אטרוריה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אטרוריה הייתה ארץ עתיקה במרכז איטליה בעת העתיקה, ששטחה בימינו חופף למחוזות של טוסקנה, חלק מאומבריה וצפון לאציו. הארץ הייתה מקור כוחם ומרכז ההתיישבות הראשי של האטרוסקים.

שטח אטרוריה השתנה בהתאם לכיבושי האטרוסקים, ובשיא כוחם השתרעו האטרוסקים באופן לא רציף מעמק הפו, דרך לאטיום ועד לקמפניה. הגבולות של השטח האטרוסקי המצומצם היו בין נהר הארנו בצפון, הטיבר במזרח ובדרום, והים הטירני במערב.

ערי אטרוריה היוו את ערי המדינה החשובות והחזקות ביותר באיטליה לפני עלייתה של רומא. במהלך המאה ה-3 לפנה"ס נפלו ערים אלו תחת מרותה של רומא באופן סופי. בין הערים הבולטות ניתן למנות את: ויי, קאירה, טארקוויניי, וטולוניה, רוסלאי, פופולניה, וולסיניי, קולסיום, ארטיום, וולטרה וקורטונה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אטרוריה בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.