אימפרסיוניזם אמריקאי
אימפרסיוניזם אמריקאי (באנגלית: American Impressionism) היה סגנון ציור הקשור לאימפרסיוניזם אירופאי, אשר אומץ על ידי אמנים אמריקאים בארצות הברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים. האימפרסיוניזם האמריקאי הוא סגנון ציור המאופיין בעבודות מברשת רופפות ובצבעים עזים. הסגנון תיאר לעיתים קרובות נוף מעורב בסצנות מחיי הבית של המעמד הגבוה.[1]
הופעת הסגנון
האימפרסיוניזם הופיע כסגנון אמנותי בצרפת בשנות ה-60 של המאה ה-19. תערוכות מרכזיות של יצירות אימפרסיוניזם צרפתי בבוסטון ובניו יורק בשנות השמונים של המאה ה-19 הציגו את הסגנון לקהל האמריקאי. כמה מהאמנים האמריקאים הראשונים שציירו בסגנון זה כמו תיאודור רובינסון ומרי קאסאט, עשו זאת בסוף שנות השמונים של המאה ה-19, לאחר שביקרו בצרפת ונפגשו עם אמנים כמו קלוד מונה. אחרים, כמו צ'יילד האסאם, שמו לב למספר ההולך וגובר של יצירות אימפרסיוניסטיות צרפתיות בתערוכות אמריקאיות.[2]
האימפרסיוניזם בעידן התעשייתי
תוך כדי צמיחת התיעוש - הופעת מסילות ברזל, מכוניות וטכנולוגיה חדשה אחרת, האימפרסיוניסטים האמריקאים המשיכו ציירו נופים בטבע ועיירות קטנות במאמץ לחזור לפשטות. לפני המצאת שפופרות הצבע, האמנים היו מרותקים לעיתים קרובות לשימוש בצבע רק באולפנים שלהם, או לצייר מתוך הזיכרון. עם המצאת שפופרות הצבע המכסה לשימוש חוזר, בשנת 1841, על ידי צייר הדיוקנאות האמריקאי ג'ון גופ ראנד, האמנים יכלו להעביר את הצבעים ולצייר בקלות בטבע. ייצור צבע השמן הפך להמוני ותעשייתי. הצייר הצרפתי אוגוסט רנואר ציין כי בלי ההמצאת שפופרות הצבע, ייתכן והאימפרסיוניזם לא היה מתפתח.[3]
פריצת דרך
משנות ה-90 של המאה ה-19 עד שנות ה-1910 פרח האימפרסיוניזם האמריקני במושבות אמנות. מושבות אלה היו של קבוצות אמנים שחיו ועבדו יחד וחלקו חזון אסתטי משותף. מושבות אומנות נוצרו בעיירות קטנות שסיפקו חיים נוחים, שפע נושאים לציור, וגישה קלה יחסית לערים גדולות בהן אמנים יכלו למכור את עבודותיהם.[4] כמה מהאמנים האימפרסיוניסטים האמריקניים החשובים ביותר התאספו בקוס קוב ובאולד ליים, קונטיקט, או בסאונד לונג איילנד. בניו הופ, פנסילבניה, על נהר דלאוור ובמחוז בראון, אינדיאנה. אמנים אימפרסיוניסטים אמריקאים שגשגו גם בקליפורניה בחוף כרמל ולגונה. בניו יורק במזרח לונג איילנד בשינקוק, בעיקר בגלל השפעת ויליאם מריט צ'ייס. בבוסטון שם הפכו אדמונד צ'ארלס טרבל ופרנק ווסטון בנסון למפיצים חשובים של הסגנון האימפרסיוניסטי.[5]
ירידת עידן הג'אז
כמה מושבות אמנות אמריקאיות נותרו מרכזים מלאי חיים של אמנות אימפרסיוניסטית גם בזמן שנות העשרים. עם זאת, האימפרסיוניזם באמריקה איבד את מעמדו החדיש בשנת 1913 כאשר התערוכה ההיסטורית של אמנות מודרנית - תערוכת הארמורי התקיימה בעיר ניו יורק. תערוכה זו, בישרה על סגנון ציור חדש שנחשב מתאים ומייצג יותר את העולם המהיר והכאוטי, במיוחד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, והשפל הגדול ומלחמת העולם השנייה.
מאפייני האימפרסיוניזם האמריקאי
שלא כמו ציירי הרנסאנס, אימפרסיוניסטים אמריקאים העדיפו קומפוזיציה א-סימטרית, דמויות חתוכות ונקודות מבט מיוחדות ביצירותיהם על מנת ליצור גרסה "אימפרסיוניסטית" יותר לנושא. בנוסף, אימפרסיוניסטים אמריקאים השתמשו בצבע טהור - ישר מהשפופרת. כדי להפוך את היצירות לתוססות יותר, השתמשו במשיכות מכחול קטועות ותרגלו - סגנון ציור המאופיין במשיכות מכחול עבות.
אימפרסיוניסטים אירופיים ציירו סצינות של המעמד הנמוך והמעמד הבינוני. אימפרסיוניסטים אמריקאים התמקדו בנופים כמו האימפרסיוניסטים האירופיים, אך בניגוד למקביליהם אליהם, אימפרסיוניסטים אמריקאים ציירו סצנות המתארות את המעמד הגבוה במאמץ להפגין את יכולותיה הכלכליות של אמריקה.
אימפרסיוניסטים אמריקאים מרכזיים
- ויליאם מריט צ'ייס
- ג'ון וייט אלכסנדר
- פרדריק קארל פריסקה
- צ'יילד האשאם
- וילארד מטקלף
- אלן דיי הייל
- ג'ון לסלי ברק
- ג'ון ג'וזף אנקינג
- לילה קאבוט פרי
- ויליאם לנגסון לאטרופ
- תאודור רובינסון
- אנה הנטינגטון סטנלי
- ג'ון הנרי טוואצ'מן
- אדוארד הנרי פוטאסט
- רובוט וונו
- דניס מילר בונקר
- ריצ'רד מילר
- פרנק דומונד
- היילי ליוור
- תאודור סטיל
- גיא רוז
- ג'וליאן אלדן וייר
- ג'ון סינגר סרג'נט
- רוברט לואיס ריד
- קתרין ויילי
- אדמונד צ'ארלס טרבל
- תומאס דיווינג
- ג'וזף דה קמפ
- מרי אנייס ירקס
- אדגר אלווין פיין
- פרד וגנר
- פול סוייר
- מטילדה בראון
- תאודור ארל באטלר
- ויליאם מקגרגור פקסטון
- לאונרד אוכטמן
- פרנק נודרשר
- לאורה מונץ לייאל
- מרי קאסאט
- קולין קמפבל קופר
- וילסון הנרי אירווין
הערות שוליים
- ^ American impressionism and realism : a landmark exhibition from the Met, libmma.contentdm.oclc.org (באנגלית)
- ^ Gerdts, William H. (2001). American Impressionism (Second ed.). New York: Abbeville Press Publishers
- ^ The paint tube
- ^ Susan G. Larkin, The Cos Cob art colony : the impressionists on the Connecticut shore, New York : National Academy of Design ; New Haven, CT : Yale University Press, 2001
- ^ Schwendener, Martha (2012-01-06). "Finding Beauty in Land". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-07-03.
