אימרה באלינט (עיתונאי)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אימרה בלינט, מקודם אוסטררייכר (בהונגרית: Bálint Imre; בודפשט, 21 ביוני 1896 – בודפשט, 19 בדצמבר 1953)[1][2] היה סופר, עיתונאי יהודי-הונגרי. דודו לאיוש באלינט היה עיתונאי ועורך עיתון ניצול השואה.
ביוגרפיה
אימרה באלינט נולד במשפחה היודית כבנם של מארטון ליפוט באלינט ושל גיזלה קוהן (הגרסה ההונגרית גרמנית לכהן). משנת 1921 הוא עבד עבור היומון וילאג (Világ) ואחר כך עבור "העיתון ההונגרי" (Magyar Hirlap). בשנת 1923 ייסד את היומון "אשטי קוריר" (פירושו:שליח הערב) (Esti Kurír) והיה כותב המאמרים הפוליטיים שלו ועמד בראש המדור "הגהות". בשנת 1944 גורש הן בשל יהדותו והן כאסיר פוליטי למחנה הריכוז מאוטהאוזן, ממנו שב לביתו רק בתום מלחמת העולם השנייה במאי 1945. משנת 1947 עבד כעורך האחראי של וילאג. הוא לקח חלק בעבודת המילון ההונגרי-אנגלי שפורסם בשנת 1953, ואחר כך מינואר 1953 ועד מותו היה עובד ב"מילון הפרשנות".
בת זוגו הראשונה הייתה ארז'ט שומודי, איתה התחתן ב-1 באוגוסט 1925 בטרזווארוש, בודפשט, אך התגרש ממנה ארבע שנים לאחר מכן.[3] אשתו השנייה הייתה סבינה שְטֶרֶר, אותה נישא בשנת 1940 בבודפשט.
עבודותיו
- נמות עד הבוקר (רומן, בודפשט, 1930)
- סקלרים (רומן, בודפשט, 1936)
- אינפנטריסט שימון (רומן, בודפשט, 1937)
לקריאה נוספת
- פאל גויאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים 1990–2002
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967
- לקסיקון ספרותי הונגרי. עורך ראשי מרצל בנדק. 1963–1965
הערות שוליים
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 923/1953. folyószáma alatt".
- ^ Meghalt Bálint Imre (1953. december 22.) Magyar Nemzet, 9. évfolyam, 299. szám
- ^ "Házasságkötési bejegyzése Somogyi Erzsébettel a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 1041/1925. folyószáma alatt".
