אטה אנג'ל וילר
| לידה |
14 ביוני 1834 ארצות הברית מדינת ניו יורק |
|---|---|
| פטירה | 4 בדצמבר 1921 (בגיל 87) |
| בן זוג | צ'ארלס וילר |
אטה אנג'ל וילר (באנגלית: Etta Angell Wheeler; 14 ביוני 1834 - 4 בדצמבר 1921) הייתה פעילה למען זכויות ילדים. וילר הצילה את מרי אלן וילסון, הילדה הראשונה שהמקרה שלה הוכרע בבית משפט נגד זכותם של הורים לעשות בילדיהם כרצונם. מקרה זה הוביל להקמת האגודה הניו יורקית למניעת התעללות בילדים. וילר הייתה זו ששכנעה את הנרי ברג, מייסד האגודה למניעת התעללות בבעלי חיים בניו יורק, לקחת על עצמו את הפעילות ואת קידום התיק של וילסון.
רקע
אטה אנג'ל נולדה במדינת ניו יורק. שם חייתה עם אמה ואחותה סאלי, עד שנישאה לצ'ארלס וילר. הזוג התגורר בעיר ניו יורק, שם אטה פעלה כמיסיונרית וסייעה לעניי העיר. צ'ארלס עבד ככתב בעיתון The New York Daily News. השניים החליטו לא להביא ילדים לעולם, כי הם האמינו שישנם כבר יותר מידי ילדים בלתי-נאהבים ונטושים.[1]
קידום זכויות ילדים: הסיפור של מרי אלן וילסון
במהלך אחד מסיורי הסיוע שלה, ניגשה אל וילר אחת מדיירות הבניין שבקרה בו, וסיפרה לה על שכניה, משפחת קונולי, אשר להם ילדה בשם מרי. את הילדה לא ראו השכנים מזה זמן רב, אך את צרחות הכאב שלה ואת ההתעמרות בה מצד אמה, מרי קונולי, שמעו השכנים מדי יום. משפחת קונולי בדיוק עברה לכתובת חדשה, ווילר ביקרה אותם במיקומם החדש באמתלת רצונה לסייע לשכן חולה. כשהיא נכנסה לתוך דירת הסלאם, ראתה שם ילדה מוזנחת בירכתי החדר, שוטפת כלים.[2]
ראיתי ילדה חיוורת, רזה, יחפה, בכותונת דקיקה, וכל כך מרופטת וקרועה שיכלתי לראות שמתחת לשמלה לבשה הילדה רק בגד תחתון אחד. זה היה בדצמבר, בקור המר.... על השולחן היה מונח שוט מעור, ועל זרועותיה ורגליה של הילדה היו ניכרים סימני שימוש רבים בו.
הילדה, כפי שהסתבר, לא הייתה בתה של מרי קונולי, אלא ניתנה לחסותה כאשר אמה התאלמנה ולא יכלה לטפל בה. הילדה הייתה כלואה בבית, ולא ראתה מזה שנים אור יום. היא סבלה מתת תזונה, ונראתה כבת חמש, אף על פי שגילה האמיתי היה כתשע.
לאחר מגעיה הראשונים עם המשפחה, וילר פנתה לכומר פרנק ג'יימסון כדי להתייעץ כיצד ניתן להתערב לטובת הילדה, אך הוא אמר לה שאין עליה להתערב. היא לא הסכימה לוותר, ובמשך חודשים רבים ניסתה למצוא סוכנות או ארגון שיסייעו בהסרת הילדה מבית משפחתה, אך כל אחד מעשרות ארגוני הצדקה שפנתה אליהם טענו שאסור להם להתערב בעניינים משפחתיים. המירב שהציעו לה הצדקות היה תרומות ביגוד. גם המשטרה אמרה לה שיש חוק שאוסר את הסרתם של ילדים מחזקת הוריהם או אפוטרופוסיהם החוקיים.
אחייניתה הציעה לווילר לפנות להנרי ברג, המייסד של האגודה למניעת התעללות בבעלי חיים בניו יורק, ווילר עשתה כן. ברג אישר את דברי המשטרה לגבי החוק, ואמר שאולי יש לה בסיס לתיק משפטי אם תוכל להציג ראיות. וילר ניגשה מיד לכל שכניהם של משפחת קונולי, ואספה עדויות ותיעוד להתעללות במרי. למחרת, היא ניסחה מכתב לברג עם ממצאיה. החקירה הפרטנית והמעמיקה שלה סיפקה ראיות מספקות בעיניו, והוא הגיש תובענה לבית המשפט, וכתוצאה הוסרה מרי מבית מרי קונולי, אשר הורשעה ונגזרו עליה שישה חודשי עבודה בכפייה.
