אוטאריטוס
אוטאריטוס היה מנהיג גאלי ממנהיגי מרד השכירים בקרתגו. נשבה ונצלב לאחר קרב משור.
ביוגרפיה
לא ידוע דבר אודות חייו המוקדמים של אוטאריטוס פוליביוס מכנה אותו "אוטאריטוס מנהיג הגאלים",[1]
לאחר כישלונו של ספנדיוס בקרב מקאר ערק אל מחנה הקרתגים נארוואס הנומידי יחד עם 2,000 פרשים והצטרף אל מחנהו של חמילקרת ברקה זה האחרון קיבל אותו בכבוד ואף נתן לו את בתו לאשה[2] ספנדיוס חשש שיחס זה יעודד עריקות נוספות על כן נאם בפני החיילים על כך שכל נדיבותו של חמילקרת אינם אלא תכסיס אולם דבריו לא עשו רושם רב על השומעים כיוון שהללו דיברו בשלל שפות ורק השפה הפונית הייתה מובנת לכולם[3] אולם ספנדיוס הקמפני לא שלט בה כראוי[4] אז החל לנאום אוטאריטוס הוא הכריז שכעת לא נותר מוצא אחר ויש להילחם מעתה ללא רחמים ולהרוג כל שבוי כמו כן הציע להוציא להורג את הנציג הקרתגי השבוי גיסקו דבריו עשו רושם עז גיסקו ועמיתיו הובלו אל מחוץ למחנה שם נרצחו באכזריות והושלכו לבור כנקמה הכריז חמילקרת כי מעתה ואילך כל שבוי יש להשליך אל רגלי הפילים[5]
אותו זמן השלימו מאתוס וספנדיוס את כיבוש אוטיקה והיפקארה. והחלו לצור על קרתגו עצמה, חמילקרת יחד עם מצביא נוסף בשם חניבעל, החלו לנתק את דרכי האספקה שלהם, ואילצו את ספנדיוס זארזאס ואוטאריטוס יחד עם 50,000 איש לסגת מהמצור. ספנדיוס השתדל להימנע מקרבות במישור פתוח, מכיוון שחשש מהפילים של חמילקרת. על כן נכנס עם חייליו למצר שפוליביוס מכנה "משור", על שום צורתו המשוננת.[6] חמילקרת דאג מראש לחסום את דרכי היציאה, וגרם לשכירים רעב חמור שהכריח אותם לבסוף להיכנע. ספנדיוס הגיע להסכם עם חמילקרת, לפיו הקרתגים יוכלו להרוג אותו, את זארזאס, את אוטאריטוס, ועוד שבעה מפקדים לפי בחירתו. אולם השכירים שלא ידעו על ההסכם חשבו שרימו אותם, ומיהרו לאחוז בנשק. חמילקרת הקיף אותם בפילים ופרשים, והרג בהם 40,000. ביניהם אוטאריטוס, וזארזאס. ספנדיוס נלקח בשבי, ונצלב מאוחר יותר במהלך קרב תוניס.
אוטאריטוס בתרבות
אוטאריטוס הוא אחד הדמויות ברומן ההיסטורי של גוסטב פלובר, "שלמבו".[7]
לקריאה נוספת
- פוליביוס, היסטוריה. כרך ראשון - ספרים א-ו. תרגם וכתב מבואות בנימין שימרון. ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"א (1991).
הערות שוליים
