אוקסלט הסידן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוקסלט הסידן, או סידן אוקסלט (קלציום-אוקסלט, ) הוא תרכובת של אוקסלטאניון , מלח של חומצה אוקסלית) עם קטיון של סידן (), אשר יוצר באופן ספונטני גבישים בצורת מחטים. שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית תרכובת ריקה.

סריקת פני השטח של אבן כליה, המציגה גבישים של סידן אוקסלט (בתצורת די־הידראט) המגיחים מהחלק המרכזי של האבן.

הרכב כימי

חומצה אוקסלית היא חומצה דו ערכית המבוססת של שני שיירים קרבוקסילים הקשורים זה לזה דרך אטומי הפחמן בקשר קוולנטי. בתצורת המלח, שני השיירים הקרבוקסילים הם נטולי פרוטון (deprotonated), והמטענים השליליים מנוטרלים על ידי קטיון הסידן הדו-ערכי במסגרת המבנה הגבישי.

לקבוצת האוקסלט יכולת לקשור מתכות נוספות פרט לסידן, ולכן הוספה של אוקסלט (ללא הסידן) מאפשרת קליטה ו"ניקוי" של תמיסות מקטיונים מתכתיים (chelation).

תצורות

סידן אוקסלט יכול להופיע בתצורות שונות, בהתאם לנוסחה הכימית ·, כאשר הערך של יכול להיות בין 0 ל-3. כל הצורות חסרות צבע או לבנות. מונו־הידראט מופיע באופן טבעי כמינרל Whewellite. נדירים יותר הם די־הידראט (המינרל Weddellite) וטרי־הידראט (המינרל Caoxite). ניתן להבחין בין מונוהידראט ובין דיהידראט על ידי צורת הגבישים, בהתאמה.

גבישי אוקסלט הסידן בשתן מהווים מרכיב עיקרי באבנים שנוצרות בכליות. צורתם המחטית של הגבישים מסבירה מדוע אבנים בכליות עשויות להכאיב מאוד.

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – אבנים בכליות

היווצרות גבישים של סידן אוקסלט היא אחת ההשפעות הרעילות של הרעלת אתילן גליקול.

סידן אוקסלט הוא גם אחד המרכיבים העיקריים של "אבן הבירה", משקע חום הנוצר בעת בישול המשקה ומורכב ממלחי סידן, מגנזיום ותרכובות אורגניות שונות שנותרו מתהליך הבישול. אבן הבירה נוטה להצטבר בתוך כדים, חביות וכלים אחרים המשמשים לבישול הבירה. אם האבן לא תוסר בעת הניקוי, היא תשאיר משטח לא סניטרי בו יתפתחו מיקרואורגניזמים לא רצויים שיכולים לקלקל את טעם הבירה[1].

ניתן למצוא כמויות מסוימות של אוקסלט הסידן גם בצמחים אכילים, לדוגמה קיווי ותרד. בשל האינטראקציה החזקה בין הסידן לאוקסלט, הסידן בקומפלקס זה לא יכול להיקלט במערכת העיכול; לדוגמה, 95% מהסידן שבתרד נמצא באינטראקציה עם אוקסלט ולא ניתן לספיגה במערכת העיכול.

גבישי המחטים עמידים מאוד, אך טיפול בחומצה (חומצת לימון לדוגמה) מעמיס פרוטונים חופשיים אשר מתחרים עם הסידן על הקישור לאוקסלט וכך מאפשרים את פירוק הגבישים.

  • גבישי סידן אוקסלט דיהידראט הם בצורת אוקטהדרון. חלק גדול מהגבישים במשקעי שתן יהיו בעלי מורפולוגיה מסוג זה, מכיוון שהם יכולים לגדול בכל pH ובאופן טבעי להופיע בשתן רגיל.
  • גבישי סידן אוקסלט מונוהידראט משתנים בצורתם, ויכולים להופיע במגוון צורות, בהן משקולות, צירים, אליפסות ועוד.

תכונות

אוקסלט הסידן איננו רעיל מבחינת פעילות ביולוגית. עם זאת, גבישי אוקסלט הסידן נפוצים במגוון צמחים כמנגנון הגנה נגד חיות הניזונות מצמחים, ואכילה של אוקסלט הסידן אכן עשויה להיות כואבת ואף מסוכנת במקרים מסוימים. זאת מאחר שבזמן לעיסה ובליעה של צמחים המכילים גבישים בצורת מחטים, נפגעות הרקמות הריריות בפה ולאורך מערכת העיכול, ופגיעות אילו יכולות להיות כואבות, צורבות ואף מסוכנות.

יש להדגיש כי בצמחים רעילים המכילים אוקסלט הסידן, ההרעלה היא לרוב תוצר של חומרים נוספים בצמח ולגבישים יש בעיקר תפקיד של פגיעה ברקמות הריריות וחשיפת פנים הגוף לרעלנים, וכתוצאה מכך – הגברת פעילותם.

בתעשייה

אוקסלט הסידן משמש בייצור זיגוג קרמיקה.

בטיחות

לפי גיליון בטיחות החומרים שלו (MSDS), יש להימנע מבליעה או שאיפה של אוקסלט הסידן וכן להימנע ממגע עם העור או עם העיניים[2].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוקסלט הסידן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ryan, James, "What is beerstone (and how to remove it)", 27 May 2018.
  2. ^ דוגמאות לדפי בטיחות: כאן, כאן וכאן.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0