אוריינות לבריאות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוריינות לבריאות (באנגלית: Health Literacy) היא היכולת של אדם למצוא, להבין, להעריך ולהשתמש במידע ובשירותי הבריאות כדי לקבל החלטות מושכלות הקשורות לבריאותו. היא כוללת מגוון רחב של אמצעים ומיומנויות, החל מיכולת קריאת עלונים רפואיים, צפייה בתוכניות בריאות דרך הבנת הוראות רופא או רוקח, ועד שימוש במידע מקוון על מחלות וטיפולים.[1][2][3]

אוריינות בריאותית מושפעת מגורמים חברתיים, תרבותיים, כלכליים וחינוכיים. לאדם עם אוריינות בריאותית נמוכה יהיה קשה יותר להתנהל במערכת הבריאות, להבין את זכויותיו כחולה, לבחור בטיפול המתאים לו ולקיים אורח חיים בריא.

מושגים מרכזיים בתחום כוללים: רפואה, בריאות הציבור, רפואה מונעת, סיעוד, תרופה, רשלנות רפואית, מידע ורישום רפואי, הזנחה בריאותית, פנקס חיסונים, חיסון, נטילת דם ורידי, בדיקת RAST, מעבדה רפואית, מזכירות רפואית, בדיקת לחץ דם, בדיקת שתן.

סוגי אוריינות בריאותית

נהוג לחלק את האוריינות הבריאותית לשלושה סוגים עיקריים:

  • אוריינות בריאותית פונקציונלית: מתייחסת ליכולות הבסיסיות של קריאה וכתיבה הדרושות כדי לתפקד במערכת הבריאות. לדוגמה, קריאת מרשם רופא, מילוי טפסים רפואיים, הזמנת תור או הבנת הוראות נטילת תרופות.[4]
  • אוריינות בריאותית אינטראקטיבית: עוסקת ביכולת לתקשר ולקיים אינטראקציה עם גורמי מקצוע בתחום הבריאות, כמו רופאים ואחיות. היא כוללת את היכולת לשאול שאלות, לנהל שיח על הבעיות הבריאותיות, לבטא את תסמיני הבעיה/מחלה ולבקש הבהרות.[5]
  • אוריינות בריאותית ביקורתית: זוהי הרמה הגבוהה ביותר של אוריינות בריאותית. היא כוללת את היכולת להעריך מידע בריאותי באופן ביקורתי, לזהות מקורות מידע אמינים לעומת לא אמינים, ולנתח את השפעות אפשריות של בחירות תזונה או אורח חיים על הבריאות.[6][7][8][9]
  • היכרות עם מחלות נפוצות וחמורות: כמו מחלות זיהומיות או סרטן.[1][10]

חשיבותה של אוריינות בריאותית

אוריינות בריאותית היא מרכיב קריטי בבריאות הציבור ובהצלחת מערכות בריאות. לאוריינות בריאותית גבוהה יש השפעה ישירה על: תוצאות ושיפור מצבים בריאותיים, עלויות מערכת הבריאות וצדק חברתי ובריאותי. כשאוריינות בריאותית נמוכה נפוצה יותר בקרב אוכלוסיות מוחלשות, בעלות רמת השכלה נמוכה או מצב סוציו-אקונומי ירוד. שיפור האוריינות הבריאותית הוא כלי חשוב להפחתת פערים חברתיים ובריאותיים.[11][12]

