איזבלה, נסיכת בוואריה
| לידה |
מינכן, ממלכת בוואריה  |
|---|---|
| פטירה |
רומא, ממלכת איטליה  |
| שם מלא | מריה איזבלה לואיזה אמליה אלווירה בלאנקה אלאונורה, נסיכת בוואריה |
| בן זוג | הנסיך טומאסו, דוכס ג'נובה |
איזבלה, נסיכת בוואריה (בגרמנית: Isabella, Prinzessin von Bayern; 31 באוגוסט 1863 - 26 בפברואר 1924) הייתה בתו של אדלברט נסיך בוואריה, ואשתו של הנסיך טומאסו, דוכס ג'נובה.
ביוגרפיה
איזבלה נולדה ב-31 באוגוסט 1863 במינכן, בוואריה, לאדלברט, נסיך בוואריה, בנו של לודוויג הראשון, מלך בוואריה, ואשתו אמליה פיליפינה, נסיכת ספרד, בתם של האינפנטה פרנסיסקו דה פאולה מספרד, אחיו הצעיר של פרננדו השביעי, מלך ספרד, ולואיזה קרלוטה, נסיכת שתי הסיציליות, אשר הייתה אחותו של פרנסיסקו, דוכס קדיס, בעלה של איזבלה השנייה, מלכת ספרד.
ב-14 באפריל 1883 התחתנה איזבלה בארמון נימפנבורג, בוואריה, עם הנסיך טומאסו, דוכס ג'נובה,[1] בנם היחיד של הנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה ואליזבת, נסיכת סקסוניה. בנוסף, הוא גם היה גם אחיה של מרגריטה, נסיכת סבויה, אשתו של אומברטו הראשון, מלך איטליה, וכך היה דודו של ויטוריו אמנואלה השלישי, מלך איטליה. הנישואים היו האיחוד הרביעי של בית ויטלסבאך ובית סבויה.[1]
החתונה נחשבה על ידי המבקרים כ"יוצאת דופן בטוב טעם ופשטות".[1] לודוויג השני, מלך בוואריה (בן דודה של איזבלה) לא השתתף בחתונה, כמי שהשתתף רק לעיתים רחוקות באירועים ציבוריים. בהיעדרו, ציין אחד המשתתפים, אורחי החתונה "יכלו ליהנות באווירה של שביעות רצון אשר כמעט ולא נמצאה בחגיגות בבתי המלוכה".[1]
בשנת 1905, איזבלה ובעלה, כמו גם חברים אחרים של בית סבויה השתתפו בטקס לכבוד הקדשה של כומר צרפתי,[2] זה היה בהשתתפות האפיפיור פיוס העשירי, יחד עם 1,000 צליינים צרפתים, וכמה אלפי מתפללים מלאומים אחרים, כמו גם עשרים ושתיים קרדינלים.[2] האירוע ראוי לציון, משום שהיה הפעם הראשונה שבה חברי בית סבויה סייעו לטקס דתי בנוכחותו של האפיפיור.[2]
כדוכס ודוכסית ג'נובה, איזבלה ובעלה השתתפו לעיתים קרובות באירועים מלכותיים כנציגי בית סבויה. למשל, בשנת 1911 הם השתתפו בטקס הסרת הלוט מעל אנדרטה גדולה של ויטוריו אמנואלה השני, מלך איטליה ברומא.[3] באירוע צפו כמעט מיליון איש, והשתתפו בו גם המלכות האלמנות מריה פיה, מלכת פורטוגל ומרגריטה, מלכת איטליה, וכן דוכס ודוכסית אאוסטה.[3]
בשנת 1913, איזבלה ניצלה ממוות, בזמן שמשחה את זרועותיה וצווארה בתכשיר לשיגרון, היא מדי התקרבה למנורה, והחלה לבעור.[4] היא שרדה בזכות המשרתת שלה, שחנקה במהירות את הלהבות.[4]
ב-26 בפברואר 1924, מתה איזבלה מדלקת ריאות ברומא,[5] לאחר שהייתה חולה במשך כמה ימים.[5] טומאסו מת שבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1931.
משפחתה
ב-14 באפריל 1883 התחתנה איזבלה עם הנסיך טומאסו, דוכס ג'נובה, בנם היחיד של הנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה ואליזבת, נסיכת סקסוניה, ממנו נולדו לה 6 ילדים:
- הנסיך פרדיננדו, דוכס ג'נובה (1884–1963), התחתן עם מריה לואיזה אליאגה גאנדולפי די קונטי די ריקאלדונה
- הנסיך פיליברטו, דוכס ג'נובה (1895–1990), התחתן עם הנסיכה לידיה פון ארנברג
- מריה בונה, נסיכת סבויה-ג'נובה (1896–1971), התחתנה עם קונרד, נסיך בוואריה
- הנסיך אדלברטו, דוכס ברגמו (1898–1982)
- מריה אדליידה, נסיכת סבויה-ג'נובה (1904–1979), התחתנה עם לאונה מאסימו, נסיך של ארסולי (הנין של מריה קרולינה, נסיכת נאפולי וסיציליה, דוכסית ברי)
- הנסיך אוג'ניו, דוכס ג'נובה (1906–1996), התחתן עם לוצ'יה, נסיכת בורבון-שתי הסיציליות
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 "Princess Isabella's Wedding" (PDF), The New York Times, 21 במאי 1883
{{citation}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 "Quirinal and the Pope", The New York Times, Rome, 9 בינואר 1905
{{citation}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 "Italy's Tribute to Victor Emmanuel", The New York Times, Rome, 5 ביוני 1911
{{citation}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 "Flames Imperil Duchess of Genoa", The New York Times, Rome, 23 במרץ 1913
{{citation}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 "Duchess of Genoa Dies in Rome", The New York Times, Rome, 27 בפברואר 1924
{{citation}}: (עזרה)
