אחדות היהודים העות'מאנים בצפת
אחדות היהודים העות'מאנים בצפת הייתה אגודה שהוקמה בצפת בראשית שנת תרס"ט, 1909. נקראה בראשית דרכה "אחדות היהודים העות'מאנים בצפת שבגליל העליון בארץ ישראל" ונקראה בעיתונות התקופה גם כ"אגודת היהודים העות'מאנים".[1]
מטרתה של האגודה בצפת הייתה לשפר את התנאים הפיזיים והקלת תנאי החיים של בני העיר ושל הקהילה בצפת, ולהגן על זכויות האזרחים היהודים העות'מאנים.
לועד האגודה נבחרו בבחירות דמוקרטיות וחשאיות שישה נציגים ובראשם ר' נפתלי חנהל'ס, שהיה גם היוזם לייסודה.[2]
"וברוב פאר והדר נפתח בית הוועד אשר לקחו להם בקרבת העיר, אחד הנבחרים הטיף דברים חמים ובהתלהבות גדולה לזכר היום שזכתה עיר הגליל לאחד את כל כוחותי' בבית הזה ולהעמיד את מבחרי בני' בתור באי כוח העם לפקוח עין בכל צורכי הציבור ובכל ענייני הנהגת העיר, לטובת אחינו העות'מאנים למלאות אחר כל חוקי הממשלה יר"ה ולהגן בעד זכויות כל האזרחים החוסים בצילה". [3]
האגודה הציבה לה כמה מטרות מעשיות שיביאו לשיפור תנאי החיים בצפת: תיקון בית המטבחיים וקביעת תקנה שתאפשר לעניי העיר לקנות במחיר מוזל בשר פעם בשבוע. ייסוד בנק שיוכל לתת הלוואות לבעלי בתים לתיקון בתיהם, לייסד בית ממכר לפחמים במחירים זולים למען העניים, שיפוץ בית המרחץ,וייסוד בית מסחר לקמח וסולת שימכרו במחירים נמוכים לעניים.[4]
באביב תרס"ט, הצליחה האגודה להכניס תאורה לחלק מרחובות הרובע היהודי במיוחד בסימטאות היותר חשוכות.[5] .
בפועל, השגי האגודה היו מועטים והם לא הצליחו להוציא לפועל את כל מטרותיהם בשל המחלוקות בתוך הקהילות הרבות והתפזרות נבחריה[6].
ב-1910 נפתח סניף של בנק אנגלו-פלשתינה בצפת, [7] שהפך למנוף שתרם לכלכלת העיר.
הערות שוליים
