איתן גוטמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איתן גוטמן
עיסוק עיתונאי חוקר
תחום סיקור הפרת זכויות אדם בסין
איתן גוטמן (משמאל) עם אדוארד מקמילן-סקוט במסיבת עיתונאים של "אגודת העיתונאים הזרים" 2009

איתן גוטמן (באנגלית: Ethan Gutmann) הוא עיתונאי חוקר אמריקני, סופר, פעיל זכויות האדם, ופעיל משמר סין (אנ'), ולשעבר נספח עמית בקרן להגנה על הדמוקרטיות. הוא פרסם ספרים ומאמרים רבים בנושא סין[1] חלקם פרסומים שהופיעו בצורה מקוונת  והוא ידוע בעיקר כמחברם של שני ספרים: "לאבד את סין החדשה: סיפורו של המסחר האמריקני, תשוקה ובגידה",[2] והספר השני: "הטבח: הרג המוני, קציר איברים, והפתרון הסודי של סין לבעיית מתנגדי המשטר".[3]

גוטמן העיד בפני הקונגרס האמריקני,[4] בוועדת החוץ של הסנאט של ארצות הברית,[5] בפרלמנט האירופי, באומות המאוחדות[6] ובכנסת ישראל.[7]

השכלה

גוטמן סיים תואר ראשון במדעי הרוח ותואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה.

הספר: "לאבד את סין החדשה: סיפורו של המסחר האמריקני, תשוקה ובגידה"

בשנת 2004 פרסם גוטמן את הספר: "לאבד את סין החדשה: סיפורו של המסחר האמריקני, תשוקה ובגידה",[2] שבו תיאר את מסעו לבייג'ינג בירת סין בשנת 1998, יחד עם קבוצת אנשי עסקים אמריקנים, במטרה לעשות עסקים ולהתעשר. גוטמן השתלב במשרה נוחה במשרדי חברת הטלוויזיה לסרטי תעודה בבייג'ינג ובחברה ליחסי ציבור שארגנה סיורים לפוליטיקאים. בהדרגה הוא נחשף למקרים של מתן שוחד, מסיבות חשק ובילויים יקרים בבתי מלון.  גוטמן כתב על אנשי העסקים האמריקנים שהאמינו שהם הביאו את בשורת החופש לסין אך במציאות הם סונוורו מהכסף הקל. הוא תיאר בספר עולם עסקי ללא ערכי מוסר וללא גבולות ופירט כיצד ההשקעות הובילו לתשואות עצומות ויחד איתן סין נכנסה לעידן של לאומנות והסתגרות. הספר מתאר כיצד המשטר בסין השתמש בטכנולוגיות האינטרנט החדשות בעזרתן של החברות סיסקו, סאן סיסטמס ויאהו, כדי לבודד את האינטרנט הסיני וכדי ליצור טכנולוגית מעקב אחרי אנשים, המזכירות את האח הגדול.[2]

ביקורת על הספר

להלן מה שכתב ג'יי נורדלינגר (אנ') מבקר ספרים, עיתונאי ועורך בכיר על ספרו של גוטמן:

הספר עוסק ביחסים הנלוזים בין קהילת העסקים האמריקנית והמפלגה הקומוניסטית הסינית. אנשי העסקים שלנו התאימו את עצמם למפלגה הקומוניסטית ועצמו את עיניהם מלראות את הרדיפה. לעיתים הם אפילו סייעו לרדיפה, למשל כאשר סיסקו וחברות טכנולוגיה אחרות המציאו דרכים מיוחדות כדי לעקוב ולעצור מתרגלי פאלון גונג.

