איימוז אברט גיבסון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. איימוז אברט גיבסון (באנגלית: Amoz Everett Gibson; 3 באוגוסט 1918 – 18 במאי 1982) היה חבר בית הצדק העולמי, המוסד העליון של הדת הבהאית, בשנים 1963 עד 1982; כמו כן, מילא תפקיד מרכזי בהפצת הדת בשמורות האינדיאניות בארצות הברית בשנים 1958–1963 ושורה של תפקידים נוספים בקהילה[1].
חייו האישיים והשכלתו
איימוז גיבסון נולד בוושינגטון די. סי. לדבורה וויליאם גיבסון ב־3 באוגוסט 1918. למשפחתו שורשים בשבט הקריק (Creek Indian), אפרו־אמריקאים, וסקוטים-איריים[2]. אביו, ויליאם, קיבל הכשרה של כהן דת נוצרי באוניברסיטת הווארד שבוושינגטון די.סי והפך למרפא באמצעות מדע נוצרי (Christian Science). הוא אימץ את הדת הבהאית ב-1912 בעקבות דברים ששמע במפגש עם הרלן אובר,(Harlan Ober; 1881–1962) פעיל בהאי אמריקאי שעסק בהפצת האמונה באותה תקופה[3].
בילדותו נהג גיבסון ללכת עם אביו למפגשים של הקהילה הבהאית ומגיל צעיר נחשף אל חיי הקהילה. עם זאת הוא אימץ את הדת רק ב-1944[4]. הוא התחנך בבתי הספר הציבוריים בוושינגטון. ב-1940 הוא סיים את לימודי התואר הראשון שלו בקולג' המורים של מיינר (;Miner Teachers College כיום האוניברסיטה של מחוז קולומביה, University of the District of Columbia) בתחום החינוך, בהתמחות בלימודי החברה. באוניברסיטה הוא הכיר את אשתו לעתיד, מארי אליזבט ליין, אותה נשא לאישה ב־1941. ב־1944 הוא גויס לצבא ארצות הברית ושירת באירופה ובאי אוקינאווה שבאוקיינוס השקט. באותו שנה איימוז קיבל על עצמו את הדת הבהאית. לאחר שסיים את שירותו הצבאי ב־1946, איימוז הפך לחבר פעיל בקהילה הבהאית בוושינגטון די.סי. ושירת בה במספר תפקידים, במסגרתם לקח חלק בוועדות אזוריות ונבחר כנציג של אספה לאומית[5].
במסגרת פעילות הפצת האמונה הבהאית בעולם, איימוז עבר להתגורר עם משפחתו בשמורות האינדיאניות שבדרום ארצות הברית. בתקופה זו הוא רכש את התואר השני שלו בגאוגרפיה (סיים את לימודים ב־1951), בקולג' של מקסיקו סיטי. איימוז המשיך לעבוד כמורה, תחילה בבית ספר Blow School Annex to Browne, ולבסוף עבד כמורה לגאוגרפיה בקולג' המורים של מיינר. את מרבית חייו הקדיש כאיש חינוך ופעל רבות למען הפצת האמונה הבהאית ברחבי עולם[3].
לאיימוז ולאשתו מארי נולדו ארבעה ילדים: ויליאם, קנת, דונלד וננסי[3].
פעילותו להפצת הדת הבהאית
ב־1953, שוקי אפנדי (1897-1957), מנהיג הקהילה הבהאית, עודד בהאים לעבור למקומות חדשים על מנת להפיץ את הדת ברחבי העולם[2]. על רקע זה, איימוז נסע יחד עם משפחתו לשמורה האינדיאנית נוואחו (Navajo) באריזונה ובניו־מקסיקו, ובה פעל להרחבת הקהילה בין 1958 עד 1963[2]. בראשית דרכו בנוואחו, איימוז היה מובטל וגר עם משפחתו בביתו של מר ג'יימס סטון (James Stone), שהיה שליח של הקהילה הבהאית לגאלופ (Gallup) שבניו־מקסיקו[3].
על מנת להתפרנס, איימוז עבד בשטיפת מכוניות. אחד מלקוחותיו ראה את מצבו הכלכלי, וארגן לו ריאיון עם מנהל המשרד של גאלוף לענייני אינדיאנים. תוך שבוע איימוז עבר עם משפחתו לפינון (Pinon), אריזונה, מרכז השמורה וקרוב לשמורת הופי, ובה עבד כמחנך בבית ספר במשך ארבע שנים, וכן כמנהל בית ספר. איימוז חינך ילדים בוגרים שלא קיבלו חינוך פורמלי, שמרביתם דיברו מעט מאוד אנגלית. התנאים הפיזיים בשמורה היו קשים, הדרכים היו במצב לא טוב, ומזג האוויר היה לעיתים קשה. למרות זאת (ואולי דווקא בשל התנאים הקשים), הייתה תחושה של אחדות ושיתוף פעולה בקרב השליחים הבהאים שחיו באזור[3].
בתקופה זו ביקרה בשמורה מהרנגיז מנצף (Meherangiz Munsiff) ובתה ג'יוטי, פעילות בולטות בקהילה. ביקורן סלל את הדרך לשיעור לימודים בהאים ראשון, שהועבר על ידי איימוז ואשתו כל שבוע. ב־1957 אימצה את האמונה הבהאית אישה שהשתתפה בשיעור זה; מדובר באישה הראשונה בשבט נוואחו שאימצה את הדת הבהאית[3].
