אח"י בת גלים (ת-81)
  מלחמת ההתשה | |
 | |
| אח"י בת גלים ליד רציף הנמל הצבאי באילת. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית סוחר |
| צי |
 חיל הים הישראלי |
| דגל הצי |
 . |
| ציוני דרך עיקריים | |
| הוזמנה | נבנתה 1958 |
| תקופת הפעילות | 11 באוקטובר 1967 הנפת נס השירות הפעיל. – טבועה במפרץ אילת |
| אחריתה | חובלה על ידי קומנדו מצרי פונתה מהרציף והושקעה במפרץ אילת |
| נתונים כלליים | |
| הֶדְחֶק | 850 טון |
| אורך | 72 מטר |
| רוחב | 10 מטר |
| שוקע | 3.6 מטר |
| מהירות | שיוט - 8 קשר |
| גודל הצוות | 30 איש |
| צורת הנעה | מדחף יחיד |
| חימוש | תותח 40 מ"מ בופורס שהומר ל-4 תותחי אורליקון 20 מ"מ. ו- 4 מקלעי 0.5 |
אח"י בת גלים (ת-81) הייתה אונייה שנקראה במקור MV EmmaPolder ונרכשה בנמל רוטרדם בהולנד לצורך אספקת כוחות צה"ל בדרום ומערב סיני. לצידה נרכשה גם האונייה MV Johny שקיבלה את השם אח"י בת ים (ת-83). האונייה הגיעה לאילת בהפלגה סביב אפריקה שירתה כשלוש שנים במשימות הובלה בעיקר בין אילת לשארם א-שייח'. במהלך מלחמת ההתשה בהיותה עוגנת ברציף הצבאי בנמל אילת מוקשה על ידי חבלני קומנדו ימי מצרי. ושקעה. האנייה חולצה ממקומה אך לא ניתן היה להחזירה לכשירות והיא הוטבעה בעומק גדול במפרץ אילת.
רכישת האוניות
הרכישה נעשתה על ידי אלוף מרדכי לימון שהיה ראש משלחת משרד הביטחון באירופה. בסיוע סמי עופר ועקיבא פגי שהיה ראש מספן הציוד. שתי האוניות היו באותו גודל ובנות אותו גיל אך סידור המחסנים והמבנה היו שונים. לשם בת גלים היה ערך היסטורי ואת השם 'בת ים' יזם רס"ן צבי גבעתי. ולימון קיבל וכך רשם את השם.
MV EmmaPolder נבנתה בגרמניה בשנת 1958 על ידי TRAVEWERFT, LÜBECK הייתה רשומה בדגל הולנדי בנמל רוטרדם. נרכשה ראשונה ויצאה לדרך עם צוות הולנדי מצומצם כשעליה הפליגו צבי גבעתי כמתמחה למפקד וחנוך בן אליהו כמתמחה לקצין מכונות ראשי.
מסלול ההפלגה שארך כ-40 יום הקיף את יבשת אפריקה עם תדלוק ראשון בנמל דקר בסנגל ותדלוק שני בנמל דרבן (דרום אפריקה). עד הגעתן לאילת. באילת צוותו בצוות ישראלי.
הנפת נס השירות הפעיל וקבלת הפיקוד נעשו בטקס משותף לשתי האוניות בנמל אילת ב-11 באוקטובר 1967.
פעילות
אחרי הנפת נס השירות הפעיל עסקה האנייה בשרות לבסיסי צה"ל בחצי האי סיני. הכביש מאילת לשארם-א-שייח' טרם נסלל, ושתי האניות, אח"י בת ים ואח"י בת-גלים, שמשו למגוון משימות מבצעיות ולוגיסטיות. בוצעו סיורים בצפון מפרץ סואץ ועד לקרבת האי גרין ומשימות אספקה ליחידה 838 ובסיסים אחרים.
תפיסת סירת מודיעין מצרית
בהיותה בסיור בצפון מפרץ סואץ, ב-15 בינואר 1969 תפסה אח"י בת גלים, בפיקוד רס"ן חיים אברבנאל, סירה עם 7 חבלנים מצרים. החבלנים הניחו מוקשים באזור ראס סודר למחרת נתפסה על ידי ספינות יחידה 838 סירה נוספת עם שני מצרים שבאו לחלץ את הראשונים.
