החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית
 | |
| מנהיגים | מלס זנאווי |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1989–הווה (כ־35 שנים) |
| אידאולוגיות |
סוציאל-דמוקרטיה סוציאליזם פדרליזם הגדרה עצמית עמי אתיופיה |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל |
| http://www.eprdf.org.et/ | |
החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית (באמהרית: የኢትዮጵያ ሕዝቦች አብዮታዊ ዲሞክራሲያዊ ግንባር) או בקיצור איחדג (EPRDF) היא הקואליציה השלטת באתיופיה. הקואליציה מורכבת מברית של 4 סיעות. ארגון האורומו העממי-דמוקרטי, התנועה הלאומית-דמוקרטית האמהרית, החזית הדמוקרטית העממית הדרום אתיופית והחזית העממית לשחרור תיגראי. יחד הם היוו 499 מתוך 547 מושבים בבית הנבחרים לאחר הבחירות שנערכו במאי 2010[1]. .
בחירות 2005
תוצאות הבחירות שנערכו ב-15 במאי 2005 לא היו מקובלות על ידי כל המפלגות שהתמודדו בהן. חילוקי הדעות הובילו למשבר ממושך וגרמו לתסיסה בציבור שסופה במותם של 193 אתיופים (אזרחים ושוטרים). החזית השלטת טענה כי הם זכו ב-327 מתוך 527 מושבים, אולם האופוזיציה טענה כי הייתה הונאה והפחדה נרחבת וכי שתי מפלגות האופוזיציה הגדולות יחברו יחד לקואליציה המהווה את הרוב. אף על פי שהקואליציה לאחדות ודמוקרטיה נצחה ברוב מוחץ באדיס אבבה, לא הייתה להם הצלחה שלאיחדג הייתה באזורים הכפריים באתיופיה.
האופוזיציה באתיופיה מפולגת, אך עדיין קיימת ופעולות התיאום בה השתפרו. ב-2005 הם הגיעו להישגים שנראה שהפתיעו את המשקיפים ואת מפלגות האופוזיציה גם יחד. הסקרים הראשונים הראו כי האופוזיציה תזכה בשלטון ברוב משמעותי. אולם ועידת הבחירות שמונתה על ידי ראש הממשלה עצרה את הליך ההצבעה למספר ימים, מה שהוביל לקריסת שרשרת השליטה בקלפיות. וכאשר חזרה ספירת הקולות והקואליציה הכריזה על עצמה כזוכה, האופוזיציה ערערה על תוצאות הבחירות.
הארגון
האיחדג היא ברית של ארבעה צדדים. ארגון האורומו העממי-דמוקרטי (OPDO) שבסיסה במחוז אורומיה,
התנועה הלאומית-דמוקרטית האמהרית (ANDM) שבסיסה באמהרה, החזית העממית לשחרור תיגראי (TPLF) שבסיסה בתיגראי והחזית הדמוקרטית העממית הדרום אתיופית (SEPDM) שבסיסה במדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום. כ-4,000,000 איש הם חברי המפלגה[2]. האיחדג מונהג על ידי וועד מרכזי שחבריו נבחרים אחת לשלוש שנים על ידי קונגרס המפלגה. לארבע חברות המפלגה יש אותו מבנה ארגוני. תשתית המפלגות שזורה יחד[3]. החיבור מגיע לרמה המקומית כפי שארגון זכויות האדם מדווח בדו"ח מה-10 במרץ 2010:
היום פקידי הקבאלה מחזיקים כמות מסיבית של כוח מעל לבוחריהם בדרכים רבות. במערכת בה הקו המפריד ביניהם לבין המפלגה השלטת במדינה מחופר היטב. פקידים קובעים זכאות לסיוע במזון, ממליצים על הפניות לטיפול בריאותי ובתי ספר. הם מספקים גישה למשאבים שהמדינה מחלקת כמו זרעים, דשנים, ושאר תשומות חקלאיות חיוניות. טענות קלות ומחלוקות עם פקידי הקבאלה מעוגנות בחוק, ויכולות להסתיים בכלא או שברמה המקומית מפעילים מיליציה המפעילה את חוקיותה הפוליטית של החלטת המפלגה.[4]
חמש המדינות האחרות של אתיופיה נשלטות על ידי קבוצות אשר נוצרו או מושפעות במידה רבה על ידי האיחדג[5]. אחד הראשונים היה הארגון הדמוקרטי של העפרים, שלימים התמזגה עם קבוצות פוליטיות עפריות אחרות כדי ליצור את מפלגת עפר הלאומית הדמוקרטית[6]. במדינת סומלי נוסדה מפלגת סומלי הדמוקרטית בשנת 1998 לאחר שהיחסים עם החזית הלאומית לשחרור אוגדן העכירו[7]. במדינת הררי נוסדה הליגה הלאומית של הררי בעוד שבגמבלה הוקמה התנועה הדמוקרטית העממית הגמבלית, ובבנישנגול-גומאז החזית הדמוקרטית העממית המאוחדת של בנישנגול-גומאז[8].
