אחוזת סמואל גולדווין
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית |
| כתובת | לורל ליין 1200, בוורלי הילס, קליפורניה |
| בעלים | טיילור סוויפט |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1934–הווה (כ־90 שנה) |
| סגנון אדריכלי | אדריכלות ג'ורג'יאנית |
| מידות | |
| שטח | 1,000 מ"ר |
אחוזת סמואל גולדווין (באנגלית: Samuel Goldwyn Estate) היא אחוזה בבוורלי הילס, קליפורניה שנבנתה על ידי דגלאס הונולד וג'ורג' ורנון ראסל בשנת 1934 עבור מפיק הסרטים סמואל גולדווין ואשתו פרנסס הווארד. האחוזה הייתה בבעלות משפחת גולדווין עד שנת 2015; השנה בה הזמרת-יוצרת טיילור סוויפט רכשה ושיפצה אותה. האחוזה הפכה לציון דרך לאומי היסטורי בשנת 2017.[1]
עיצוב הבית
האחוזה תוכננה על ידי דגלאס הונולד וג'ורג' ורנון ראסל בסגנון האדריכלות הג'ורג'יאנית. זו הייתה האחוזה הראשונה אותה השניים עיצבו. השטח שלה משתרע על פני שטח של 1,000 מטר רבוע והוא מורכב משתי קומות העשויות מלבנים ומטיח מעובד. בנוסף, יש בה לובי המוביל לחדרים בקומת הקרקע, בה יש חדר אוכל. מעבר לכך, הקומה הראשונה כוללת ארבעה חדרי שינה ובקומה השנייה ישנו חדר שינה נוסף בצורת סוויטה.[2] כמו כן, ישנה סוויטה נוספת המשמשת לאירוח והיא נמצאת מעל המוסך הפרטי של דיירי הבית. האחוזה כוללת גם ספרייה אשר שימשה גם כחדר הקרנה כאשר הדלתות החיצוניות שלה הובילו לפטיו גדולה. בחצר הבית ישנה בריכת שחייה, מגרש טניס ופינה מיוחדת לכלי עבודה. הבית מעוטר בין היתר בווילונות ירוקים.[2]
האוורד נתנה חופש מלא להונולד וראסל בכל הנוגע לעיצוב האחוזה, אך התנאי היחיד שלה היה שהיא תהיה בצע לבן. בביוגרפיה של גולדווין שנכתבה על ידי א. סקוט ברג, נאמר כי האחוזה הייתה מעין "בית לבן בוהק, ושתי כנפיו יצרו זווית קהה ומסבירת פנים".[3] עוד נכתב בביוגרפיה כי "עיצוב הבית עם הרשמיות המחמירה שלו והשמרנות המאופקת שלו שיקף את הבנתה של הווארד ואת רצונו של גולדווין למעמד ולכבוד אותו חיפש מאז הגעתו לארצות הברית כמהגר אנאלפביתי".[4]
היסטוריה
האחוזה שוכנת על אחד מתוך שלושה מגרשים הנמצאים בלורל ליין. המגרש הראשון נתפס על ידי במאי אחר, השני היה ריק וכך השלישי. הווארד הבחינה במגרש השלישי, שמצא חן בעיניה. כתוצאה מכך, היא שכנעה את בעלה לרכוש אותו.[5] אחת הסיבות שהם רצו להקים בית על המגרש הזה היא העובדה שלא היה להם חדר מקרן בביתם, אך גם מסיבות נוספות כמו סיבות חברתיות. האחוזה נבנתה במשך שנתיים על ידי ריצ'רד דיי ואלכסנדר גוליצן עם חללי פנים שנבנו על ידי פועלים מאולפן הסרטים מטרו גולדווין מאייר, כאשר בנובמבר 1934 סיימו לבנות אותה באופן סופי.[3] מעבר להיותה של האחוזה בית מגורים, הזוג עצמו השתמש בה גם ליצירת וצילום סרטים שהפיק גולדווין.[6]
אף על פי שהיה לו רכב ונהג צמוד, גולדווין היה הולך כל יום שלושה קילומטרים ברגל מהאחוזה ועד האולפנים בהם עבד בהוליווד כשהנהג שלו נסע אחריו. לאחר שהגיע לגבול בוורלי הילס ומערב הוליווד, הוא היה נכנס לאוטו ונוסע את שאר הדרך וכך גם עשה הפוך בסופו של יום. גולדווין טען כי ההליכה עזרה לו לשמור על כושר גופני והוסיף כי "הרגיש שהחמצן נכנס למוח שלו".[7]
