אובייקטיביות חזקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אובייקטיביות חזקה (אנגלית: Strong objectivity) מתייחסת לצורך בהתערבות במחקר ליצירת אובייקטיביות נטולת דעות קדומות[1] כלומר על החוקר להכיר בעובדה שערכיו הסובייקטיביים משפיעים על האובייקטיביות שלו ובהכרח על המחקר, לפיכך אין אפשרות אמיתית לנטרלם אלא על ידי הוספת דעות שונות.

התפתחות המושג

"אובייקטיביות חזקה" היא מושג הלקוח מעולם הפילוסופיה ונזכר לראשונה על ידי החוקרת הפמיניסטית סנדרה הארדינג, בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20[2]. המושג אובייקטיביות חזקה נועד לתאר אופן מחקר הכולל גם את נקודת המבט הפמיניסטית. הארדינג המבקרת את הדרך בה נחקרים נושאים הטוענים להיות "אובייקטיביים". נקודת מבט זו שוללת את האובייקטיביות של המדע המסורתי ומעלה את הטענה כי נשים ודרכי מחשבתן נדחקו לשוליים. עמדות החוקרים ואופן יצור הידע שלהם מושפעים מקטגוריות של מין, גזע ומעמד. המחקר המודרני הנשלט ברובו על ידי גברים לא מאפשר את האובייקטיביות הרצויה.

תחומי מחקר בהם נדרשת אובייקטיביות חזקה

הארדינג גורסת  שעל מנת ליצור את אותה אובייקטיביות רצויה במחקרים מתחומי מדעי החברה ,יש צורך בשיטת מחקר שתשלב חוקרים בעלי דעות, אמונות וערכים המשלימים זה את זה[3]. "אובייקטיביות חזקה" דרושה בתחומים אלה להבדיל מתחומי מדע אחרים כמו פיזיקה וכימיה שיש להם בסיס ידע אחיד, המאפשר להשוות בין תוצאות מחקרים שונים. בתחומי המחקר החברתי אין אפשרות של השוואה בין מחקרים, לא ניתן לסתור מחקר אחד בעזרת מחקר אחר היות שהדעות תלויות בסביבה התרבותית שבה מתבצע המחקר ומשפיעות על הבנייה חברתית. השקפת העולם הפמיניסטית מניחה שהדעה האובייקטיבית המקובלת היא נקודת המבט הגברית. שאלת האובייקטיביות דנה בסוגיה אילו מחקר אובייקטיביים ואילו אינם, ומדוע, האם האובייקטיביות הכרחית או לא. איך ואם בכלל אפשר להשיג אובייקטיביות במחקר? שאלות אלה נובעות מחששות לגבי סקסיזם ודעה קדומה גברית הנמצאים במדע ובמחקרים הדומיננטיים.

בספרה "Whose Science? Whose Knowledge?"[2]שפורסם בשנת 1991 טענה הרדינג כי רוב המחקרים שעסקו בנשים נעשו על ידי חוקרים גברים בעלי השקפת עולם גברית ברובה ולפיכך על מנת ליצור "אובייקטיביות חזקה" במחקרים אלה יש לשלב בהם נשים על מנת להתגבר על דעות קדומות ואמונות "גבריות". לדעתה יצירת אובייקטיביות חזקה בדרך זו אינה מחלישה את המחקר אלא מחזקת אותו.     

לקריאה נוספת

  • ניצה ינאי, דרכים לחשיבה פמיניסטית, שאלת המדע בפמיניזם - סנדרה הארדינג/סוגיות החקירה המדעית בפמיניזם, 2007

הערות שוליים

  1. ^ Sandra Harding (1991). Whose Science? Whose Knowledge? Thinking from Women's Lives.
  2. ^ 2.0 2.1 Harding, Sandra, Whose Science? Whose Knowledge?: Thinking from Women's Lives, Cornell university press, Ithaca, 1991
  3. ^ Sandra Harding (1998). Is Science Multicultural? Postcolonialisms, Feminisms, and Epistemologies.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0