שני ביקורים נוספים ראויים לציון בתקופת פעילותו של איימוז: הראשון הוא ביקורה של מרי סאת'רלנד מקסוול, אשתו של שוקי אפנדי ב־1960, אשר מונתה לתפקיד "ידי אמונת האל" (באנגלית: Hands of the Cause of God) שאחראית להפיץ את האמונה הבהאית ולהגן עליה; ביקור זה, שאותו ארגן איימוז, חיזק את היחסים בין הבהאים בקהילה ועודד יזימת פעילויות חדשות; הוא גם עורר עניין בקרב תושבי השמורה, וגרם להם להבין את המרכיב הבינלאומי של האמונה וחשיבותו העולמית. הביקור השני, שהיה ב־1962, היה של ד'כר אללה ח'אדם (;Zikrullah Khadem 1904-1986) שכמו ח'אנם, גם הוא מילא את תפקיד "ידי האמונה". ביקור זה, שגם אותו ארגן איימוז, היה בפיין ספרינגס (Pine Springs) באריזונה, ובמהלכו פגשו אלפי אינדיאנים את ח'אדם, שהביא לכניסתם של 100 אינדיאנים חדשים לדת[6]. ככל שעבר הזמן, הקהילה הבהאית הלכה וגדלה. במהלך תקופת פעילותו בשמורה, איימוז קיבל מספר תפקידים חדשים בקהילה הבהאית הבינלאומית. ב־1959 הוא מונה לוועד המסייע להגנה (Auxiliary Board for Protection the), מוסד שאחראי על הגנה על האמונה הבהאית והפצתה; הוא נבחר כחבר באספה הרוחנית הלאומית של ארצות הברית (the National Spiritual Assembly of the United States), והיה חבר בוועידת החינוך הלאומית של אפריקה (the National Teaching Committee for Africa). ב־1961 הוא ייצג את ארצות הברית כחבר באספה הרוחנית הלאומית של ארצות הברית, בחניכה של מקדש בהאי באוגנדה, ולימד את האמונה הבהאית בכפרים שליד קמפלה. בתקופה זו הוא גם ביקר בג'מייקה ובהאיטי{{הערה| }}.
תפקידו כחבר בית הצדק העולמי
ב־1963 איימוז השתתף בוועידה הבינלאומית הראשונה בחיפה ונבחר להיות חבר בבית הצדק העולמי הראשון. איימוז קיבל את התפקיד החדש ומונה למכנס מחלקת המקומות ה"קדושים" (convener of the Department of Holy Places). הוא ניצל את תפקידו כדי לפקח מקרוב על המבנים ה"קדושים" בחיפה, על השימור, החידוש והתחזוקה שלהם[6]. הוא נבחר שלוש פעמים נוספות להיות חבר בית הצדק העולמי. בפועל היה בתפקיד מ־1963 עד 1982 (סה"כ ארבע קדנציות, כל אחת ארכה חמש שנים)[7].
במהלך תקופה זו איימוז נסע ברחבי העולם; הוא ביקר בהולנד, צרפת, איטליה, מקסיקו וכן מדינות הדרומיות של ארצות הברית, ובפרט בשמורות האינדיאניות. ב־1978 הוא ביקר באיראן, ערש הדת הבהאית. בביקור זה הוא היה בטהראן, אספהאן, שיראז, מצודת טברסי ותבריז. במהלכו הוא התוודע למצבה של הקהילה הבהאית, להרס של ביתו של הבאב וכן למותם של שניים ממארחיו הבהאים בתבריז, יד אללה אסתאני (Yadu’llah Astani), וד"ר פרמרז סמנדארי (Faramarz Samandari)[3].
מותו
איימוז חלה כאשר ביקר בסן פרנסיסקו באוגוסט 1980. עד שובו חזרה לחיפה, הוא אובחן כחולה בלוקמיה לימפוציטית חריפה[4]. אנשי הקהילה הבהאית מתארים את המאבק שלו במחלה כמאבק הרואי. גם במהלך הטיפול המשיך גיבסון לשמור על אופטימיות וחיוביות. לפני שחש שמותו קרב, הוא החליט לבקר את כל ילדיו, שהיו שליחים של הקהילה הבהאית בניו זילנד ובמקומות שונים בארצות הברית. כשראה שהוא עוד לא מסוגל למלא את תפקידו, הוא התפטר מבית הצדק העולמי לאחר 19 שנה שבהם שירת כחבר בו[6]. איימוז נפטר ב־14 במאי 1982 בגיל 63 בחיפה; הוא נקבר בבית הקברות הבהאי בחיפה. כותבים בהאים מצביעים על טוב לבו והאהבה הרבה שהעניק לסובבים אותו[6]. לאחר מותו, בית הצדק העולמי פרסם הספד, ובו הוקיר אותו על שירותו ותרומתו לחברה, על עבודתו בתחום החינוך בקרב אינדיאנים, מיעוטים שחורים והעמים הילידים של אפריקה[3].
הערות שוליים
- ^ Amoz Gibson - Bahaipedia, an encyclopedia about the Bahá’í Faith, bahaipedia.org (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 https://brilliantstarmagazine.org/articles/shining-lamp-amoz-gibson-1918-1982
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 Amoz Everett Gibson, bahaichronicles.org
- ^ 4.0 4.1 https://bahai-library.com/francis_gibson_biography
- ^ Amoz Everett Gibson, bahai-library.com (באנגלית)
- ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 https://bahaichronicles.org/amoz-everett-gibson/
- ^ Lakeland Ledger - חיפוש בארכיונים באמצעות חדשות Google, באתר news.google.com
