אולטראסאונד אנדוסקופי
פרק זה טעון עריכה. אנא אולטרסאונד אנדוסקופי הנקרא גם אקו-אנדוסקופיה, (באנגלית: Endoscopic Ultrasound) הוא הליך רפואי בו משולבת טכניקת אנדוסקופיה (החדרת צינור לתוך איבר חלול) יחד עם טכנולוגיית אולטרסאונד לשם קבלת הדמיה של איברים פנימיים הנמצאים בחזה, בטן ובמעי הגס. המכשיר המשמש לביצוע הבדיקה נקרא אקואנדוסקופ והוא מורכב מאנדוסקופ ובקצהו מתמר אולטראסאונד. אולטרסאונד אנדוסקופי יכול לשמש בנוסף להדמיה של דפנות איברים אלו גם על מנת להתבונן על האזורים הסמוכים לאיברים אלו. כאשר משלבים אותו עם הדמיית דופלר, ניתן גם להעריך המצאות של כלי הדם בסביבת אזור הבדיקה.
השימוש באולטרסאונד אנדוסקופי הוא נפוץ יותר בחלקה העליון של מערכת העיכול וכמו כן במערכת הנשימה. התהליך מתבצע על ידי גסטרואנטרולוגים או פולמונולוגים בעלי הכשרה ארוכה ונרחבת בטכניקה זו. עבור המטופל, התהליך כמעט זהה בתחושה להליך אנדוסקופי ללא אולטרסאונד, זאת במידה ולא מבצעים תוך כדי ההליך ביופסיה מונחית אולטרסאונד של אזורים או איברים עמוקים יותר.
במקביל להתפתחות החדשנות ברפואה, אולטראסאונד אנדוסקופי הפך מאמצעי המשמש להדמיה בלבד, להליך רפואי המהווה אלטרנטיבה פולשנית מינימלית להליכים חודרניים רדיולוגיים וניתוחיים. כיום נעשה שימוש בטכניקת EUS בבדיקות פולשניות רבות כגון: ניקוז נוזלי לבלב בהנחיית EUS, הטרייה מונחית EUS, כולנגיופנקראטוגרפיה וניקוז מרה מונחי EUS, ניקוז כיסר מרה מונחה EUS, החדרת תרופות אנטי-סרטניות בהנחיית EUS לטיפול בגידולים ועוד. עם זאת, טכניקות טיפול מונחות EUS הן עודן מורכבות טכנית והביצוע שלהן מותנה במומחיות גבוהה גם באבחון באמצעות אולטראסאונד אנדוסקופי וגם בביצוע הליכים פולשניים מורכבים.[1]
מערכת העיכול
דרכי העיכול העליונות
על מנת לבצע אולטרסאונד אנדוסקופי של דרכי העיכול העליונות, מחדירים דרך חלל הפה אקואנדוסקופ, צינור ובקצהו מתמר אולטראסאונד, העובר דרך הושט, לבטן ולתריסריון בהליך המכונה גסטרוסקופייה. הליך זה מאפשר לבצע בדיקה לזיהוי סרטן הלבלב, סרטן הוושט וסרטן הקיבה, זאת בנוסף לזיהוי של גידולים שפירים של דרכי העיכול העליונות. ההליך מאפשר גם אפיון וביופסיה של נגעים פוקאליים בדרכי העיכול העליונות, כדוגמת שחפת.[2] הביופסיה מבוצעת על ידי החדרת מחט דרך הבטן לתוך האזור הרצוי. שימוש פחות נפוץ של ההליך הוא לשם זיהוי של מומים וגידולים בצינור המרה והלבלב.
כאשר מבצעים אולטרסאונד אנדוסקופי המטופל נמצא תחת הרדמה קלה (סדציה). האנדוסקופ אשר מתמר האולטרסאונד בקצהו, מועבר דרך הפה לושט עד לאזור הבדיקה הרצוי. באמצעות הצבת מנחים שונים של האנדוסקופ בין הושט לתריסריון, ניתן לבצע הדמיה של איברים הנמצאים בתוך ומחוץ לדרכי העיכול על מנת לבחון אבנורמליות. במידה ויש צורך, ניתן לבצע במהלך הליך זה ביופסיה באמצעות תהליך הנקרא ביופסיית שאיבת מחט דקה (באנגלית: Fine-needle Aspiration). באיברים כמו הכבד, הלבלב ובלוטת יותרת הכליה ניתן לבצע ביופסיה באופן פשוט יחסית, זאת בדומה לבלוטות לימפה שאינן תקינות. בנוסף, ניתן לבצע הדמיה לדפנות מערכת העיכול על מנת לבחון אבנורמליות בעובי הדופן, ממצא המעיד על חשש לדלקות או ממאירות.
טכניקת EUS מאפשרת רגישות גבוהה לזיהוי סרטן הלבלב (רגישות בשיעור של 90%-95% זיהוי), במיוחד בחולים אשר מציגים חשש לגידולים או לצהבת. הבדיקה מאפשרת לזהות גרורות מקומיות של סרטן הלבלב ובשילוב עם סריקת CT המאפשרת קבלת מידע נוסף על נדידה של גרורות לאזורים נוספים, ניתן לקבל שיטת הדמיה מצוינת לאבחון שלבי התקדמות (דירוג סרטני) של קרצינומת הלבלב (סרטן הלבלב).