הכרת השפעת הגנטיקה על הבריאות

לגנטיקה יש חשיבות מכרעת על איכות החיים ופוטנציאל התעוררות והידבקות במחלות. ה-DNA הוא חומר תורשתי המכיל את כל המידע הגנטי על אורגניזם. ה-DNA מורכב משרשרת ארוכה של יחידות הנקראות נוקלאוטידים, ובני האדם נושאים כ-22,000 גנים המקודדים לחלבונים שונים. המידע הכלול ב-DNA משפיע על התפתחות האורגניזם, תפקודו, ומאפייניו השונים, כמו צבע עיניים, קבוצת דם ואף מאפייני אישיות וחשיבה ועוד. חקר הגנום, הידוע גם כגנטיקה או ביולוגיה מולקולרית, עוסק בפענוח מבנה ה-DNA ותפקידו, הבנת מנגנוני התורשה, וכן השפעת שינויים בגנים (כמוטציה) על תכונות ומחלות. תחום זה התפתח מאוד מאז גילויו של הנזיר גרגור מנדל במאה ה-19 שהניח את היסודות להבנת התורשה. כשכיום מתאפשר זיהוי גנים הקשורים למחלות, למטרות פיתוח טיפולים חדשניים ואף זיהוי קרבה משפחתית. לרוב, לכל גן יש שני עותקים, הנקראים אללים. אחד שנורש מהאב והשני מהאם. היחסים בין שני אללים אלו הם שקובעים איזו תכונה תבוא לידי ביטוי. כשקיימים אללים דומיננטיים, שלרוב יגבו על הרצסיביים ויותר יבואו לידי ביטוי; ואללים רצסיביים, שסיכויים לבוא לידי ביטוי קטן הרבה יותר אלא אם שני האללים רצסיביים ואז סיכויים לבוא לידי ביטוי יהיו יותר חזקים. בנוסף קיימים גנים תלויי מין, גנים פלייוטרופיים, גנים פוליגניים, גנים אפיסטטיים וגנים קטלניים.[13][14][15]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוריינות לבריאות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Berkman, Nancy D., Terry C. Davis, and Lauren McCormack. "Health literacy: what is it?." Journal of health communication 15.S2 (2010): 9-19.
  2. ↑ Weiss, Barry D. "Health literacy." American Medical Association 253 (2003): 358.
  3. ↑ Baker, David W. "The meaning and the measure of health literacy." Journal of general internal medicine 21.8 (2006): 878-883.
  4. ↑ Kobayashi, Lindsay C., et al. "Aging and functional health literacy: a systematic review and meta-analysis." Journals of Gerontology Series B: Psychological Sciences and Social Sciences 71.3 (2016): 445-457.
  5. ↑ Rubin, Donald L., et al. "Associations between older adults' spoken interactive health literacy and selected health care and health communication outcomes." Journal of health communication 16.sup3 (2011): 191-204.
  6. ↑ Sykes, Susie, and Jane Wills. "Challenges and opportunities in building critical health literacy." Global Health Promotion 25.4 (2018): 48-56.
  7. ↑ Sykes, S., Wills, J., Rowlands, G., & Popple, K. (2013). Understanding critical health literacy: a concept analysis. BMC public health, 13(1), 150.
  8. ↑ Chinn, Deborah. "Critical health literacy: A review and critical analysis." Social science & medicine 73.1 (2011): 60-67.
  9. ↑ van der Gaag, Marieke, et al. "The importance of health literacy for self-management: a scoping review of reviews." Chronic illness 18.2 (2022): 234-254.
  10. ↑ Mendonça, V., et al. "Health literacy and social behaviors: what relationship to sexually transmitted diseases among students." International Journal of Biomedical Laboratory Sciences 5 (2016): 9-17.
  11. ↑ Koay, Kelvin, Penelope Schofield, and Michael Jefford. "Importance of health literacy in oncology." Asia‐Pacific Journal of Clinical Oncology 8.1 (2012): 14-23.
  12. ↑ Johnson, Anne. "Health literacy, does it make a difference?." Australian Journal of Advanced Nursing, The 31.3 (2014): 39-45.
  13. ↑ Condit, Celeste M. "Public understandings of genetics and health." Clinical genetics 77.1 (2010): 1-9.
  14. ↑ Brand, Angela, Helmut Brand, and Tobias Schulte in den Bäumen. "The impact of genetics and genomics on public health." European Journal of Human Genetics 16.1 (2008): 5-13.
  15. ↑ Kenner, Carole, Agatha M. Gallo, and Kellie D. Bryant. "Promoting children's health through understanding of genetics and genomics." Journal of Nursing Scholarship 37.4 (2005): 308-314.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוריינות לבריאות41654025Q3097973

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אוריינות_לבריאות&oldid=3437905"