ראיות על פעולותיה של סיסקו בסין פורסמו בציבור בזכות ספרו של גוטמן.[8]

הדיווח של גוטמן על "מגן הזהב", שיטת המעקב אחרי מתרגלי הפאלון גונג

עד 1999, מתרגלי הפאלון גונג לא היו מאורגנים ולא עשו שימוש באינטרנט ככלי להתארגנות. אחרי שהרדיפה של הפאלון גונג החלה ב-1999, הם היו מבודדים, מפוזרים וחיפשו דרכים להתארגן ולשנות את מדיניות הממשלה. הם פנו לאינטרנט, השתמשו במילות קוד, נמנעו מלמסור פרטים מדויקים, ותקשרו במשפטים קצרים. ב-10 ביוני הוקם משרד 610 כארגון לביטחון פנים שייעודו המוצהר היה לעקוב, לרדוף ולדכא את מתרגלי הפאלון גונג בסין. שמו של הארגון, משרד 610 נגזר ממועד הקמתו על ידי מפלגת השלטון. משרד 610 הצליח לאתר את המיקום המדויק של המתרגלים, לאחר שפיתח את היכולת לחפש ולרגל וכתוצאה ממיזם משותף בין המשרד לביטחון פנים של מחוז שנדונג  ובין "סיסקו מערכות". כתוצאה משיתוף פעולה זה, נבנה מאגר מקיף של מידע אישי על אנשים, שכלל גם רשימות מידע שנאסף על ידי משרד 610 לגבי הפאלון גונג. מערכת המעקב הזאת הופצה במהירות אל מחוזות אחרים. הרשויות הסיניות קראו לה מעקב מגן זהב, האו פן-ג'ון (Hao Fengjun), בכיר במשרד לביטחון פנים, השתמש בו על בסיס יומי. "בכל הקשור למעקב אחרי מתרגלים", אמר האו, "מגן זהב כוללת את היכולת לעקוב אחר שיחות צ'ט באינטרנט ושירותי דואר אלקטרוני, לזהות  גם פרוטוקול כתובות אינטרנט וגם את כל התקשורת הקודמת של האדם, ואז להיות מסוגלים להינעל על מיקומו של האדם, כי אדם בדרך כלל משתמש במחשב בבית או בעבודה, ואז לבצע מעצר."[9]

ב-2011, הוגשו שתי תביעות נפרדות לבתי משפט פדרליים בארצות הברית נגד "סיסקו מערכות" בטענה שהטכנולוגיה שלה אפשרה לממשלת סין לעקוב, ללכוד ולהרוג אזרחים סינים, בגלל השקפותיהם ואמונותיהם.[10]

קצירת איברים בסין

ב-2006, התגלו טענות כי מספר גדול של מתרגלי הפאלון גונג  נרצחו כדי לספק איברים לתעשיית ההשתלות של סין. הטענות גובו בחקירה שנעשתה על ידי דייוויד קילגור(אנ') ודייוויד מטאס(אנ') ופורסמו בדו"ח קילגור–מטאס". בדו"ח זה נכתב כי "מקורות האיברים ל-41,500 השתלות במשך תקופה של שש שנים בין 2000 ל-2005 הם בלתי מוסברים" ו"אנחנו מאמינים שזה מתקיים ונמשך עד עצם היום הזה בקנה מידה גדול ומהווה גנבה  של איברים ממתרגלי הפאלון גונג נגד רצונם."[11]

החל מ-2006, כתב גוטמן מאמרים על קצירת איברים בכפייה. ב-2012 פורסם הספר "איברים של המדינה: התעללות בהשתלות  בסין", הכולל מאמרים של שישה אנשי מקצוע רפואיים,[12][13][14][15][16][17] דייוויד מטאס ו גוטמן.[18][19]

גוטמן ראיין מעל -100 עדים, כולל מתרגלי הפאלון גונג שניצלו מהרדיפה בסין, רופאים, שוטרים ומנהלי מחנות מעצר, מחנות לעבודה בכפייה ומחנות לחינוך מחדש. הוא העריך כי 65,000 מתרגלי פאלון גונג נרצחו בעבור האיברים שלהם בין 2000 ל-2008,[20][21] וכי בין 450,000 ו-1 מיליון מתרגלי הפאלון גונג היו עצורים בכל זמן נתון.[22][23][24][25]

