אונסילוס
אוֹנֶסִילוֹס (ביוונית: Ονήσιλος, בלטינית: Onesilus) (מת ב-497 לפנה"ס) היה אחיו של גּוֹרְגוֹס, שליט העיר היוונית סלמיס שבקפריסין.
קפריסין הייתה חלק מן האימפריה הפרסית מאז 545 לפנה"ס. כשפרץ בשנת 500 לפנה"ס מרד הערים האיוניות בשלטון הפרסי באסיה הקטנה, ניצל אונסילוס את ההזדמנות, סילק את אחיו גורגוס בן כֶרְסִיס מכס המלוכה והשתלט על העיר. הוא אף הצליח לשכנע את שאר הערים באי לעבור לצדו, זולת העיר היוונית-פיניקית אמאתוס, שנשארה נאמנה לפרסים ועל כן הטיל עליה מצור. גורגוס עצמו הצליח להימלט ומצא מקלט אצל הפרסים.[1]
ב-497 לפנה"ס יצא מקיליקיה אל קפריסין חיל משלוח פרסי גדול, מלווה באוניות מלחמה פיניקיות, ומשימתו הכנעת הערים המורדות והשבת השלטון הפרסי באי. לבקשת אונסילוס שלחו כמה מן הערים האיוניות אוניות מלחמה לעזרתו של אונסילוס. בקרב הימי שנתלקח הייתה ידם של האיונים על העליונה והם ניצחו את הצי הפיניקי. שונה היה המצב ביבשה. הקרב נגד הצבא הפרסי בפיקודו של אַרְטִיבִּיוֹס הסתיים במפלת הערים הקפריסאיות, ואונסילוס עצמו נהרג. הצי האיוני, שראה כי אפסה כל תקווה לניצחון, נסוג אל אסיה הקטנה, ובתוך חמישה חודשים דיכאו הפרסים את המרד והשתלטו מחדש על האי. הם אף השיבו את גורגוס לכס המלכות של סלמיס.[2]
הרודוטוס מספר, כי לאחר הקרב ערפו אנשי אמאתוס את ראשו של אונסילוס ותלו אותו מעל שערי עירם. "בזמן שהיה תלוי שם נעשה הראש חלול, ונחיל דבורים נכנס לתוכו ומילא אותו בחלת דבש. לאור המאורע הזה פנו אנשי אמאתוס לאוראקולום, שציווה עליהם להוריד את הראש ולקבור אותו, ולהקריב מדי שנה בשנה קורבן לאונסילוס כמו להֶרוֹס, ואז יוטב להם."[3]
מקורות
- הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
הערות שוליים