האוורד משכה תשומת לב בזכות המפגשים החברתיים והמסיבות שערכה באחוזה, במהלכם לעיתים קרובות גם התארחו שלל ידוענים, ביניהם: אירווינג ברלין, אברל הארימן ומארי נורטון הארימן. המסיבות היו נחשבות לאקסקלוסיביות והיה קשה להיות חלק מהן. בנוסף לכך, היו נוהגים לערוך ארוחות ערב מפוארות בערב השנה החדשה עם מספר מצומצם של אורחים, דבר אשר משך תשומת לב רבה. במהלך ארוחות הערב, השתתפו ידוענים כמו קול פורטר, אלזי דה וולף, גרי קופר, הרולד ארלן, ג'ק בני, שארל בואייה, פרנק קפרה, מרלן דיטריך, קלארק גייבל, הווארד הוקס, ג'יימס הילטון, סידני האוורד, מירנה לוי, ג'ינג'ר רוג'רס, דייוויד או. סלזניק, וולטר ונגר, ג'ון היי ויטני, לורטה יאנג וחמישים אורחים נוספים.[8]
בשנת 1956 לכבוד יום הולדתו של גולדווין בנתה האוורד עבורו מגרש קרוקט. גולדווין חיבב את המשחק ושיחק בו באופן קבוע כאשר הזמין גם חברים לביתו לשחק במשחק, ביניהם מייקל רומנוף.[9] בשנת 1971 התרחש באחוזה טקס הענקת מדליית החירות הנשיאותית במהלכו הוענקה המדליה לגולדווין עצמו, על ידי ריצ'רד ניקסון.[10]
גולדווין נפטר באחוזה בשנת 1974 כשהיה בן 94.[11] בנו של גולדווין, סמואל, עבר לגור בה בשנת 1976 והוא חי שם עד מותו ב-2015.[2][6]
האחוזה הועמדה למכירה מספר פעמים מאז שנת 2008, ובין היתר הועמדה למכירה בשנת 2015 תמורת 29 מיליון דולרים לאחר מותו של סמואל.[12][2] בספטמבר 2015 היא נמכרה לזמרת-יוצרת טיילור סוויפט, בעלות של 25 מיליון דולרים. מאז רכישת האחוזה, סוויפט פעלה להחזרתו למצבו המקורי באמצעות האדריכל מוניק שנק. העבודות שביצעה כללו שיקום חלונות, בנייה מחדש של עמודים בבריכת השחייה ושימור העיטורים שעיטרו את חזית הבית. סוויפט ביקשה להכיר באחוזה כנקודת ציון מקומית על ידי ועדת מורשת התרבות של בוורלי הילס ומועצת העיר בוורלי הילס. נוח פורי, סגן יו"ר ועדת מורשת התרבות בבוורלי הילס, אמר בפגישה כי האחוזה היא "אחת מהגדולות בעיר הזו" והוסיף שהיא "חשובה מאוד להיסטוריה של העיר". פורי אמר כי הם "נרגשים" מכך שהבעלים הנוכחיים "ישמור על האחוזה הזו ויוצאו את הכסף במטרה להחזירו למצבו הקודם". היא השתמשה באחוזה בשביל להקליט את אלבומה השמיני Folklore מכיוון שלא יכלה לעשות זאת באולפן הקלטות שלה עקב מגפת הקורונה.[13]
קישורים חיצוניים
- אחוזת סמואל גולדווין באתר HGTV
הערות שוליים
- ^ See Inside the Historic Beverly Hills Home Taylor Swift Owns, HGTV.ca (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 From Pop Star to Conservator: Taylor Swift’s Quest to Landmark Beverly Hills Home - Mansion Global, web.archive.org, 2020-12-04
- ^ 3.0 3.1 Berg, p. 246
- ^ Easton, p. 72
- ^ Berg, p. 227
- ^ 6.0 6.1 Vries, Hilary De (2004-02-26). "AT HOME WITH: SAMUEL GOLDWYN JR.; With an Epic Effort, the Scion Roars". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-03-25.
- ^ Easton, p. 155
- ^ Berg, p. 261
- ^ Time Inc, LIFE, Time Inc, 1959-02-16. (באנגלית)
- ^ isbn:0160588634 - חיפוש ב-Google, באתר www.google.com
- ^ E. J. Fleming, Hollywood Death and Scandal Sites: Seventeen Driving Tours with Directions and the Full Story, 2d ed., McFarland, 2015-09-18, מסת"ב 978-1-4766-1850-0. (באנגלית)
- ^ Candace Taylor, Beverly Hills House Once Owned by Samuel Goldwyn Is Listing for $39 Million, WSJ (ב־American English)
- ^ Mary Elizabeth, riotis, Here's Where to Buy Taylor Swift's Upholstered Headboard, House Beautiful, 2020-12-01 (ב־American English)
