אוסקר מרמורק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אוסקר אדולף מרמורק (בכתיב לועזי: Oskar Adolf Marmorek; 9 באפריל 1863, גליציה – 7 באפריל 1909, וינה), ארכיטקט ופעיל ציוני ממוצא יהודי-אוסטרי-גליציאני.
קורות חיים
מרמורק נולד בשנת 1863 בפייסקובה סקאלה (Pieskowa Skała) שבגליציה כבן בכור בין חמישה ילדים, ובהם הרופא אלכסנדר מרמורק. משפחתו נדדה תכופות ברחבי גליציה, ובשנת 1875 התיישבה בווינה. בשנת 1880 החל בלימודיו בבית הספר להנדסה, וכבר בשנת 1887 זכה (עם פיליפ הרצוג) בתחרות לתכנון בתים.
מרמורק היה חבר אגודת המהנדסים והארכיטקטים של אוסטריה, אך בסמוך לסיום לימודיו בחר לנדוד ברחבי אירופה. בשנת 1889 השתתף בתערוכה העולמית של פריז (1889), ובהשראתה עיצב את מזרקת המים הצבעוניים בווינה. מרמורק, מבוקש בתחומו, ייסד בשנת 1895 את כתב העת המקצועי Neubauten und Concurrenzen in Österreich und Ungarn (גרמנית: "מבנים ובנייה באוסטריה ובהונגריה").
בשנת 1895 פגש מרמורק לראשונה בתיאודור הרצל, התקרב אליו והחל בפעילות במסגרת התנועה הציונית. הרצל ראה במרמורק "ממתכנניה הראשונים של התחייה היהודית", ובספרו "אלטנוילנד" עשה שימוש בדמותו של מרמורק לגיבוש דמותו של האדריכל בספר. אחיו של מרמורק, אלכסנדר, נמנה אף הוא עם חוג מקורביו של הרצל, והשניים לקחו חלק בארגון הקונגרס הציוני הראשון (1897), שבו השתתף אוסקר כציר. בקונגרסים מאוחרים יותר סקר מרמורק בפני המשתתפים את התפתחות הציונות באזורים שונים בעולם. מרמורק גם היה פעיל מאוד בתעמולה הציונית[1].
בשנת 1898 יסד בווינה את התיאטרון היהודי "המקום" שלהקת הבימה התארחה בו בתחילת המאה ה-20[2].
בשנת 1899 לקח מרמורק חלק בייסוד חברת "אוצר התיישבות היהודים". ב-1901 התלווה מרמורק, שכיהן באותה העת כיו"ר הוועד הפועל של הקונגרס הציוני, לביקורם של הרצל ודוד וולפסון אצל הסולטאן עבדול חמיד השני באיסטנבול.
לצד פעילותו בתנועה הציונית נמשכה עבודתו המקצועית, ובשנת 1903 השתתף מרמורק בתערוכה עולמית באל עריש, שבמהלכהּ נבדק האזור להתיישבות. בעקבות צעדים אלו הועלתה באותה עת תוכנית אוגנדה.
לאחר מותו של הרצל בשנת 1904 מילא מרמורק את מקומו כנשיא הקונגרס הציוני, עד לבחירתו של וולפסון לתפקיד. על רקע מותו של הרצל, בעיותיו הבריאותיות של מרמורק ומחלוקות מתמשכות בין תומכי ההתיישבות בארץ ישראל לבין תומכי הגשמת הרעיון הלאומי ללא דרישת ארץ ישראל, שלח מרמורק בשנת 1909 יד בנפשו, מעל קבר אביו בווינה.
מעבודתו
מבנה ה-Rüdigerhof בווינה. נבנה ב-1902.
"ונציה בווינה", תצוגה שתוכננה על ידו ב-1895 בפארק פראטר.
לקריאה נוספת
- Markus Kristan: Oskar Marmorek - Zionist und Architekt. Böhlau Verlag, Wien 1996, מסת"ב 3-205-98475-7. (בגרמנית)
- יוסי קליין, אוסקר מרמורק - האדריכל הציוני הראשון?, עת־מול, גיליון 201, תשרי תשס"ט.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מעבודותיו של מרמורק |
- אוסקר מרמורק איננו, הצבי, 19 באפריל 1909
- אוסקר מרמורק, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ חגים לזכרון המכבים, המגיד, 22 בדצמבר 1898
- ^
תמר רותם, מחזות של חנוך לוין וגלעד עברון יועלו בפסטיבל תיאטרון ישראלי בווינה, באתר הארץ, 12 במאי 2014
