אוטונומיה מודרכת
אוטונומיה מודרכת היא גישה חינוכית המשלבת למידה עצמאית מחד והדרכה חינוכית מאידך. גישה זו מדגישה את חשיבות פיתוח העצמאות של הלומד תוך מתן הנחיה, תמיכה ומשאבים מצד המורה על מנת לייצר תהליך למידה אפקטיבי.
במסגרת גישה זו, המחנך מקדם את הלמידה על ידי יצירת סביבה המעודדת את התלמידים להגדיר את מטרותיהם, לקבל החלטות עצמאיות בתהליכי הלמידה שלהם ולבצע רפלקציה על התקדמותם, תוך מתן הדרכה, משאבים ומשוב המנחים תהליכים אלו. גישה זו עומדת בטווח בין למידה אוטונומית מלאה שבה הלומדים פועלים באופן עצמאי לגמרי ללא הנחיה חיצונית, לבין למידה מונחית מלאה שעשויה להגביל את עצמאותם של התלמידים בחוויה החינוכית שלהם.[1]
מאפיינים
גישת האוטונומיה המודרכת מובחנת מגישות חינוכיות אחרות במספר אופנים:
- איזון בין הנחיה ועצמאות – גישת האוטונומיה המודרכת שואפת לייצר איזון עדין בין מתן תמיכה ומסגרת ללומד מצד המחנך לבין עידוד הלומד להיות עצמאי ואדון לתהליך הלמידה שלו.[2]
- סביבת הלמידה – סביבת הלמידה מובנית באופן שתומך למידה עצמאית תוך מתן הכוונה ברורה. הבניה זו יכולה לבוא בצורת יעדים מוגדרים ללומדים, הקצאת משאבים מוכוונת, ומתן חופש וגמישות ללומדים בתוך המסגרת. הגישה שמה דגש על יצירת סביבה בטוחה רגשית שמאפשרת לקיחת סיכונים. סביבה מאפשרת תעודד תמיכה רגשית וחברתית, הפחתת חרדה הקשורה ללמידה, וטיפוח מוטיבציה פנימית אצל הלומדים.[1]
- פיתוח עצמאות הלומדים – המחנך מתמקד בפיתוח מיומנויות הנחוצות ללומד אוטונומי כגון הגדרת מטרות, ויסות עצמי, תכנון ורפלקציה. המחנך מעודד את התלמידים להעריך את ההתקדמות שלהם, לזהות אזורים לשיפור ולהתאים את האסטרטגיות שלהם בהתאם, מה שמשפר את יעילות תהליך הלמידה שלהם.[3]
- פיתוח מוטיבציה אצל הלומדים – גישת האוטונומיה המודרכת רואה חשיבות עליונה במוטיבציה בלמידה. מטרת הגישה להגביר את המוטיבציה הפנימית של הלומדים באמצעות פעילויות מושכות, משוב חיובי וקשר בין משימות למידה לתחומי העניין של התלמידים.[3]
יתרונות
לאורך זמן, גישת האוטונומיה המודרכת מגבירה את עצמאות הלומד ומפתחת את המוטיבציה הפנימית שלו ללמידה. הגישה מעודדת את הלומד לקחת חלק פעיל ובעל השפעה בתהליך הלמידה ובכך מאפשרת לו לתרגל מיומנויות למידה חשובות כגון הצבת יעדים, ויסות עצמי, ניהול זמן ורפלקציה אישית. כחלק מסביבת הלימודים, הלומד מתרגל גם כישורים נדרשים לשוק העבודה המודרני כגון עבודה בצוות, תקשורת עם עמיתים ואוריינות דיגיטלית.[4]
מחקרים מצביעים על כך שכאשר לומד מעורב יותר בתהליך הלמידה שלו נוצר חיבור עמוק יותר לחומר הנלמד, יכולת רבה יותר לזכור אותו לאורך זמן, ומידת השתתפות גבוהה יותר בלמידה עצמה. כפועל יוצא, חווית לימודים חיובית יוצרת אצל הלומד יחס חיובי ללמידה בכלל, מה שיכול לעודד את הלומד להגביר אף יותר את מעורבותו בלמידה לאורך זמן.[2]
ביקורת
מאחר שגישת האוטונומיה המודרכת דוגלת באיזון בין עצמאות והנחיה, ישנן ביקורות על הגישה מכאן ומכאן. מחד, ישנם מקורות שטוענים שהגישה מאפשרת חופש יתר על המידה ללומד אשר לא מאפשר למחנך להיות בבקרה מספקת על תהליך הלמידה. מאידך, ישנם מקורות הטוענים שהגישה שמה דגש רב מדי על ההנחיה מצד המחנך ולכן לא מאפשרת ללומד לפתח אוטונומיה באופן מספק.
פירוש שגוי של המחנך או הסביבה למושג אוטונומיה עלול לראות בה מתן חופש פעולה מוחלט ללומדים, מה שעשוי להוביל לניתוק ממטרות תהליך הלמידה ויעילות נמוכה שלו. בדומה לכך, מתן אוטונומיה גבוהה מדי ללומדים שאינם מורגלים בה עשוי להוביל לחוסר התמודדות ותפקוד נמוך של הלומד.
כמו כן, דרכי הערכה מסורתיות כגון מבחנים סטנדרטיים עשויות להיות בלתי יעילות במסגרת גישת האוטונומיה המודרכת כאשר לומדים עוסקים בלמידה עצמאית לעומת למידה מסורתית מוכוונת הוראה. חוסר בדרכי הערכה סטנדרטיות מקשה על השימוש בשיטה במסגרת פורמלית או כזו הנדרשת להעריך ולכמת את הישגי הלומדים בה.[4]
ראו גם
|
עיינו גם בפורטל
פורטל החינוך הוא שער למגוון נושאים הקשורים בחינוך ובהשכלה, בהם מוסדות, אישים, מושגים ועוד.
|
לקריאה נוספת
- Steve Fukuda, Hiroshi Sakata, M. Takeuchi, Facilitating autonomy to enhance motivation: Examining the effects of a guided-autonomy syllabus, Electronic Journal of Foreign Language Teaching 8, 2011, עמ' 71–86 (באנגלית)
- Joshua Lee Solomon, Autonomous Learning versus Guided Learning in Japanese SALCs : A Preliminary Survey, 1 3, הירוסאקי: Center for Liberal Arts Development and Practices, Hirosaki University, College of Humanities, 2019 (באנגלית)
- Abdul Ghofur, Kisyani Kisyani, Bambang Yulianto, Teaching Writing and Twenty First Century Skills Using Guided Autonomous Learning Designs, Budapest International Research and Critics Institute-Journal (BIRCI-Journal) 2, בודפשט, 2019-11-06, עמ' 495–505 doi: 10.33258/birci.v2i4.572 (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Autonomy to Enhance Motivation: Examining the Effects of a Guided-Autonomy Syllabus
- ^ 2.0 2.1 Autonomous Learning versus Guided Learning in Japanese SALCs : A Preliminary Survey
- ^ 3.0 3.1 Teaching Writing and Twenty First Century Skills Using Guided Autonomous Learning Designs
- ^ 4.0 4.1 Healey, M., Developing Independent and Autonomous Learning, לונדון: אוניברסיטת קיימברידג', 2014 (באנגלית)
אוטונומיה מודרכת41682106Q135902279