באוקטובר 2014, בראיון שהתפרסם  בטורונטו  סטאר (Toronto Star) גוטמן לא הגביל את מסגרת הזמן רק לשנים 2000 ל-2008, והצהיר: "מספר הנפגעים הוא קרוב ל-100,000".[1]

גוטמן היה אחד ממרואייני המפתח  בסרט התיעודי קציר אנושי  מ-2014 סרט שעסק בקציר האיברים בסין וזכה לפרס פיבודי.[26] הוא היה מרואיין מרכזי גם בסרט התיעודי "קשה להאמין" שהוקרן ב-PBS, שרות השידור הציבורי בארצות הברית בשנת 2005.

הדיווח של גוטמן על הטאבו הקיים על נושאים הקשורים בפאלון גונג 

בשנת 2012 הופיע גוטמן בשימוע משותף בפני שתי תת-ועדות של וועדת החוץ של בית הנבחרים האמריקני בוושינגטון: 1. תת-הוועדה לענייני אפריקה, לענייני בריאות גלובלית ולזכויות אדם ו-2. תת-הוועדה לענייני פיקוח וחקירות. נושא השימוע היה: "קצירת איברים של מתנגדי משטר פוליטיים ודתיים, על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית". בשימוע זה גוטמן טען:[5]

"קיים טאבו ארוך שנים בקהילת העיתונאים לגבי נושאים של הפאלון גונג, ובמיוחד על נושא זה [קציר איברים]. לגעת בבעיה זה כמו לנסוע במסילה הצדדית של העיתונאות. אם תיגע בזה — אם אתה נמצא בבייג'ינג ואם אתה מתגורר בסין — לא תהיה לך אחרי הפרסום כל גישה למנהיגים בכירים. אני יכול לתת לכם דוגמה:

היה לי חבר שכתב ב"סאות צ'ינה מורנינג פוסט" מאמר חזק מאוד על הפאלון גונג בימיה הראשונים של הרדיפה. העיתון סאות צ'יינה מורנינג פוסט נחסם, אתר האינטרנט של העיתון נחסם בסין במשך 6 חודשים. זה היה בזמן ש"סאות צ'יינה מורנינג פוסט" ניסה נואשות לחדור לשוק הזה. זה ממש נפוץ."

הטבח: הרג המוני, קציר איברים, הפתרון הסודי של סין לבעיית מתנגדי המשטר

בשנת 2014 פרסם גוטמן את הספר "הטבח: הרג המוני, קציר איברים, הפתרון הסודי של סין לבעיית מתנגדי המשטר".[3] הספר כלל מידע פנימי על עסקי השתלות האיברים של סין והקשר שלו למחנות-המעצר ושדות הקטל עבור מתנגדי המשטר העצורים בסין, בעיקר מתרגלי הפאלון גונג. הספר החדש, אשר כתיבתו נמשכה שבע שנים, היה מבוסס על ראיונות עם בכירים במשטרה לשעבר, אסירי מצפון ורופאים סינים שהרגו אסירים על שולחן הניתוחים. גוטמן תיאר את מסעו אל עומק הארכיפלג של הפאלון גונג, הטיבטים, האויגורים והנוצרים המקומיים, כשהוא מגלה את הדרמה של מתנגדי המשטר, וחשף הודאות על בגידה, ורגעים של גאולה אקסטטית. 

