לדלג לתוכן

אוסף הרמן גרינג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

אוסף הרמן גרינג, היה אוסף אמנות פרטי נרחב של הרייכסמרשל הרמן גרינג, אחד מבכירי המשטר הנאצי. האוסף כלל בעיקר יצירות אמנות שנבזזו בין השנים 1936 ל-1945 מאספני אמנות יהודים, שברחו או גורשו למותם בגרמניה הנאצית ובאזורים שנכבשו על ידי הנאצים. בתחילת דרכו, מימן גרינג את תשוקתו לאיסוף אמנות באמצעות מתנות ותרומות שקיבל מתעשיינים בתמורה להטבות. בתום המלחמה כלל האוסף האישי של גרינג 1,375 ציורים, פסלים רבים, שטיחים, רהיטים וחפצים אחרים. ההערכה היא שלפחות מחצית מיצירות האמנות הללו הושגו באמצעות מאמצי הביזה הנאציים.

את מיטב היצירות באוסף הציג גרינג בגלריה בקארינהאל, האחוזה הפרטית שלו בפרוסיה.

רכישה של אמנות שנבזזה מיהודים

המוזיאון הפריזאי ז'ה דה פום שימש כמקום אחסון ליצירות אמנות שנבזזו מיהודי צרפת. גרינג ביקר בו כעשרים פעמים בין 1941 ל-1944 כדי לבחור יצירות אמנות איכותיות, שנאספו במיוחד עבורו.[1][2] בנוסף לכ-700 יצירות אמנות שגרינג לקח מכוח המשימה של רוזנברג, ארגון הביזה הנאצי הוא גם פרס בשטחים הכבושים את הארגון שלו, ה-Devisenschutzkommando (אנ'), שנועד להחרים עבורו יצירות אמנות. משנת 1937 ואילך קיבל גרינג סיוע מסוחר האמנות ולטר אנדראס הופר (אנ') בהרחבת אוסף האמנות שלו. הופר שימש כמנהל אוסף גרינג בין השנים 1939 עד 1944. לאחר המלחמה נידון הופר בהיעדרו ל-10 שנות מאסר על ידי בית משפט צבאי. אך גזר דין זה מעולם לא בוצע, והופר המשיך את סחר האמנות שלו במינכן באין מפריע.

ביולי 1940 הגיע גרינג לאמסטרדם והביע עניין באוסף האמנות של הסוחר ההולנדי ז'אק חאודסטיקר (אנ'), שנהרג כשניסה להימלט מהפלישה הגרמנית. גרינג מינה, שלא כדין, את אחד מעובדיו של חאודסטיקר, ארי טן ברוק, כדירקטור בחברת חאודסטיקר. לאחר ששיחד את ארי טן ברוק ועובד נוסף בחברה, ולמרות התנגדותה של רעייתו של חאודסטיקר, רכש גרינג את כל 1,113 הציורים והחפצים שנכללו במלאי החברה תמורת 2,000,000 גילדן הולנדי (שקול, בשנת 2005, ל 13,750,000 אירו), לא יותר משישית מערכם האמיתי. המכירה לגרינג כללה גם "ניצחון השלום" שלושה חלקי ציור התקרה מאת חרארד דה ליירס (אנ'), שהיו מורכבים על תקרת חדר בגלריה של חברת חאודסטיקר. הלוחות נותקו מהתקרה והועברו לברלין, יחד עם יותר מ-780 הציורים שנלקחו על ידי גרינג עצמו.[3]

תוכנית אנדרטאות, אמנות וארכיונים

קציני בעלות הברית בתוכנית המונומנטים, יצירות האמנות והארכיונים, שנודעו בכינוי "אנשי המונומנטים", הצליחו לאתר יצירות אמנות רבות מאוסף גרינג ולחקור את האופן שבו נבזזו.[4][5] סדרת הדוחות של יחידת החקירות לביזה באמנות של OSS לתיעוד רשתות הביזה הנאציות של אמנות, כללה מידע רב על האוסף. דו"ח מפורט מיוחד, שכותרתו "דוח חקירה מאוחד מספר 2: אוסף גרינג", התמקד ברשתות של עסקאות אמנות שסייעו לגרינג בהשגת יצירות אמנות שנבזזו.[6] הדו"חות סומנו כמסווגים, והיו בלתי נגישים לציבור במשך שנים רבות. רק שנים רבות לאחר המלחמה הוסר הסיווג.[7]

רשימת מלאי של אוסף גרינג

בעשרים השנים האחרונות היו מספר ניסיונות לערוך רשימת מלאי של אוסף האמנות של גרינג.[8][9][10][11][12] המוזיאון ההיסטורי הגרמני של ברלין פרסם ברשת את האינוונטר של האוסף ב-2012, אך האתר כבר אינו מתפקד.[13] ז'אן-מארק דרייפוס פרסם את הקטלוג כספר בשנת 2015.[12]

שרה וילדמן, כתבת הניו יורקר, תיארה את המלאי של אוסף גרינג כ"מפת אוצר מעוותת, מדריך ביזה ומתנות בקרב הנאצים, ומנגנון מעקב אחר הכיבוש הנאצי של אירופה". בסוף המלחמה, היא כותבת, העלה גרינג את השלל המאוחסן בקארינהאל לרכבות וברח דרומה לכיוון ברכטסגאדן, בבוואריה; הוא פוצץ את קארינהאל מאחוריו.[14] האוסף התגלה על ידי חיילי בעלות הברית.