כששוחררה משבייה, מרי - שלעולם לא לקחה יותר מכמה צעדים לכל כיוון, ולעולם לא עלתה או ירדה במדרגות - הייתה צריכה ללמוד כיצד להתנייד במרחב. מרי אומצה על ידי אמה של וילר, וכאשר זאת נפטרה, עברה לחסותה של אחותה סאלי. בבגרותה, מרי נישאה וילדה שתי בנות, וקראה לבוגרת על שמה של אטה. בתורה, גם היא אימצה בת חסות משל עצמה.[3]
מורשת
ב-1873, היו אך מעט חוקים שהגנו על ילדים, וגם הם בעיקרם עסקו בענישה מוגזמת. הגישה המשפטית, כמו החברתית, הייתה שלהורים יש בעלות על ילדיהם, ומותר להם לעשות בם כרצונם. לא היה זה מקרי שווילר התקשתה למצוא סיוע במטרתה, ואף לא שמי שהצליחה לשכנע לעמוד לצידה במקרה היה דווקא פורץ דרך בתחום זכויות בעלי חיים - תחום שאף הוא היה בחיתוליו. הנרי ברג היה אדם בעל השפעה, ואם לאו ספק שהיה מצליח לשכנע את בית המשפט לדון במקרה במהירות גדולה כל כך, ולשכור את שירותיו של אלברידג' ג'רי, אחד מעורכי הדין המובילים, לייצג את עניינה של מרי וילסון. המקרה נחשב בזמנו לכל כך יוצא דופן, שהוא כיכב בכותרות העיתונות והציבור עקב בעניין אחר התפתחויותיו.[4]
בעקבות המקרה של מרי וילסון, ובעידודה של אטה וילר, ברג, ג'רי, והנדבן ג'ון ג. רייט יסדו את האגודה הניו יורקית למניעת התעללות בילדים (באנגלית: New York Society for the Prevention of Cruelty to Children). האגודה קידמה חקיקה היסטורית להגנה על ילדים, בתחומים מגוונים כמו מניעת סחר בגופם, הגבלת תעסוקתם במפעלי יזע, ואיסור מכירת אלכוהול וסמים לקטינים. האגודה צמחה במהרה לארגון ארצי עם כמעט 40 סניפים. בנוסף לעבודת החקיקה, האגודה (אשר קיימת עד היום) מנהלת בתי מחסה לנוער, מעבירה סדנאות הורות, וחוקרת בפועל מקרי התעללות בשיתוף עם הרשויות המקומיות.
ב-1913, כאות הוקרה לעשייתה והשפעתה במאבק נגד התעללות בילדים, הוזמנה וילר להיות הנואמת המרכזית בכנס של האגודה ההומנית האמריקאית, אשר מקדמת זכויות ילדים ובעלי חיים, שם הציגה את סיפורה של מרי אלן וילסון, אשר גם יצא לאור כחוברת באותה שנה.
וילר נפטרה ב-1921.
האגודה הניו יורקית למניעת התעללות בילדים הקימה לזכרה אנדרטה שהוצבה בבניין האגודה, הנמצא במנהטן, בשדירה החמישית.[5]
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Shelman, Eric A.; Lazoritz, Stephen, M.D. (1998). Out of the Darkness: The story of Mary Ellen Wilson. Lake Forest, California: Dolphin-Moon Press.
{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Wheeler, Etta Angell. "The Story of Mary Ellen: The Beginnings of a Worldwide Child-Saving Crusade". Albany, New York: American Humane Publisher. אורכב מ-המקור ב-2013-12-18. נבדק ב-2015-12-27.
- ^ Mary Ellen Wilson, www.americanhumane.org (ארכיון)
- ^ Case Shined First Light on Abuse of Children, New York Times, December 14, 2009
- ^ "E. A. Wheeler, child rescuer dies". The New York Times. 12 בדצמבר 1921.
{{cite web}}: (עזרה)
