה נוספת

• חיים כהן, הפעילות הציונית בעיראק, ירושלים: הסוכנות היהודית, עמ' 41–45.
• לב חקק, ניצני היצירה העברית החדשה בבבל, מרכז מורשת יהדות בבל, 2003, עמ' 145–155, 277-297.

• Norman A. Stillman, The Jews of Arab Lands in Modern Times, Philadelphia: Jewish Publication Society, pp. 86-87, 334-336, 340-344.
• Abraham Ben Ya'akov, Nahum, Aaron Sasson ben Elijah, Encyclopaedia Judaica (1971).

קישורים חיצוניים

• רשימת הפרסומים של אהרן ששון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "אהרן ששון", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 264
• אישור ההסתדרות הציונית בארם הנהריים, הצפירה, 14 ביוני 1921
• ישראל מ. קטאן, בגדאד | ט"ו שנים להשתתפות יהודי עיראק בגאולת הארץ, דואר היום, 3 באוגוסט 1926
• ישראל מ. קטאן, בגדאד | הצגות עבריות, דואר היום, 21 במרץ 1926
• ישראל מ. קטאן, בגדאד | אזכרה לאחד העם, דואר היום, 14 בפברואר 1927

• Reuven Snir, "Mesopotamian Zionist Committee (Baghdad)," Encyclopedia of Jews in the Islamic World; Executive Editor Norman A. Stillman, Brill Online, 2014
• Shmuel Moreh, "Yeshurun (Baghdad)," Encyclopedia of Jews in the Islamic World; Executive Editor Norman A. Stillman, Brill Online, 2014

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29539400אהרן ששון