אורנג' (נהר)
 | |
| תמונת פנורמה של נהר אורנג' | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 2,200 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 800 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 973,000 קמ"ר |
| מוצא | הרי דראקסנברג |
| גובה מוצא הנהר | 3,000 מטרים |
| שפך | מפרץ אלכסנדר |
| מדינות באגן הניקוז | לסוטו, דרום אפריקה ונמיביה |
 | |
| המסלול ואגן הניקוז של נהר אורנג' ושל יובלו העיקרי, נהר ואל. גבולות בינלאומיים מסומנים באדום | |
נהר אורנג' (באנגלית: Orange River, באפריקאנס: Oranjerivier) או גַרְיֵיפּ (Gariep), הוא הנהר הארוך ביותר בדרום אפריקה. אורכו כ-2,200 ק"מ.
שם הנהר
בני הנאמה, שהם הראשונים שהגיעו לנהר, קראו לו "נוּ גַרְיֵיפּ". את השם "אורנג'" נתן לו הקולונל הבריטי רוברט גורדון, לכבוד ויליאם מאורנג', הוא ויליאם השלישי, מלך אנגליה. מאז תום שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה מבכרים השלטונות את השם המקורי, גרייפ, אך השם אורנג' עודו מקובל, בעיקר בהתייחסויות בינלאומית לנהר. בלסוטו, שהנהר זורם גם בתחומה, הוא מכונה סֵנקוּ.
מסלול
הנהר מתחיל את דרכו בהרי דראקסנברג, סמוך לגבול דרום-אפריקה-לסוטו, במרחק של כ-193 ק"מ מערבה לאוקיינוס ההודי וברום 3000 מטרים. חלקים אלה של הנהר קופאים לעיתים. משם זורם הנהר מערבה לעבר סכר גרייפ (הגדול ביותר בדרום אפריקה) ואחריו אל סכר ונדרקלוף. קטע זה של הנהר זורם באזור הררי. מערבה מסכר ונדרקלוף פני השטח הם מישוריים יותר, והנהר מנוצל אינטנסיבית להשקיה.
בהמשך, דרומה מקימברלי, מתלכד הנהר עם יובלו העיקרי, נהר ואל. הוא זורם הלאה דרך האזורים הצחיחים של דרום הקלהארי, מהווה את הגבול בין דרום אפריקה לנמיביה ונשפך אל האוקיינוס האטלנטי במפרץ אלכסנדר. בקטע הסמוך לשפך, שאורכו כ-33 ק"מ, לא ניתן כמעט לשוט עקב אשדות ומחסומי חול.
עוצמת הזרימה ושטח אגן הניקוז
עוצמת הזרימה בנהר יורדת חדות בחודשי החורף היבשים. כמות המשקעים בסביבת מוצא הנהר היא כ-2000 מילימטרים בשנה. ככל שהנהר מתקדם מערבה יורדת כמות הגשם (עד 50 מילימטרים בלבד בקטע המערבי) ומתגברת ההתאיידות. בקיץ, לעומת זאת, הנהר זורם בעוצמה, המקשה על ביצוע פרויקטים הנדסיים עליו.
שטח אגן הניקוז של הנהר הוא כ-977 אלף קמ"ר, בשטחי דרום אפריקה, לסוטו, בוטסואנה ונמיביה.
פרויקטים לניקוז המים וניצולם
שני פרויקטים גדולים לניצול מי הנהר יצאו לפועל. האחד, פרויקט נהר אורנג' (ORP - Orange river project) בוצע בשיא ימי האפרטהייד, בתקופת ממשלתו של הנדריק פרוורד. במסגרת הפרויקט הוקם סכר גרייפ (שנקרא בעת בנייתו סכר הנדריק פרוורד) ומי הנהר פוצלו לשניים - חלקם זרם בנהר אורנג' אל סכר ונדרקלוף, ונוצל בשני הסכרים על ידי תחנות כוח הידרואלקטריות. חלק אחר הוזרם בתעלה אל פרובינציית הכף המזרחית, שם שימשו המים להשקיית אזורים צחיחים. כך הושגו שלוש מטרות - ייצוב הזרימה בנהר, פתרון בעיית המחסור במים בכף המזרחי וייצור חשמל.
הפרויקט השני הוא פרויקט המים של רמות לסוטו (Lesotho Highlands Water Project - LHWP) שהוחל בביצועו ב-1986 והשלב הראשון שלו (והיחיד עד כה שיצא לפועל) הושלם ב-2002. הפרויקט, מיזם משותף של ממשלות לסוטו ודרום אפריקה, כולל מערכת של מנהרות וסכרים, שמטרתה לספק מים מאגן הניקוז של נהר ואל בלסוטו לאזורים הסובלים ממחסור במים דרום אפריקה, בתמורה לגמול כספי.
קישורים חיצוניים
- דוח על אגן האורנג', המכון האפריקאי למחקרי מים
