אזורים אדומים
אזורים אדומים (בצרפתית: Zone Rouge) הוא כינוים של שטחי קרקע בחלקה הצפון מזרחי של צרפת, שממשלתה הכריזה עליהם לאחר מלחמת העולם הראשונה כסגורים וכבלתי ראויים למגורי אדם. הגדרה זו ניתנה להם לאחר שחרבו וזוהמו באופן חמור ביותר בנפלי תחמושת ובזיהום כימי וביולוגי ולאחר שהוחלט כי עלות טיהורם מכל אלו היא גבוהה מדי. למרות זאת היקף האזורים האדומים הופחת עם השנים לאחר פעולות טיהור ושיקום.
האזורים האדומים
האזורים האדומים הקיפו במקור במצטבר שטח של כ-1,200 קילומטר רבוע מצפון מזרח לפריז, שבהם התנהלה הלחימה האינטנסיבית ביותר בשנות המלחמה בין הצבא הגרמני לבין צבאות צרפת והאימפריה הבריטית.
האזורים שהוגדרו כאדומים, שבהם התקיימו יישובים, מבנים ושטחי חקלאות, חרבו כליל במהלך המלחמה כתוצאה מלחימה ומהפגזות. בנוסף לכך התברר לאחריה שהם זוהמו באופן מסיבי ביותר לעומק גדול בדרכים שונות:
- מיליוני נפלי תחמושת ארטילרית ורימונים שלא התפוצצו
- גזים שדלפו מפריטי נשק כימי
- ריכוזים גבוהים של חומרים מסוכנים נוספים שמקורם בפריטי תחמושת מתפוררים - עופרת, כספית, כלור, ארסן וחומצות, אשר זיהמו גם את מקורות המים
- שרידים ביולוגיים בהיקף גדול של גופות אדם וגופות של בעלי חיים.
לפי מקור אחד נותרו בצרפת בשנת 2015 שטחים בהיקף של 100 קילומטר רבוע המוגדרים כאזורים אדומים.[1] לפי מקור אחר נותרו ב-2014 בגזרת קרב ורדן בלבד 169 קילומטרים של שטחים המוגדרים כאזורים אדומים.[2]
מגבלות שימוש
בהתאם לחוק הצרפתי האזורים שהוגדרו כאדומים אסורים לכניסה ואין לקיים בהם פעילות של מגורים, ניהול חקלאות וייעור. בהתאם לכך היישובים ששכנו באזורים האדומים לא הוקמו מחדש. מחלקם פונו בכפייה תושבים ששבו להתגורר במקומות שבהם עמדו בעבר בתיהם.
בחלק מהאזורים האדומים שגשגה הצמחייה מאז המלחמה היטב באין מפריע. בחלקים אחרים שלהם נפגע השיקום העצמי של הצמחייה וחיי הבר עקב נוכחות הרמות הגבוהות של חומרים מסוכנים בקרקע ובמים.
אזורים ברמת זיהום מופחתת
בנוסף לאזורים האדומים הוגדרו בצרפת לאחר המלחמה שטחים נרחבים בהרבה כמזוהמים ברמות קלות יותר של חומרה, והם טוהרו עם השנים והוחזרו לשימוש אזרחי. כלים חקלאיים הפועלים באזורים אלו נתקלים עדיין בכל שנה בנפלי תחמושת שחלקם מתפוצצים וגורמים לאבדות בנפש. בנוסף, התוצרת החקלאית המופקת באזורים אלו טעונה פיקוח ומעקב אחרי רמות החומרים המסוכנים שהיא מכילה.
עד היום מאותרים מדי שנה באתרי מלחמת העולם הראשונה בצרפת מאות טונות של נפלי תחמושת, וההערכה היא כי יידרשו 300 עד 700 שנים עד שיימצאו כולם.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Stuart Thornton, Red Zone: France's Zone Rouge is a lingering reminder of World War I's Battle of Verdun, באתר נשיונל ג'יאוגרפיק, 1 במאי 2014
- The Real “No-Go Zone” of France: A Forbidden No Man’s Land Poisoned by War, באתר Messy Nessy, 26 במאי 2015
הערות שוליים
