אה"מ בלפסט
 | |
| האונייה בנהר התמזה בלונדון צבועה בצבעי הסוואה | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | סיירת קלה |
| צי | הצי המלכותי הבריטי |
| דגל הצי |
 |
| סדרה | טאון |
| אוניות בסדרה | אה"מ בלפסט, אה"מ אדינבורו |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | Harland and Wolff, בלפסט, צפון אירלנד |
| הושקה | 17 במרץ 1938 |
| תקופת הפעילות | 5 באוגוסט 1939 – הווה (84 שנים) |
| אחריתה | הוצאה משירות ב-24 באוגוסט 1963. אוניית מוזיאון בלונדון מ-21 באוקטובר 1971 |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 11,553 טון |
| אורך | 187 מטר |
| רוחב | 21 מטר |
| שוקע | 6.1 מטר |
| מהירות | 32 קשרים (59 קמ"ש) |
| גודל הצוות | 750 עד 850 (כאוניית דגל) |
| הנעה | 4 דוודים המזינים 4 טורבינות, 80,000 כוח סוס |
| צורת הנעה | 4 מדחפים |
| שריון | שריון עיקרי - 114 מ"מ, סיפון - 76 מ"מ |
| חימוש | 12 תותחים 6 אינץ' (152.4 מ"מ), 8 תותחים 4 אינץ' (101.6 מ"מ), 12 תותחי Bofors AA (חימוש ב-1959) |
| מטוסים | שני מטוסי סיור אמפיביים סופרמרין וולרוס |
| מוטו | "Pro Tanto Quid Retribuamas" (בלטינית: "לכל כך הרבה, איך נפרע?") |
.svg)
אה"מ בלפסט (באנגלית: HMS Belfast), הייתה סיירת קלה של הצי המלכותי הבריטי. היא אחת משתי ספינות שהיוו את תת-סדרת הסיירות הבריטיות "טאון" (Town), יחד עם אה"מ "אדינבורו". הבלפסט היא כיום מוזיאון צף בלונדון.
אמנת וושינגטון הגבילה את סדרת הסיירות טאון לפחות מ-10,000 טון. במקור תוכננו הספינות לשאת תותחים 4-קניים בקוטר "6, אך בעיות בבניה גרמו להמרת התכנון לשימוש בגרסאות משופרות של התותחים התלת-קניים מסדרות קודמים של האונייה. התותחים המשופרים היו קלים יותר מקודמיהם, והמשקל שנחסך שימש לשיפור שריון האונייה והגנות הנ"מ שלה.
"בלפסט" הושקה ביום פטריק ה"קדוש" ב-1938 במספנה "הרלאנד אנד וולף" בבלפסט על ידי אשתו של ראש הממשלה דאז, נוויל צ'מברליין. בזמנו, עלות האונייה הכוללת עמדה על 2,141,514 ליש"ט. האונייה נכנסה לשירות הצי הבריטי באוגוסט 1939 בפיקודו של הקפטן ג. א. סקוט וסופחה לשייטת הסיירות ה-18.
מלחמת העולם השנייה
כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה עסקה שייטת הסיירות ה-18 בהטלת הסגר ימי על גרמניה. במסגרת פעילותה בשייטת, יירטה "בלפסט" את אוניית הנוסעים הגרמנית "קאפ נורט" (Cap Norte) שניסתה לחזור לגרמניה במסווה של אונייה נייטרלית.
ב-21 בנובמבר 1939 נפגעה "בלפסט" קשות ממוקש ימי מגנטי כאשר עזבה את לשון הים של פורת' בסקוטלנד, 21 אנשי צוות נפצעו. הנזק בשדרית האונייה, בגופה ובציוד המכני היה כה רחב, עד כי נדרשו שלוש שנים לתיקון האונייה במספנת דבנפורט. המוקש הוטל ב-4 בנובמבר על ידי הצוללת הגרמנית U-21.
"בלפסט" חזרה לשירות בצי בנובמבר 1942 תחת פיקודו של קפטן פרדריק פרהאם. במהלך התיקונים נוספו לאונייה מספר שיפורים שכללו בין השאר התקנת מערכת רדאר ובקרת ירי חדשה. השיפורים הגדילו את הדחק האונייה מ-11,175 טון ל-11,553 טון ובכך הפכו אותה לסיירת הכבדה ביותר של בריטניה.
במהלך המלחמה השתתפה האונייה בקרב כף הצפון, מבצע נפטון ומבצע אוברלורד. בשעה 05:30 בבוקר ה-6 ביוני 1944 הייתה "בלפסט" מהאוניות הראשונות לירות לכיוון העמדות הגרמניות בחופי נורמנדי. במשך 5 השבועות הבאים האונייה המשיכה להפציץ כמעט ללא הפסק מסוללות ה-"6 וה-"4 שלה, עד שהקרבות היבשתיים התקדמו אל מעבר לטווח תותחיה.
לאחר המלחמה
"בלפסט" שירתה גם במהלך מלחמת קוריאה, שם תמכה בכוחות האו"ם בהפצצות ימיות. ביולי 1952 נפגעה האונייה מטיל אויב, שגרם למותו של חייל ולפציעתם של ארבעה נוספים. בשנים 1959–1962 פעלה האונייה במזרח הרחוק באימונים ולהפגנת כוח.
"בלפסט" עזבה את סינגפור ב-26 במרץ 1962 לכיוון בריטניה, שם ביקרה בפעם האחרונה בבלפסט וסיימה את שירותה הצבאי ב-24 באוגוסט 1963. בעקבות יוזמה של אדמירל-משנה סיר מורגן מורגן-ג'ילס, אחד ממפקדי "בלפסט" בעבר, הוחלט להביאה ללונדון - שם הפכה למוזיאון צף ונפתחה לציבור לראשונה ביום טרפאלגר בשנת 1971.
קישורים חיצוניים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל לונדון | ||