אידאולוגיה
האיחדג דוגלת באידאולוגיה של הסוציאל הדמוקרטי והפדרליזם, תוך הדגשת זכות הגדרה עצמית של קבוצות אתניות בודדות באתיופיה[2]. הברית מתיימרת להיות בעלת אוריינטצית שוק חופשי. אף על פי שמקורה של הרפובליקה הפדרלית הנוכחית הוא במאמצי ריכוז הכוח של קיסרי אתיופיה ושל הדרג. האיחדג טוענת כי היא מייצגת ביזור פוליטי. במדינות האזור יש פרלמנטים וממשלות עצמאיות וכי היא פתחה את אתיופיה לדמוקרטיה של מספר רב של מפלגות. למרות ביזור זה הארגון נותר ממוקד בריכוזיות.
בכל שנותיה של איחדג כמפלגה השלטת, היא נקטה במדיניות של פיתוח חקלאי המוביל לתעשייה הנשענת על המדיניות הכלכלית המוקדמת של מאואיזם הרפובליקה העממית של סין. אף על פי שחרטה על דִּגְלָהּ את כלכלת השוק הפרטי, שליטת הממשלה בשוק היוותה מכשול ליוזמות פרטיות[3].
היסטוריה
לפני שהאיחדג הפכו לממשלה בשנת 1991, הם החלו כקבוצת מורדים שנלחמו במשטר הצבאי של הדרג. הם נוצרו מאיחוד החזית העממית לשחרור תיגראי והתנועה הלאומית-דמוקרטית האמהרית בתחילת 1989. מאוחר יותר הצטרפו אליהם ארגון האורומו העממי-דמוקרטי (המורכב מאורומו שבויי מלחמה וחברי אורומו של התנועה הלאומית-דמוקרטית האמהרית) ותנועת מהפכת קציני הדמוקרטיה האתיופיות (גוף קטן של קציני דרג שנתפסו על ידי החזית העממית לשחרור תיגראי) שהתפרקה כשממשלת המעבר האתיופית הוקמה[9].
האיחדג קיימה את מפלגת הקונגרס השישי שלה בספטמבר 2006 במקלה שבאזור תיגראי[2].
תוצאות הבחירות
| שנת הבחירות | תמיכה | שינוי באחוזים | מנדטים | שינוי במנדטים |
|---|---|---|---|---|
| 1995 | 90.3% | - | 493 | - |
| 2000 | 87.9% |  2.4
|
481 | 12
|
| 2005 | 59.8% | 28.1
|
327 | 154
|
| 2010 | 91.2% |  31.4
|
499 | 172
|
הערות שוליים
- ^ EPRDF Wins 499 Of 547 Federal Parliamentary Seats: NEBE - Ethiopian News
- ^ 2.0 2.1 2.2 האיחדג אתר האיחדג (אוחזר 12 ביוני 2011)
- ^ 3.0 3.1 פרדריך אברט סטיפטאנג הצדדים באתיופיה:אוריינטציה אתנית
- ^ מאה דרכים להפעיל לחץ דו"ח ארגון זכויות האדם, פורסם ב-10 במרץ 2010
- ^ פאלוס צ'אני, "Clientelism and Ethiopia's post-1991 decentralisation" כתב עת למחקרי אפריקה המודרנית 45/3 (2007)
- ^ יסמין מוחמד יאסין, ההיסטוריה של עפאר באתיופיה ואריתריאה, בתוך אפריקה ספקטרום 42, עמ' 39-65 (2008)
- ^ טוביאס האגמאן מוחמד ה. חליף, מדינה ופוליטיקה בסומלי שבאתיופיה משנת 1991
- ^ לואיס אלן "פדרליזם אתני והגדרה עצמית עבור לאומים במדינה דו סמכותית: המקרה של אתיופיה" מגזין זכויות מיעוט וארגון זכויות אדם 13 עמ' 243-261 (2006)
- ^ שרה ווגאן, אתניות וכוח באתיופיה אוניברסיטת אדינבורו, עבודת דוקטורט עמ' 168, (2003)
- ^ הבחירות לבית הנבחרים האתיופי, באתר האיחוד הבין פרלמנטרי
| סיעות החזית העממית הדמוקרטית המהפכנית האתיופית | ||
|---|---|---|
|