ג'יי נורדלינגר (Jay Nordlinger) עיתונאי ועורך בכיר כתב ביקורת על הספר וכינה אותו: "עוד פצצת אטום".[27]

עדכון דו"ח החקירה

ב-2016, גוטמן, יחד עם דייוויד קילגור, עורך דין ותת שר החוץ לשעבר לאסיה פסיפיק בממשלה הקנדית ודייוויד מטאס, עורך דין קנדי ופעיל למען זכויות האדם, חיברו דו"ח חקירה מעודכן על קצירת האיברים בכפייה המתחוללת בסין מאסירי מצפון.[28] הדו"ח, בן 700 עמודים, מכיל מידע נרחב על סטטיסטיקת ההשתלות והוא מיוחס ישירות לפרסומים של בתי החולים בסין  ומקורות סיניים ראשוניים אחרים. הדו"ח זכה לפרסום נרחב על ידי הניו יורק טיימס, ה"גלוב אנד מייל",[29] ה"טיימס",[30] סי. אן. אן,[31] The Independent,[32] ה "דיילי מייל",[33] ועוד כמה כלי התקשורת מרכזיים ברחבי העולם.

המחלוקת בבחירות לראשות העיר טייפה ב-2014

ב-2014 במהלך הבחירות לראשות העיר טייפה, התגלתה מחלוקת שמקורה בספרו של גוטמן: "הטבח: הרג המוני, קציר איברים והפתרון הסודי של סין לבעיית מתנגדי המשטר", שפורסם בחודש אוגוסט 2014,  בספר הופיעה התייחסות לדבריו של המועמד לראשות העיר קו וון-ג'ה. גוטמן הצהיר שהוא לא האשים את קו במעורבות בסחר איברים, וכי הוא לא הובן כהלכה.[34] ב-27 בנובמבר, פרסם גוטמן  תגובה משפטית פומבית יחד עם עורך הדין קלייב אנסלי, וקבע כי "אף דובר אנגלית אחד לא הבין  שד"ר קו התנהג כמו סוחר איברים" ו"מר גוטמן מאמין, ואנחנו חושבים שהספר מדגים, שד"ר קו פעל בכבוד".[35]

ב-29 בנובמבר, קו ניצח בבחירות. הסבר מלא, כולל  תכתובת דוא"ל בהן אישר קו את הסיפור לפרסום, נמסר על ידי גוטמן בדצמבר.[36][37]

מועמדות לקבלת פרס נובל לשלום לשנת 2017

בשנת 2017, שמו עלה כמועמד לקבלת פרס נובל לשלום ל-2017.[38]

דו"ח 2018

ב-22 ביוני 2018 פרסמו שלושת החוקרים איתן גוטמן, דייוויד קילגור ודייוויד מטאס דו"ח מעודכן הבוחן לעומק את רצח אסירי מצפון בסין.[39] הדו"ח נחשף לציבור ב-National Press Club בוושינגטון בירת ארצות הברית. המחקר המקיף שלהם, התבסס בין השאר על מידע שנאסף מדיווחי מדיה, מכתבי עת רפואיים, מאתרי אינטרנט של בתי חולים בסין ומאתרי ארכיב. שלושת החוקרים הגיעו למסקנה שמספר ניתוחי ההשתלות המתבצעים בסין ומספר הקרבנות, גבוהים הרבה יותר מההערכות הקודמות.

הדו"ח החדש, המונה 680 עמודים, מספק עדכונים מקיפים על עבודת החקירה של שלושת המחברים שנמשכה במשך כל העשור האחרון. הדו"ח כולל יותר מ-2,300 מראי מקום (רפרנסים).

בדו"ח נכתב כי אתרי אינטרנט סינים רבים שהיו קשורים להשתלות נמחקו או שונו אחרי שהתפרסמה קצירת איברים בכפייה בסין ב-2006. בדו"ח התעמקו החוקרים גם במידע שנחשף באתרי ארכיב. נוסף על כך, החוקרים התחקו אחרי מספרי ההשתלות, אחרי תפוסת המיטות בבתי החולים, אחרי הכשרת הצוותים הרפואיים בנושא השתלות וגם אחרי קווי המדיניות והמימון הממשלתיים.

