אוסקר רוזנפלד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אוסקר רוזנפלד (13 במאי 1884 - אוגוסט 1944) היה סופר יהודי אוסטרי שנרצח במחנה הריכוז אושוויץ.
ביוגרפיה
ראשית חייו וחינוכו
רוזנפלד נולד בקורצ'אני שבמורביה לז'נט רוזנפלד (ילינק). הוא סיים את לימודיו בשנת 1908 וקיבל תואר דוקטור בווינה על עבודתו בנושא הצייר הגרמני הרומנטי פיליפ אוטו רונגה (אנ'). רוזנפלד היה פעיל בארגונים ציוניים שונים. הוא כתב בעיתונים ובכתבי עת יהודיים, בהם "Die Welt" ו-"Juedische Volkssimme" ביקורות תרבות, אמנות, תיאטרון וספרות. הוא היה חבר ב"אגודת תיאודור הרצל".
קריירה
ב-1904 היה רוזנפלד ממקימי עיתון הנוער היהודי והסטודנטים "תקוותנו" (Unsere Hoffnung). ב-1907 ייסד יחד עם הסופר הוגו צוקרמן, אגון ברכר ואחרים יוזמה לתיאטרון יהודי, בו יועלו דרמות יידיש מודרניות בשפה הגרמנית. הרומן הראשון שלו, Die vierte Galerie (הגלריה הרביעית), ראה אור בשנת 1910. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא האוסטרו-הונגרי בסופיה בלשכת המסחר האוסטרית-בולגרית והיה העורך הראשי של עיתון המסחר "Bulgarische Handelszeitung" בשנים 1916–1918.
ב-1920 יצאו לאור שישה מספריו של רוזנפלד תחת הכותרת Tage und Naechte ("יום ולילה"). הוא היה פעיל ב- Judenstaatspartei. בין השנים 1923–1927 עבד כעורך העיתון הווינאי Wiener Morgenzeitung ("עיתון הבוקר הווינאי"). ב-1927 ייסד את התיאטרון היהודי החדש בווינה,] Jüdische Künstlerspiele . רוזנפלד תירגם ספרות יידיש קלאסית ומודרנית, ובין היתר את יצירותיהם של מנדלי מוכר ספרים, שלום עליכם, י"ל פרץ וי' י' זינגר .
רוזנפלד החל לעבוד בשבועון המצויר Die neue Welt בשנת 1929, ובהמשך הפך לעורך הראשי שלו. האנשלוס בשנת 1938 הביא לסיום עבודתו בווינה. הוא ואשתו הנרייט היגרו לפראג, שם הפך לכתב "ג'ואיש כרוניקל".
מלחמת העולם השנייה
בשנת 1939 היגרה אשתו של רוזנפלד לאנגליה בציפייה לבואו, אך פרוץ מלחמת העולם השנייה מנע את הגירתו. בנובמבר 1941 גורש רוזנפלד לגטו לודז' בפולין יחד עם 5,000 יהודים מפראג. מיוני 1942 עבד בארכיון הגטו, שם השתתף בפרסום ובכתיבת כרוניקה של הקהילה.
מותו ומורשתו
באוגוסט 1944 גורש אוסקר רוזנפלד לאושוויץ, שם נרצח בתא גז.
יומנו, שנכתב בגטו בין 17 בפברואר 1942 ל-28 ביולי 1944 בסדרה של 15 מחברות בית ספר, נשמר ביד ושם בירושלים.
עבודותיו שפורסמו
- Philipp Otto in der Romantik, 1908
- Die vierte Galerie. רומן וינאי, 1910
- Mendl Ruhig, 1914
- Tage und Nächte . נובלה, 1920
- Komoedianten (בעקבות שלום עליכם), 1930
יומן:
- Wozu noch Welt. Aufzeichnungen aus dem Getto Lodz (יומן גטו לודז'), נערך בידי Hanno Loewy, הוצאת Neue Kritik, פרנקפורט, 1994
- בראשית היה הגטו: מחברות מלודז', בעריכת האנו לואי. תורגם מגרמנית על ידי בריג'יט מ. גולדשטיין, אוונסטון, אילינוי, הוצאת אוניברסיטת נורת'ווסטרן, 2002.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
