אישטוואן וש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.
אישטוואן וש (בהונגרית: Vas István; ) משורר, מתרגם, מסאי וסופר הונגרי יהודי.
קורות חיים
דרכו הספרותית של אישטוואן וש התחילה בראשית שנות הארבעים בעיקר כמתרגמם של פרנסואה ויון ושל גיום אפולינר להונגרית, אולם בשל מוצאו היהודי נרדף וש במהלך מלחמת העולם השנייה והוסתר בידי אשתו השנייה ובידי הסופר גזה אוטליק. אחרי 1945 התנגש המשורר בעסקנים המרקסיסטים, שמונו לפקח על מדיניות התרבות והספרות של הונגריה, ובמשך שנות החמישים נאסר פרסום כתביו. הוא זכה פעמיים בפרס קושוט, הפרס הספרותי היוקרתי ביותר בהונגריה: בשנת 1962 ובשנת 1985.
אישטוואן וש פרסם בין השאר את קובצי השירה "הרס סתווי" (1932), "מוזה נמלטת" (1938), "יתום כפליים" (1947), "רגע רומאי" (1948), "רפסודיה בגן סתווי" (1960), "גזל רומאי" (1962), "שמש מחתרתית" (1965), "לא נחשב" (1969), "מה רוצה אותו אדם?" (1970), "מה שלא ניתן לומר" (1972), "דיוקן עצמי משנות השבעים" (1975), "מגיעים לזה" (1983) ו"בכל זאת" (1985). כמו כן פרסם, בין השאר, את הרומנים "בתים אבודים" (1943), "אהבה קשה" (1957) ו"לאחר מכן" (1991) ואת קובצי המסות "שנים ויצירות" (1958), "קירובים" (1969), "האל האלמוני" (1974) ו"גם כן, גם לא" (1987).
קישורים חיצוניים
- אישטוואן וש, בכל זאת, תירגם מהונגרית רמי סערי, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2006
