אזור (מונח בחקיקה)

אזור הוא הכינוי המקובל ברבים מחוקי מדינת ישראל לשטחים שכבש צה"ל במלחמת ששת הימים ולא הוחל עליהם החוק הישראלי.

כברירת מחדל חוקי מדינת ישראלים חלים רק בשטחה הריבוני - השטח שבגבולות הקו הירוק שאליו צורפו מזרח ירושלים (בצו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), תשכ"ז–1967) ורמת הגולן (בחוק רמת הגולן). עם זאת, במקרים רבים עלה הצורך להחיל את חוק מסוים גם בשטחים שכבש צה"ל במלחמת ששת הימים, או לפחות על אזרחי ישראל המתגורריים בהם. למטרה זו ניתן לשטחים הללו השם "אזור", שמשמעותו השתנתה מפעם לפעם, בהתאם לשינוי השליטה של ישראל בשטחים אלה.

תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)

ערך מורחב – תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)

תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967, המוכרות בשם המקוצר "תקנות יו"ש", הן תקנות שעת חירום שהותקנו על ידי שר הביטחון, משה דיין, ב-2 ביולי 1967, זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים, לשם הסדרת המצב המשפטי שנוצר כתוצאה משליטת ישראל בשטחים שבתפיסה לוחמתית בעקבות מלחמה זו. בתקנות אלה נכללה ההגדרה של "אזור" ­בנוסח "'אזור' — אחד מאלה: רמת הגולן, הגדה המערבית, רצועת עזה וצפון סיני וכן דרום סיני". בהארכה ראשונה של תוקף תקנות אלה, בינואר 1968, שונה הנוסח ל"'אזור' — כל אחד מן השטחים המוחזקים על ידי צבא­ הגנה לישראל".

בתחילת שנת 1978 שונה שמן של התקנות לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון, חבל עזה, רמת הגולן, סיני ודרום סיני - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), תשכ"ז-1967, ונקבע בהן במפורש שאזור פירושו רמת הגולן, יהודה ושומרון, רצועת עזה וסיני.

בעקבות חקיקתו, בסוף 1981, של חוק רמת הגולן, שקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן", הושמטו המילים "רמת הגולן" משמן ומתחולתן של התקנות.

בעקבות נסיגת צה"ל מסיני הושמטו המילים "סיני ודרום סיני" משמן ומתחולתן של התקנות.

בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות הושמטו המילים "וחבל עזה" משמן ומתחולתן של התקנות, והן קיבלו את שמן הנוכחי: תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967. הגדרת אזור צומצמה ל"יהודה והשומרון למעט שטחי המועצה הפלסטינית".

התקנות קובעות סמכויות שונות על האזור, וקובעות שלעניין 17 חוקים, המושג תושב ישראל האמור בהם כולל גם אדם שמקום מגוריו הוא באזור והוא אזרח ישראלי או שהוא זכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות, ואשר אילו מקום מגוריו היה בישראל היה נחשב לתושב ישראל.

חוקים המסתמכים על הגדרת אזור תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)

חוקים אחדים, שבהם יש התייחסות לאזור, מסתמכים על הגדרת אזור תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית). עם חוקים אלה נמנים:

• סעיף 9 (ב) לחוק הרבנות הראשית לישראל.
• סעיף 2 (א) (3א) לחוק הגנת הצרכן.
• סעיף 341א לפקודת העיריות.
• סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

הגדרות נפרדות

בחוקים אחדים שיש להחילם על האזור ניתנה הגדרה משלהם למושג זה:

• סעיף 3א לפקודת מס הכנסה מגדיר אזור: "כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה כולל השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994)". הגדרה זהה נכללת בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה).
• סעיף1 לפקודת ביטוח רכב מנועי, מגדיר את האזור: היישובים והאתרים הצבאיים כמשמעותם הסכם הביניים הישראלי–פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה, שנחתם בוושינגטון בין מדינת ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום ד׳ בתשרי התשנ״ו (28 בספטמבר 1995), לרבות נספחיו והמסמכים שנלוו אליו.
• סעיף 1טז לחוק עובדים זרים מגדיר את האזור "כמשמעותו בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ה–1994".
• סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף מגדיר אזור: "כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה, למעט שטחי עזה ויריחו".
• סעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר אזור: "יהודה והשומרון וחבל עזה".

בחוקים אלה לא עודכנה הגדרת אזור בעקבות ביצוע תוכנית ההתנתקות, בניגוד לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), שבהן עודכנה ההגדרה.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אזור (מונח בחקיקה)41334405