איבון שוקה-ברואה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. איבון שוקה-ברואה (בצרפתית: ;Yvonne Choquet-Bruhat ; נולדה ב-29 בדצמבר 1923) היא פיזיקאית צרפתייה, המתמחה בפיזיקה מתמטית, פרופסור מן המניין באוניברסיטת פייר ומארי קירי. האישה הראשונה שנבחרה כחברה מלאה באקדמיה הצרפתית למדעים ובעלת דרגת 'הצלב הגדול' באות לגיון הכבוד.[1]
ילדות ונעורים
איבון שוקה-ברואה נולדה ב-20 בדצמבר 1923 בעיר ליל שבצרפת. אביה, ז'ורז, היה פרופסור לפיזיקה, ואמה, ברטה, פרופסורית לפילוסופיה. בנוסף אחיה הצעיר ממנה ב-6 שנים, היה המתמטיקאי פרנסואה ברואה. בשנת 1927 הצטרף אביה לפקולטה למדע בפריז, ולכן היא והוריה עברו להתגורר בפריז, שם גדלה.[2]
השכלה
את ההשכלה התיכונית שלה סיימה שוקה-ברואה בפריז, בשנת 1941. באותה שנה גם זכתה במדליית הכסף בפיזיקה ב-Concours General - תחרות המונה את התלמידים המוצלחים ביותר מכל צרפת. בשנת 1943 התחילה שוקה-ברואה את לימודיה בבית הספר התקני להשכלה גבוהה, אקול נורמל סופרייר, בסבר שבפריז, ובשנת 1946 החלה ללמד בו.
בשנת 1949 הייתה תחילה שוקה-ברואה עוזרת מחקר במרכז הלאומי צרפתי למחקר מדעי, ולאחר מכן שימשה בו כעמיתת מחקר. כתוצאה מכך, עם סיום תפקידה, קיבלה את הדוקטורט שלה בשנת 1951 על התזה שכתבה: "Théorème d'existence pour certains systèmes d'équations aux dérivées partielles non linéaires" (בעברית: משפט הקיום על מערכות של משוואות דיפרנציאליות חלקיות לא ליניאריות).[1]
קריירה
איבון שוקה-ברואה עבדה במגוון תחומים בפיזיקה מתמטית, היא הסיקה תוצאות מניתוחן של משוואות דיפרנציאליות חלקיות וגאומטריה דיפרנציאלית כדי לקבוע בסיס יציב לפתרונות בפיזיקה. משנת 1951 היא עברה לארצות הברית, ושם עבדה במכון למחקר מתקדם בעיר פרינסטון.
בהמשך השנים חזרה שוקה-ברואה עם בן זוגה לצרפת, ושניהם מונו לפקולטה למדעים בעיר מרסיי. היא למדה באוניברסיטת ריימס בין השנים 1958–1959, ומשנת 1960 הפכה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת פייר ומארי קירי, שם היא נחשבה לפרופסור אמריטה עד פרישתה בשנת 1992. מאז המשיכה שוקה-ברואה לתרום רבות לפיזיקה המתמטית באוניברסיטת פייר ומארי קירי.[2]
בשנת 1978 שוקה-ברואה נבחרה להיות כתבת של האקדמיה הצרפתית למדעים וב- 14 במאי 1979 היא הפכה לחברה מלאה בה, ובכך היא האישה הראשונה שנבחרה לתפקיד זה.[3] מאז 1965 היא הייתה חברה בוועד הבינלאומי של היחסות והכבידה הכללי (בצרפתית: Comité international de relativité générale et gravitation) ובין השנים 1980–1983 כיהנה כנשיאתו.[2] בשנת 1985 נבחרה לאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.[4]
פרסים והוקרה
- מדליית כסף של המרכז הלאומי למחקר מדעי, 1958[5]
- פרס "אנרי דה פרביל" (Henri de Parville) של האקדמיה הצרפתית למדעים, 1963[5]
- נבחרה לדרגת 'מפקד' באות לגיון הכבוד, 1997[5]
- פרס "דני היינמן" (Dannie Heineman) לפיזיקה מתמטית, 2003[4]
- פרס "מרסל גרוסמן" Marcel Grossmann), 2004)[4]
- נבחרה לדרגת 'הצלב הגדול' באות לגיון הכבוד, 2008[3]
פרסומים
- Choquet-Bruhat, Yvonne. "Géométrie différentielle et systèmes extérieurs." ) 1968).
- Choquet-Bruhat, Yvonne. "Géométrie différentielle et systèmes extérieurs.")1968).[1]
- Choquet-Bruhat, Yvonne, and Robert Geroch. "Global aspects of the Cauchy problem in general relativity." Communications in Mathematical Physics 14.4 (1969): 329-335.
- Choquet-Bruhat, Yvonne, and James W. York Jr. "The cauchy problem."General Relativity and Gravitation. Vol. 1. One hundred years after the birth of Albert Einstein. Edited by A. Held. New York, NY: Plenum Press, p. 99, 1980. Vol. 1. 1980.
- Choquet-Bruhat, Yvonne, Cécile DeWitt-Morette, and Margaret Dillard Bleick.Analysis, manifolds, and physics. Gulf Professional Publishing, 1982
- Choquet-Bruhat, Yvonne. General relativity and the Einstein equations. Oxford University Press, 2009.
חיים אישיים
לאיבון שוקה-ברואה שלושה ילדים. מישל פוארז, ביתה הבכורה מנישואיה הראשונים עם לאונס פוארז. מנישואיה השניים עם המתמטיקאי גוסטב שוקה, יש לה עוד בת ובן- ז'נבייב שוקה והנוירולוג דניאל שוקה.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