הדו"ח הוצג בפני בית הנבחרים הצ'כי ביולי 2018.[40]

שרשרת של אספקת איברים בסין, המתבססת על רציחות

ברוב המדינות, צריכים המטופלים להמתין שנים לניתוח השתלת כליה או כבד. אולם בסין, מאתרים איברים תואמים רבים תוך שבועות, או אפילו ימים. יתרה מכך, בתי חולים פרסמו באינטרנט רשימת מחירים עבור השתלות איברים.

הדו"ח הראה שקיים מספר גבוה מאוד של השתלות ומספר נמוך ביותר של תרומות איברים. עוד הראה הדו"ח את מידת מעורבותה הגדולה של המדינה בפשע הזה.

ספרים

  • "לאבד את סין החדשה: סיפור המסחר האמריקאי, תשוקה ובגידה."[2] (2004) מסת"ב 978-1893554832
    • הספר זכה בפרס "רוח טיאננמן", נרשם בתור אחד מספרי השנה של ה"ניו יורק סאן" לשנת 2004[41] וזכה גם לפרס לכתיבה עיתונאית מצטיינת.[42]
  • "הטבח: הרג המוני, קציר איברים, הפתרון הסודי של סין לבעיית מתנגדי המשטר."[3] (2014) מסת"ב 978-1616149406

סרטים דוקומנטריים

איתן גוטמן הופיע ב"שידור 610" (2009),[43] "המשטר האדום : קציר הדמים של אסירי סין" (2013),[44] ורואיין לסרט "לשחרר את סין: האומץ להאמין".

