אוניברסיטת סצ'נוב
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| קואורדינטות | 55°43′41″N 37°34′30″E / 55.72806°N 37.57500°E |
| https://sechenov.ru/eng | |
אוניברסיטת סצ'נוב (Сеченовский Университет) הוא בית הספר לרפואה העתיק ביותר ברוסיה, שנמצא במוסקבה.[1][2]
האוניברסיטה הוקמה בשנת 1758 כפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מוסקבה הקיסרית כבית הספר לרפואה הראשון ברוסיה.[2] המוסד נפרד מאוניברסיטת מוסקבה והפך לעצמאי בשנת 1930. האוניברסיטה נקראה על שם הפיזיולוג הרוסי, איוואן סצ'נוב, בשנת 1955.[1]
המוסד ממוקם בשדה דוויצ'ה בקמפוס הרפואי ההיסטורי, במוסקבה.[2]
היסטוריה
האוניברסיטה נחנכה כאוניברסיטת מוסקבה הקיסרית (האוניברסיטה הממלכתית של מוסקבה מאז 1917) בשנת 1755. היא נקראה על שם איוואן סצ'נוב, בוגר בית הספר, המכונה "אבי הפיזיולוגיה הרוסית". המוסד נעשה עצמאי בשנת 1930 ורכש מעמד כמוסד אוניברסיטאי מלא בשנת 2010.[2] האוניברסיטה חגגה 260 שנה להיווסדה בשנת 2018.[1]
האקדמיה מהווה מרכז להכשרה, הסמכה והשכלה נוספת לצוות רפואי ורוקחים.
בקומפלקס האוניברסיטה יש 20 בניינים עם כיתות ואולמות הרצאות, מרכז קליני, מרכז מחקר, ספריה, מדור הוצאה לאור, מחלקת צילומי וידאו, מעבדות, גן בוטני ומעונות סטודנטים.
כ-1,500 בוגרים מעורבים בהכשרה לאחר התואר במסגרת התמחות ראשונית והתמחות קלינית, המכסים את כל ההתמחויות הקליניות, או קורסים שלאחר התואר.
האוניברסיטה משתפת פעולה עם ארגונים בינלאומיים שונים ובהם האיגוד הבינלאומי של התוכניות האוניברסיטאיות לניהול בריאות, הארגון העולמי של המכללות הלאומיות, האקדמיות והמתרגלים הכלליים, הברית הבינלאומית האמריקאית לבעיות בריאות, האיגוד האירופי לניהול בריאות, האקדמיה העולמית לחינוך רפואי.
בשנת 2020 האוניברסיטה הייתה מעורבת במרוץ לפיתוח חיסון למגפת הקורונה, בשיתוף פעולה עם בית החולים הצבאי הראשי על שם בורדנקו, במהלך התפרצות נגיף הקורונה ברוסיה.[3]
פקולטות
_003.jpg)
- פקולטה לרפואה
- פקולטה לרוקחות
- הפקולטה לרפואת ילדים
- הפקולטה לרפואה מונעת
- הפקולטה לרפואת שיניים
- הפקולטה להכשרה מקצועית לרופאים לאחר התואר הראשון
- מחלקת הכנה למועמדים בינלאומיים
- המכון לחינוך מקצועי
- מרכז תוכניות לתואר שני
בוגרים מפורסמים
- סרגיי בוטקין[1] - קלינאי, מטפל וממייסדי מדע הרפואה ברוסיה
- ניקולאי פירוגוב - מדען רוסי, רופא, ממציא, פדגוג וחבר האקדמיה הרוסית למדעים (1847); נחשב כמייסד ניתוחי שדה והיה בין המנתחים הראשונים באירופה שהשתמשו בחומר הרדמה
- איוואן סצ'נוב - נוירופיזיולוג רוסי; חבר כבוד באקדמיה הרוסית למדעים; האקדמיה הרפואית במוסקבה והמכון לפיזיולוגיה התפתחותית וביוכימיה נקרא על שמו
- ניקולאי סקליפוסובסקי - מנתח רוסי, מדען ומורה
- אנטון צ'כוב - רופא רוסי, מחזאי וסופר; נחשב לגדולי סופרי הבדיון הקצר בהיסטוריה
- מקסים קונכלובסקי - קלינאי רוסי; אחת הדמויות החשובות ביותר ברפואה הפנימית הרוסית במחצית הראשונה של המאה העשרים
- אלכסנדר מיאסניקוב - רופא סובייטי, קרדיולוג, אקדמאי של האקדמיה למדעי הרפואה של ברית המועצות
- יונאס בסנביצ'יוס - רופא ליטאי, פעיל ומחסידי התחייה הלאומית הליטאית
- אלכסיי אבריקוסוב - פתולוג רוסי וחבר האקדמיה הסובייטית למדעים (1939)
- יבגני באבסקי - פיזיולוג סובייטי וחבר האקדמיה למדעים באוקראינה
- מיכאיל חומקוב - מיקרוביולוג וירולוג רוסי; סייע בפיתוח החיסון נגד פוליו וארגן את ייצורו ההמוני
- דמיטרי ונדיקטוב - סגן שר הבריאות של ברית המועצות בשנים 1965–1981
- ולנטין פוקובסקי - אפידמיולוג רוסי; נשיא האקדמיה הרוסית למדעי הרפואה בשנים 1987–2006, אקדמאי האקדמיה הרוסית למדעים (משנת 2013) ומנהל מכון המחקר המרכזי לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות
- ולרי שומקוב - כירורג ומנתח רוסי; מומחה להשתלות ברוסיה וחלוץ בתחום ניתוחי איברים מלאכותיים; חבר מסדר אנדריי ה"קדוש"
- מיכאיל דווידוב - מדען רפואי רוסי, אונקולוג, מנתח; לשעבר נשיא האקדמיה הרוסית למדעי הרפואה; חבר האקדמיה הרוסית למדעים, החברה הבינלאומית למנתחים והאקדמיה למדעים בניו יורק וחתן פרס המדינה למדע וטכנולוגיה (2001)
- ליאו בוקריה - מנתח לב רוסי; אקדמאי של האקדמיה הרוסית למדעי הרפואה, האקדמיה הרוסית למדעים. חתן פרס לנין (1976), פרס ברית המועצות (1986) ופרס המדינה הרוסית (2002)
- רנאט אקצ'ורין - מנתח לב רוסי; אקדמאי של האקדמיה הרוסית למדעי הרפואה (1997) והאקדמיה הרוסית למדעים (2011)
- בוריס יגורוב - רופא-אסטרונאוט סובייטי שהפך לרופא הראשון שביצע טיסת חלל
- אולג אטקוב - קרדיולוג ואסטרונאוט רוסי
- אנטולי קודריאוויצקי - סופר ומשורר רוסי-אירי
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "The University history". sechenov.ru. נבדק ב-10 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Московский государственный медицинский университет им И.М. Сеченова. RIA Novosti (ברוסית). 18 בנובמבר 2013. נבדק ב-10 באוקטובר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Российскую вакцину планируют запустить в массовое производство уже осенью
