חוק האזרחות הפולני
חוק האזרחות הפולני הוא החוק הקובע מי נחשב כאזרח פולין. חוק זה מבוסס על עקרונות דין הדם (Jus sanguinis).
החוק עבר ארבעה גלגולים: החוק הראשון נכנס לתוקף ב-31 בינואר 1920, הוחלף בחוק שני ב-19 בינואר 1951 שהוחלף לחוק שלישי ב-21 באוגוסט 1962 ולזה נוסף החוק הנוכחי בתאריך 15 באוגוסט 2012.
ילדים שנולדו להורים פולניים רוכשים בדרך כלל אזרחות בלי קשר למקום הולדתם. לעומת זאת, אנשים שנולדו בפולין להורים זרים בדרך כלל לא יהיו אזרחים פולניים, אלא אם אזרחות ההורים לא ידועה.
אדם הזכאי לאזרחות פולנית בהתאם לחקיקה הרלוונטית לגביו, אינו נחשב בעיניי רשויות פולין כבעל אזרחות נוספת, אם ישנה.
עיקרי החוק
אזרחות פולנית ודרכון פולני
אזרחים שעזבו את פולין לפני שנים רבות וצאצאיהם יכולים לאשר וגם להשיב את אזרחותם. גם אדם שנולד מחוץ לפולין יכול לאשר את אזרחותו ישירות, תוך דילוג על כל הדורות הקודמים. אישור אזרחות משמעו שהרשויות בפולין מאשרות שהמבקש נולד פולני, לפי החוק. להשיב אזרחות יכול רק מי שנולד פולני ואיבד את אזרחותו במהלך חייו לפי החוק.
ישנם שלושה סוגים שונים של מתן אזרחות:
- מתן אזרחות - על ידי נשיא פולין
- השבת אזרחות שאבדה - על ידי שר הפנים הפולני על-פי החוק החדש מ-2012
- אישור האזרחות הפולנית שמעולם לא אבדה - על ידי מושל המחוז בפולין או בערעור בערכאה ראשונה בפני משרד הפנים או בערכאה שנייה בבית-המשפט. רק סוג אחרון זה של מתן אזרחות יאפשר הורשתה לצאצאי הפולני עד סוף הדורות.
לעניין אישור האזרחות הפולנית וקבלת דרכון פולני, שהוא דרכון של האיחוד האירופאי, יש להוכיח לרשויות הפולניות שני דברים:
- שאחד מאבות המבקש, אדם שעל-פי החוק המבקש יורש ממנו את אזרחותו, היה אזרח פולני
- שאזרח מקורי זה ואף אחד מצאצאיו בשרשרת הדורות עד למבקש הדרכון לא איבד את אזרחותו הפולנית.
עם זאת, אם אובדן האזרחות של אחת מחוליות השרשרת התרחש לאחר שמלאו לילדו 18 שנים, הדבר לא ינתק את שרשרת האזרחות.
אובדן אזרחות פולנית
אחרי 1962, ניתן לאבד את האזרחות הפולנית רק על-פי בקשה מפורשת.
לפני 1962 יש מקרים רבים וסבוכים שבעקבותיהם עלול אדם לאבד את אזרחותו. לעניין אובדן האזרחות, אלה רק עיקרי החוקים השונים:
- מי שנולד לפני כניסת החוק של 1951 לתוקף, יכול לרשת את אזרחותו הפולנית של אביו בלבד, אם הוריו נשואים, או רק את של אמו - אם לאו.
- אדם בגיר, שנרשם (גם אם לא שרת אף יום) לצבא זר, עבד במשרה ציבורית כלשהי מחוץ לפולין (הרשימה לא סגורה אבל כוללת אפילו מורה, דוור ורב ואפילו ללא מדינה למשל בפלשתינה) או קיבל אזרחות זרה לפני כניסת החוק לתוקף ב-1951 איבד מיידית את אזרחותו, הוא, אשתו וילדיו עד גיל 18. עם זאת, אם היה חייב בשרות צבאי פולני, קבלת האזרחות הזרה לא תבטל את אזרחותו הפולנית. עבודה ציבורית ושרות בצבא זר יבטלו אותה תמיד.
- לכן, נשים שלא היו נשואות לפולני איבדו את אזרחותן מייד עם קבלת אזרחות זרה לפני 1951, כיוון שלא היו חייבות בשרות צבאי פולני. נשואות היו "מוגנות" תחת אזרחות הבעל, ונותרו אזרחיות כל עוד הבעל נותר אזרח פולני, ואיבדו את אזרחותן יחד איתו - אם איבדה.