טיבוע האנייה
ב-5 בפברואר 1970, חדרו צוללנים מצריים שיצאו בשחייה מעקבה לנמל הצבאי באילת והצמידו מוקשי עלוקה וחזרו לעקבה. והנחתת אח"י בת שבע שנפגעה בחרטום הצליחה להגיע לחוף הצפוני ורק ניזוקה.[1] פיצוץ המוקשים באח"י בת שבע שימש התרעה לאנשי צוות אח"י בת גלים שהתעוררו ויצאו מהמדורים התחתונים.
מפקד האנייה רס"ן זאב אריאל נמצא בביתו באילת ושמע את הפיצוצים מהנמל. כשהגיע הוברר לו שאיש מאנשי הצוות לא נפגע. הפיצוץ היה בחדר המכונות וכתוצאה ממנו פרצה אש. הרחיקו בזריזות את ארגזי התחמושת שהיו עלולים להתפוצץ. האנייה שקעה והתהפכה החוצה מהרציף. למחרת צלל בעצמו נכנס לחדר המפקד וחילץ את הקלשניקוב. יצא מהצלילה וכמעט נגמר לו האוויר. תחושתו האישית הייתה פגועה ”דוקא אני כלוחם שייטת מאבד אנייה בצורה כזאת.”[2]
בתחילת מאי 1970 הייתה הערכת המודיעין הימי שהמצרים יחזרו לפיגוע תת-מימי בנמל אילת. באותה עת נעשו עבודות הנצלה להצפת אח"י בת גלים שהייתה שקועה ליד הרי הוצב מארב על ידי אנשי שייטת 13 במשך כמה לילות. לאחר הסרת המארב הגיעו המצרים שוב ב-15 במאי – בעיתוי הקשור ליום עצמאות ישראל בלוח המצרי – והניחו מטענים בקרבת האונייה. בבוקר כשנכנסו הצוללים לעבודה אירעו שני פיצוצים. צולל שהיה בקרבת המטענים נהרג ו-2 הצוללים שהיו בבטן האונייה נפגעו קל.
בספטמבר 1970 הסתיימו פעולות ההנצלה האנייה הוצפה וסולקה מהנמל אך לא ניתן היה להבטיח ציפה לזמן רב. בהחלטת בנימין תלם שהיה אז ראש מחלקת הים הוטבעה במים עמוקים.
גלריה
צוות האנייה במסדר הנפת נס השירות הפעיל בנמל הצבאי באילת, 1967
קבלת תעודת הפיקוד על האוניות רס"נים גבעתי ולוי ממפקד חיל הים שלמה אראל, 11 באוקטובר 1967
אח"י בת גלים שקועה בנמל הצבאי באילת מאי 1970.
עבודות הנצלה ליישור והצפת גוף אח"י בת גלים (ת-81) שחובלה בבסיס אילת.
עבודות הנצלה ליישור והצפת גוף אח"י בת גלים (ת-81) שחובלה בבסיס אילת מאי 1970.
מפקדי האונייה
המפקד הראשון היה רס"ן צבי גבעתי שהצטרף לצוות האנייה כקצין משמרת גשר כבר ברוטרדם ובמהלך ההפלגה כתב את נוהלי ההפעלה. גבעתי היה מתוכנן לצוות ספינת הסער הראשונה אח"י מבטח בשרבורג. כאשר הגיע לאילת כבר הוכן לאנייה מפקד אחר. אך גבעתי ביקש להישאר כמפקד האנייה ומפקד חיל הים שלמה אראל הסכים לכך.
לאחר מספר חודשים מסר גבעתי את הפיקוד לחיים אברבנאל. ויצא לשרבורג כמפקד מיועד לספינת הסער השלישית אח"י מזנק. המפקד השלישי היה רס"ן זאב אריאל שהוחזר לפיקוד ימי על ידי אברהם בוצר. לאחר שהודח לדעתו שלא בצדק מפיקוד על אח"י נגה (ק-22). אריאל ספג את המכה שאנייתו הוטבעה בנמל אילת.
ראו גם
לקריאה נוספת
- מייק אלדר, שייטת 13, סיפורו של הקומנדו הימי, ספרית מעריב, 1993, ע' 433, 442-438.
- דב רוזנטל, אלבום כלי שיט חיל הים מפקדת חיל הים, 1990, ע' 30-29.
קישורים חיצוניים
- אח"י בת ים (ת-83), באתר עמותת חיל הים
- אלי לוי, פיקוד על אח"י בת ים (ת-83), באתר משמר המורשת הימית
הערות שוליים
- ^ גדי גל, הצלת אח"י בת שבע מטביעה באתר משמר המורשת הימית.
- ^ מייק אלדר שייטת 13 ע' 433.