אייסטיין אור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אייסטיין אור

אייסטיין אורנורווגית: Øystein Ore;‏ 7 באוקטובר 1899, אוסלו (אז כריסטיאניה) - 13 באוגוסט 1968, אוסלו) היה מתמטיקאי נורווגי-אמריקאי, על שמו נקרא מספר אור.

אור למד באוניברסיטת אוסלו בין השנים 1918–1922, וקיבל תואר דוקטור בשנת 1924, על עבודת דוקטורט בשם "Zur Theorie der algebraischen Körper" ("לתאוריית הגופים האלגבראיים"). לאחר מכן המשיך בלימודיו באוניברסיטת גטינגן, שם למד והושפע עמוקות מגישתה של אמי נתר שלימדה שם אלגברה מופשטת. ב-1925 הפך לעוזר מחקר באוניברסיטת אוסלו.

המתמטיקאי האמריקני ג'יימס פִּירְפּוֹנְט מאוניברסיטת ייל נסע בשנת 1926 לאירופה במטרה להרחיב את שורות סגל האוניברסיטה במתמטיקאים. אור התקבל לתפקיד, והחל לעבוד באוניברסיטה בשנת 1927 כעוזר פרופסור, ובמהרה הפך לפרופסור חבר, ושנה לאחר מכן לפרופסור מן המניין. ב-1931 מונה לפרופסור שטרלינג (דרגת הפרופסורה הגבוהה ביותר באוניברסיטת ייל), תפקיד בו כיהן עד פרישתו לגמלאות ב-1968.

אור היה חבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים וממייסדי החברה האקונומטרית (Econometric Society) העוסקת בהקשרים של כלכלה, מתמטיקה וסטטיסטיקה.

נודע בעיקר בזכות עבודותיו בתורת הגרפים, כמו גם בתחומים רבים נוספים. בין תלמידיו המפורסמים ניתן למנות את גרייס הופר שפועלה בתחום המחשוב זכה להכרה בינלאומית, ומרשל הול, מחשובי המתמטיקאים בתחום תורת הגרפים והקומבינטוריקה. עסק יחד עם גארט בירקהוף בסריג והפך לאחד מהמומחים הבולטים בנושא זה.

בנוסף להיותו מתמטיקאי מוכשר, עסק אור גם בהיסטוריה של המתמטיקה, וכתב ביוגרפיות של מתמטיקאים כמו ג'ירולמו קרדאנו ונילס הנריק אבל.

קישורים חיצוניים