- לעומת זאת, אצל גברים, שני תנאים צריכים להתקיים: גברים שקיבלו אזרחות זרה וגם עברו את גיל שרות החובה בצבא פולין (50 מאז שינוי חוק הצבא ב-29/5/1950), איבדו את אזרחותם.
- אדם שרכש אזרחות זרה בנוסף לפולנית עקב שינויי הגבולות שלאחר מלחמת העולם השנייה, או ב-1951 היה בעל אזרחות רוסית, אוקראינית, ביילרוסית, ליטאית, לטבית או אסטונית, איבד את אזרחותו הפולנית (ראה סעיף 4 לחוק השני). עם זאת, במידה ופולני לשעבר חזר לפולין לאחר מכן על פי ההסכמים השונים לחזרה למולדת (רפטריאציה), שנחתמו בין ברית המועצות לפולין (למשל ב-1945 וב-1956), חזר ורכש את אזרחותו הפולנית. למעשה, כל פולני שהפך לאזרח סובייטי ולא ניצל את הזדמנות החזרה לפולין, שפתחו ההסכמים הללו, איבד את אזרחותו הפולנית.
- כדי לאשר את אזרחותו של אדם, שעזב לפני 1951, יקל להוכיח שעזב את פולין לאחר כניסת החוק הראשון לתוקף ב-1920. אחרת, יהיה קשה להוכיח את אזרחותו הפולנית. אם הוריו נותרו בפולין, זה יכול לעזור.
- החוק של 1920 מאפשר לאב להכיר בילדו שנולד מחוץ לנישואין כל עוד לא הגיע לגיל 18, אולם הכרה כזאת חייבת הייתה להעשות בפולין או מול שלטונות פולין (בשגרירות למשל) ולכן יהיה קשה מאוד להוכיחה בדרך-כלל.
- החוק של 1962 מאפשר את הורשת האזרחות מאב לילדו, אך ורק אם אבהות הילוד הוכרה תוך שנה מהולדת הילד. לפיכך, ילדים לאבות פולניים, שנולדו מחוץ לנישואין בתקופת תוקף החוק הזה, חייבים להראות שאביהם הפולני הצהיר על אבהותו לפני שמלאו להם שנה. ניתן להוכיח זאת באמצעות הצהרת האבהות עליה חותם האב בדרך כלל בביה"ח, כדי להרשם כאב הילוד בתעודת הלידה. ההצהרה נשמרת בארכיון משרד הפנים וניתן להשיג שם עותק ממנה.
אזרחות מלידה
ילד שנולד להורה אזרח פולני הוא בדרך כלל אזרח פולני מלידה, בין אם נולד בפולין או מחוץ לה. אם רק אחד ההורים הוא אזרח פולני בעת הלידה, ניתן לבטל את אזרחותו הפולנית של הנולד בפנייה לקונסוליה הפולנית בבקשה לאמץ את אזרחותו של ההורה השני עבורו.
גם ילד, שהוריו ויתרו עבורו על אזרחותו הפולנית, יוכל לשוב ולרכוש אותה באמצעות תצהיר שיגיש לשלטונות פולין לאחר שמלאו לו 16 ובטרם מלאו לו 17 וחצי.
אזרחות באמצעות אזרוח
אדם שאינו אזרח פולני על פי החוק ושמתגורר בפולין לפחות חמש שנים עם אישור תושבות קבע יוכל לבקש להתאזרח (לפי סעיף 8 לחוק) – מתן אזרחות יתאפשר לאחר הצגת ראיות מתאימות המצביעות גם על שחרור מאזרחות זרה במידת הצורך. כמו כן, ההכרה באדם כאזרח פולני בדרך של התאזרחות תחול גם ביחס לילדיו אשר מתגוררים בפולין (בתנאי שילדיו מצויים תחת חסותו). בנסיבות מיוחדות, גם אדם שאינו ממלא תנאי זה יוכל לבקש בקשה שכזו. ילדיהם הקטינים של הורים שהתאזרחו בדרך זאת יקבלו אזרחות פולנית גם כן.
קישורים חיצוניים
- החוק הראשון (בפולנית) נוסח נוסף (באנגלית)
- החוק השני (בפולנית)
- החוק השלישי (בפולנית)
- החוק הרביעי (בפולנית), נוסח נוסף (באנגלית)