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איתן גוטמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 "Ethan Gutmann", The Weekly Standard
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Ethan Gutman, Losing the New China: A Story of American Commerce, Desire, and Betrayal, Encounter Books, 2004
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Ethan Gutman, The Slaughter: Mass Killings, Organ Harvesting, and China's Secret Solution to Its Dissident Problem, Prometheus Books, 2014
  4. ^ Ethan Gutmann. "China's Policies Toward Spiritual Movements", Congressional-Executive Commission on China Roundtable discussion". June 18, 2010
  5. ^ 5.0 5.1 Organ Harvesting of Religious and Political Dissidents by the Chinese Communist Party, House of Representatives, Subcommittee on Oversight and Investigations, Committee on Foreign Affairs, Washington, DC., ‏12.9.2012
  6. ^ Barbara Turnbull. "Q&A: Author and analyst Ethan Gutmann discusses China’s illegal organ trade". The Star. October 21, 2014
  7. ^ הסופר איתן גוטמן מדבר בכנסת על קצירת איברים בכפייה בסין, ‏3.5.2014
  8. ^ "Suit Claims Cisco Helped China Pursue Falun Gong", The New York Times, 22 May 2011
  9. ^ Ethan Gutmann (May/June 2010) "Hacker Nation: China's Cyber Assault", World Affairs Journal
  10. ^ "Human Rights Verdict Could Affect Cisco in China", Global Voices Online, 24 April 2013
  11. ^ David Kilgour, David Matas (6 July 2006, revised 31 January 2007) An Independent Investigation into Allegations of Organ Harvesting of Falun Gong Practitioners in China (in 22 languages) organharvestinvestigation.net
  12. ^ G Danovitch articles, US National Library of Medicine
  13. ^ AL Caplan articles, US National Library of Medicine
  14. ^ J Lavee articles, US National Library of Medicine
  15. ^ G Ahmad articles, US National Library of Medicine
  16. ^ T Trey articles, US National Library of Medicine
  17. ^ M Fiatarone Singh articles, US National Library of Medicine
  18. ^ Mark Colvin (27 November 2012) "Parliament to hear evidence of transplant abuse in China", Australian Broadcasting Corporation
  19. ^ Matthew Robertson (31 August 2012) "Book Exposes Organized Killing for Organs in China", The Epoch Times
  20. ^ Barbara Turnbull (21 October 2014) "Q&A: Author and analyst Ethan Gutmann discusses China's illegal organ trade", the Toronto Star
  21. ^ Viv Young (11 August 2014) "The Slaughter: Mass Killings, Organ Harvesting, and China's Secret Solution to Its Dissident Problem", New York Journal of Books
  22. ^ Julia Duin (27 April 2010) "Chinese accused of vast trade in organs", The Washington Times
  23. ^ Ethan Gutmann, "The China Conundrum", The Jewish Policy Center, inFocus, Winter 2010
  24. ^ Ethan Gutmann (10 March 2011) "How many harvested?" revisited eastofethan.com
  25. ^ Ethan Gutmann (August 2014) The Slaughter: Mass Killings, Organ Harvesting and China's Secret Solution to Its Dissident Problem] "Average number of Falun Gong in Laogai System at any given time" Low estimate 450,000, High estimate 1,000,000 p 320. "Best estimate of Falun Gong harvested 2000 to 2008" 65,000 p 322.
  26. ^ קציר איברים, באתר https://www.youtube.com/watch?v=CEn51eChCoA, ‏30.8.2015
  27. ^ JAY NORDLINGER, Face the Slaughter, ‏3.9.2014
  28. ^ Tatlow, Didi Kirsten (2016-08-24). "Angry Claims and Furious Denials Over Organ Transplants in China". The New York Times. ISSN 0362-4331. נבדק ב-2017-03-21.
  29. ^ "Report alleges China killing thousands to harvest organs". The Globe and Mail (בCanadian English). נבדק ב-2017-03-21.
  30. ^ "China is 'transplanting organs of executed prisoners'" (באנגלית). נבדק ב-2017-03-21.
  31. ^ CNN, James Griffiths. "Report: China is still harvesting organs from prisoners". CNN. נבדק ב-2017-03-21.
  32. ^ "China 'carrying out over 60,000 illegal organ transplants annually'". The Independent (באנגלית בריטית). 2016-06-28. נבדק ב-2017-03-21.
  33. ^ "China is forcing up to 90,000 prisoners to have organs removed". Mail Online. נבדק ב-2017-03-21.
  34. ^ "Ko denies organ buying allegations", Taipei Times, 29 October 2014
  35. ^ 葛特曼律師回函 澄清柯P沒參與器官仲介 27 November 2014, newtalk.tw
  36. ^ Ethan Gutmann (19 Dec 2014) "Setting the Record Straight: The Dr. Ko Interview" (9 minutes), vimeo.com, International Coalition to End Organ Pillaging in China
  37. ^ Ethan Gutmann published Photos of Dr. Ko Wen-je's correspondence" on his webpage
  38. ^ Jack Phillips, [chtimes.com/investigator-into-claims-of-chinese-organ-harvesting-nominated-for-nobel-peace-prize_2227724.html Investigator of China Organ Harvesting Nominated for Nobel Peace Prize], The Epoch Times, ‏28/2/2017
  39. ^ איתן גוטמן, דיויד מאטאס, דיויד קילגור, רצח עם - מתרגלי הפאלון גונג בסין, באתר endtransplantabuse.org
  40. ^ "Prague Senat Briefing on Forced Organ Harvesting - Uyghurs & Falun Gong | The International Coalition to End Transplant Abuse in China". The International Coalition to End Transplant Abuse in China (באנגלית אמריקאית). 2018-07-08. נבדק ב-2018-07-14.
  41. ^ Books of the Year, הניו יורק סאן, 31 בדצמבר 2004
  42. ^ Rosemary Byfield, China Expert Talks About His New Book ‘The Slaughter’, ‏2.12.2014
  43. ^ "Transmission 6-10: 1st Half" ,(52 minutes) Youtube video, 20 February 2011
  44. ^ "Red Reign trailer", (4 minutes) Youtube video, 30 July 2013
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איתן_גוטמן&oldid=1495501"