אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה
אין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה הוא כלל תלמודי לפיו חז"ל לא גזרו גזירה כששיערו מראש שהציבור יתקשה לנהוג על פיה.
מקור
בתלמוד במסכת עבודה זרה נאמר שלא גזרו על שמן של עכו"ם כמו שגזרו על סתם יינם ועל פיתם, והטעם לזה אמרו שם משום ש”סמכו רבותינו על דברי רשב"ג ועל דברי רבי אלעזר בר צדוק שהיו אומרים אין גוזרין גזירה על הצבור אא"כ רוב צבור יכולין לעמוד בה דאמר רב אדא בר אהבה מאי קרא "במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו" אי איכא גוי כולו אין אי לא לא” (תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ו עמוד א').
במקום נוסף מובא בתלמוד שלמרות שגזרו שלא לגדל בהמה דקה בארץ ישראל על מנת שלא להזיק את השדות. אך התירו לגדל בהמה גסה מאחר ששיערו שהציבור לא יעמוד בגזירה זו מאחר שישנו קושי גדול לייבא בהמות גסות מחוץ לארץ.
כך אף פסק הרמב"ם בספרו משנה תורה:
בית דין שנראה להן לגזור גזירה או לתקן תקנה או להנהיג מנהג צריכין להתיישב בדבר ולידע תחלה אם רוב הצבור יכולין לעמוד בהן או אם אין יכולין לעמוד ולעולם אין גוזרין גזירה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה.
— משנה תורה לרמב"ם, הלכות ממרים, פרק ב', הלכה ה'
יוצאים מהכלל
לאחר שגזרו
במקרה וגזרו בית דין גזירה, אך מיד לאחר מכן התברר שאין רוב הציבור יכולים לעמוד באותה הגזירה, לדעת הרמב"ם במקרה כזה הגזירה בטלה ”הרי שגזרו בית דין גזירה ודימו שרוב הקהל יכולין לעמוד בה ואחר שגזרוה פקפקו העם בה ולא פשטה ברוב הקהל הרי זו בטלה ואינן רשאין לכוף את העם ללכת בה”.
כמו כן אם היה נראה לבית דין שאכן פשטה הגזירה בכל הציבור, אך לאחר זמן התבררה האמת שאין רוב הציבור מקיימים את אותה הגזירה, יכול בית הדין שבאותו הדור לבטל את הגזירה. על אף שבדרך כלל אין בית דין רשאי לבטל גזירות של בית דין אחר אלא אם הוא גדול מהראשון במנין ובחכמה, אך במקרה זו רשאי בכל עניין.
לדעת התוספות ישנם שני תנאים על מנת שהגזירה תכנס לתוקפה: א' רוב הציבור יכול לעמוד בו. ב' פשט ברוב ישראל[1]. אך מדברי הרמב"ם נראה שהם עניין אחד[2].
מקום מסוים
לדעת התוספות במקרה שמראש תיקנו את התקנה על מקום אחד בלבד, ובאותו מקום פשטה, נחשב הדבר כאילו פשטה בכל ישראל, ואנשי אותו המקום מחויבים לקיים את הגזירה[3].
קישורים חיצוניים
- הערך "אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים
- ^ תוספות עבודה זרה לו א ד"ה והתנן, בתירוץ הראשון.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות ממרים, פרק ב', הלכה ג'.
- ^ תוספות גיטין לו ב ד"ה אלא