ניתן להשתמש באולטראסאונד אנדוסקופי בשילוב עם בדיקת כולנגיופנקראטוגרפיה (ERCP), בדיקה אנדוסקופית בשילוב שיקוף, צילום רנטגן וחומר ניגוד, המדגימה את מערכת הצינורות של הלבלב והמרה. במקרה זה, האנדוסקופ משמש כדי לזהות אבני מרה אשר נדדו לצינור המרה המשותף. אבני מרה אשר נודדות לצינור זה עלולות ליצור חסימה של דרכי הניקוז המשותפות ללבלב ולכבד ובכך לגרום לכאבי גב תחתון, צהבת או דלקת בלבלב.
דרכי העיכול התחתונות
בדיקת אקואנדוסקופיה יכולה גם לשמש לשם הדמיה של הרקטום והמעיים, אם כי שימוש זה הוא נפוץ פחות.[3] השימוש העיקרי בבדיקה זו הוא לאבחון וזיהוי מוקדם של סרטן ברקטום או בחלחולת. ניתן לשלב בהליך זה גם ביופסיית שאיבת מחט דקה מונחית אולטראסאונד על מנת לקבל דגימה של בלוטות הלימפה במידת הצורך. כמו כן, ניתן באמצעות הבדיקה לבצע הערכה של בריאות ותפקוד של הסוגרים (ספינקטר אנאלי).
דרכי הנשימה
על מנת לקבוע דירוג סרטני באמצעות אולטראסאונד אנדוסקופי, מציבים את האנדוסקופ אשר בקצהו מתמר האולטרסאונד בושט ובאמצעותו ניתן לקבל הדמיה של בלוטות הלימפה בחזה ובדרכי הנשימה הסמוכות (הסמפונות). כמו כן, ניתן גם לבצע בדיקה עם אקואנדוסקופ בתוך הסמפונות עצמן, טכניקה הקרויה אולטרסאונד אנדוברונכיאלי.
היבטים טכניים
איכות התמונה המתקבלת מהבדיקה, קשורה באופן ישיר לתדירות האולטראסאונד אשר נעשה בו שימוש. לפיכך, ככל שהתדירות גבוהה יותר, כך מתקבלת תמונה ברורה יותר ומורעשת פחות. עם זאת, אולטראסאונד בתדירות גבוהה הוא בעל כושר חדירה נמוך יותר מאולטראסאונד בתדירות נמוכה, דבר המקשה על בחינה של איברים בסביבת האנדוסקופ.
ניתן לבצע אולטראסאונד אנדוסקופי באמצעות אקואנדוסקופ רדיאלי או ליניארי. אקואנדוסקופ רדיאלי מספק הדמיה מקיפה של 360° באופן הדומה לטומוגרפיה ממוחשבת (CT). אקואנדוסקופ ליניארי מספק הדמיה של סקטור אורכי צר יותר אשר המאפשר ניטור בזמן אמת של ניקור באמצעות מחט- הליך רפואי אבחנתי המתבצע לשם גילוי זיהומים, דלקות וגידולים, אשר נעשה באמצעות אולטרסאונד אנדוסקופי. אקואנדוסקופ רדיאלי משמש בדרך כלל לאבחון ודירוג T (דירוג סרטני) של דופן הבטן מכיוון שהוא מספק תמונה מקיפה יותר, בעוד שאקואנדוסקופ ליניארי יכול לספק כושר אבחנה דומה במקרה של הדמיית צינור המרה והלבלב. בנוסף, לעיתים נעשה שימוש באנדוסקופ מיניאטורי אשר משמש להערכה והדמיה של שכבה רירית או של תעלות צרות במקרה שבו משלבים את הבדיקה עם כולנגיופנקראטוגרפיה.[4]
הערות שוליים
- ^ F. Carlo, C. Luigiano, A. Lisotti, V. Cennamo, C. Virgilio, G. Caletti, and P. Fusaroli. ‘Endoscopic Ultrasound-Guided Treatments: Are We Getting Evidence Based - a Systematic Review’. Accessed 23 December 2019. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4093695/
- ^ Han, X.-M.; Yang, J.-M.; Xu, L.-H.; Nie, L.-M.; Zhao, Z.-S. (2008-08-01). "Endoscopic ultrasonography in esophageal tuberculosis". Endoscopy. 40 (8): 701–702. doi:10.1055/s-2008-1077479. ISSN 1438-8812. PMID 18680081.
- ^ Yusuf TE, Harewood GC, Clain JE, Levy MJ (January 2006). "International survey of knowledge of indications for EUS". Gastrointest. Endosc. 63 (1): 107–11. doi:10.1016/j.gie.2005.09.032. PMID 16377326.
- ^ Ang, Tiing Leong, Andrew Boon Eu Kwek, and Lai Mun Wang. ‘Diagnostic Endoscopic Ultrasound: Technique, Current Status and Future Directions’. Gut and Liver 12, no. 5 (September 2018): 483–96. https://doi.org/10.5009/gnl17348.
