אזור אסור לטיסה
אזור אסור לטיסה (או גם סגר אווירי; אנגלית: No-fly zone או NFZ) הוא אמצעי למניעת כניסת מטוסים למרחב אווירי של אזור מסוים או מדינה, על בסיס החלטת מועצת הביטחון, אך יחד עם זאת אזורים אסורים לטיסה נאכפו ללא החלטה ישירה של מועצת הביטחון, כשם שקרה באזור ללא טיסה בעיראק בשנות ה-90 של המאה ה-20.
הטלת איסור טיסה מעל המרחב האווירי של מדינת היעד מחייבת סיורים סביב השעון, ולפעמים יירוט או הרס מקדים של צי המטוסים של מדינת היעד. כמו כן, האמברגו האווירי מקפח למעשה את הריבונות האווירית של חיל האוויר בשטח מדינת היעד ומצריך לפנות מקום לכוחות זרים שיעברו באטמוספירה על חשבון הריבונות של מדינת היעד (נושא רגיש בעיקר במדינות ערביות במזרח התיכון), ובפועל פוגע גם פגיעה כלכלית בחופש התנועה האווירית המסחרית.
אזורים אסורים לטיסה
אזורים בעבר
ערך מורחב – האזורים האסורים לטיסה בעיראק
עיראק, 1991-2003
ב-1991, ארצות הברית, בריטניה, צרפת, טורקיה ומדינות אחרות חצצו אזור כורדי-עיראקי בצפון עיראק, על ידי ביסוס "אזור אסור לטיסה", אשר בו מטוסים עיראקים היו אסורים בטיסה באזור זה. מטרת האזור אסור בטיסה היה למנוע הפצצות אפשריות ומתקפות כימיות כנגד הכורדים בידי המשטר העיראקי של סדאם חוסיין. המבצעים המקוריים כונו "מבצע אספקת נוחות" ו-"מבצע אספקת נוחות II" ונמשכו לתוך "מבצע מעקב צפוני". בעוד המדינות שהכפיפו את המצור האווירי ציטטו את החלטת מועצת הביטחון 688 כהחלטה שמסמיכה את המבצעים, ההחלטה עצמה לא ציינה במפורש שום סמכות ספציפית בנוגע לאזור אסור בטיסה. המזכיר הכללי של האו"ם בזמן שההחלטה עברה, בוטרוס בוטרוס ראלי, כינה את האזור האסור בטיסה כ"לא חוקי", בפברואר 2003 במהלך ראיון. בדרום עיראק, "מבצע מעקב דרומי" יצא לדרך ב-1992, במטרה להגן על האוכלוסייה השיעית בעיראק.
בוסניה והרצגובינה, 1993-1995
ב-1992, מועצת הביטחון של האו"ם העבירה את החלטה 781, האוסרת טיסה צבאית לא מוסמכת במתחם האווירי של בוסניה. החלטה זו הובילה ל"מבצע פיקוח השמיים", היכן שנאט"ו פיקחה על הפרות של האזור האסור לטיסה, אך לא נקטה פעולה של ממש כנגד הפרות של ההחלטה. כתגובה ל-500 הפרות ממוסמכות עד שנת 1993, כולל הפרה צבאית אחת, מועצת הביטחון העבירה את החלטה 816, אשר אוסרת על כל טיסה לא מוסמכת ואישרה לחברות האו"ם "לנקוט בכל האמצעים הדרושים... כדי להבטיח שיתוף פעולה עם [האזורים האסורים בטיסה]". החלטה זו הובילה ל"מבצע מניעת טיסה". נאט"ו, מאוחר יותר שילחה התקפות אוויריות במהלך "מבצע מניעת טיסה" וכן במהלך "מבצע כוח מכוון".
אזורים מאושרים לאיסור
לוב
האזור אסור לטיסה הלובי אושר במועצת הביטחון של האו"ם ב-17 במרץ 2011, בהחלטה מספר 1973. מטרתו של האיסור הייתה למנוע מהכוחות הנאמנים לקדאפי לתקוף אווירית את כוחות המורדים[1].
ב-12 במרץ 2011, הליגה הערבית קראה למועצת הביטחון להכפיף אזור אסור לטיסה. ב-17 במרץ 2011, מועצת הביטחון הצביעה 10-0-5 לאישור אזור אסור זה. 5 נמנעו, כולל חברות קבועות במועצת הביטחון, רוסיה וסין אשר להן זכות וטו ולעיתים קרובות מתנגדות לשימוש בכוח צבאי כנגד מדינות ריבוניות[2].
הערות שוליים
- ^ סוכנויות הידיעות, הליגה הערבית בעד אזור אסור לטיסה בלוב, באתר nrg, 12 במרץ 2011
- ^ סוכנויות הידיעות, מועצת הביטחון של האו"ם אישרה פעולה צבאית נגד משטרו של קדאפי בלוב, באתר הארץ, 18 במרץ 2011