מורשת האוסף

חלק מיצירות האמנות הוחזרו למשפחות של קורבנות הנאצים.[15] אולם רבות מיצירות האמנות שנתפסו מעולם לא הוחזרו לבעליהם המקוריים.[16][17] בשנת 2015 התגלה כי חלק מהציורים באוסף גרינג אשר נמצאו על ידי אנשי האנדרטאות נמסרו למשפחות הנאצים במקום להיות מוחזרים למשפחות האספנים היהודים שנבזזו.[18]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוסף הרמן גרינג בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Dedebant, Christèle (2020-04-16). "Bras droit d'Hitler et pilleur d'art, comment Göring a-t-il constitué sa collection ?". Geo.fr (בצרפתית). נבדק ב-2021-02-21.
  2. Match, Paris (7 באוקטובר 2015). "Pillages nazis - La collection Goering: le casse du siècle". parismatch.com (בצרפתית). נבדק ב-2021-02-21. {{cite web}}: (עזרה)
  3. Peter C. Sutton, Bruce Museum, Jewish Museum (New York N.Y.), Reclaimed: Paintings from the Collection of Jacques Goudstikker, Bruce Museum, 2008, מסת"ב 978-0-300-13729-3. (באנגלית)
  4. "HCPO Gallery: Looting and Restitution - The Allies - The Allies - OSS and the ALIU". 2015-09-11. אורכב מ-המקור ב-2015-09-11. נבדק ב-2021-02-21.
  5. "The Herman Goring Collection". www.aaa.si.edu (באנגלית). נבדק ב-2021-02-21.
  6. "Goering Table of Contents". govinfo.library.unt.edu. נבדק ב-2021-02-21.
  7. "Declassified Law CIA 28 June 1974 _ Office of Strategic Services, Consolidation Report No. 2" (PDF). 2019-12-08. ארכיון (PDF) מ-2019-12-08. נבדק ב-2021-02-21.
  8. "Inventory of Hermann Göring art collection at Unterstein, Germany". Smithsonian Institution (באנגלית). נבדק ב-2021-02-21.
  9. Yeide, Nancy H. (2009). Beyond the dreams of avarice: the Hermann Goering collection. Laurel Publishing. ISBN 978-0-9774349-1-6. OCLC 391593058.
  10. "Lost Art Internet Database - Einfache Suche". www.lostart.de. נבדק ב-2021-02-21.
  11. Dreyfus, Jean-Marc. "Le catalogue Goering de Jean-Marc Dreyfus - Editions Flammarion". editions.flammarion.com (בצרפתית). נבדק ב-2021-02-21.
  12. ^ 12.0 12.1 "Catalogue of Göring's Art Collection Published". Artnet News (באנגלית אמריקאית). 2015-09-30. נבדק ב-2021-02-21.
  13. "Die Kunstsammlung Hermann Göring". Deutsches Historisches Museum.
  14. Roger Manvell, Göring: Roger Manvell advised by Heinrich Fraenkel, Ballantine Books, 1972, מסת"ב 978-0-345-02460-2. (באנגלית)
  15. Hickley, Catherine (2017-07-21). "Painting From Goering's Collection Is Returned to Banker's Heirs". The New York Times (באנגלית אמריקאית). p. C3. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-02-21.
  16. "De la collection Goering aux Offices: restitution d'une sculpture de Della Robbia spoliée par les nazis". Connaissance des Arts (בצרפתית). 2020-03-05. נבדק ב-2021-02-21.
  17. "Pillage et (non) restitution des œuvres d'art aux Pays-Bas (1940-2001)".
  18. "Munich's Looted Art Bazaar". www.lootedart.com. נבדק ב-2021-02-21. After the withdrawal of the American forces, hectic times start in the Staatsgemälde-sammlung (State Paintings Collections), in the Ministry of Culture and in the Munich branch of the Oberfinanzdirektion (Finance Ministry). The Germans own the thousand of art works that not rarely are the only remains of the murdered Jewish owners. But the officials are not thinking about the rightful owners, and do no research on ownership. They divide the treasure among themselves. They hold art fairs, at which officials and museums can buy. A painting from Göring's collection finds it way to the Petersberg (the German government's official guesthouse), the Canaletto copy from Hitler's collection hangs on the wall of the German Parlamentarischen Gesellschaft (Parliament Association) in Bonn.

אוסף הרמן גרינג41517867Q2647884