אלברט בירסטדט
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. אלברט בירסטדט (באנגלית: Albert Bierstadt; 7 בינואר 1830 - 18 בפברואר 1902) היה צייר גרמני-אמריקאי, הידוע בעיקר בזכות נופיו המפוארים והסוחפים של המערב האמריקאי. הוא הצטרף למסעות של ההתפשטות מערבה כדי לתעד. הוא לא היה האמן הראשון שצייר את האתרים, אך הוא היה הצייר הבולט שבהם.[1]
ראשית חייו
בירסטדט נולד בזולינגן, גרמניה, בנם של כריסטינה (טילמנס) והנרי בירסטדט. אחיו היה הצלם אדוארד בירסטדט. אלברט היה רק בן שנה כשמשפחתו היגרה לניו בדפורד, מסצ'וסטס בשנת 1831. הוא עשה רישומי עפרון יפים בצעירותו ופיתח טעם לאמנות. [2]
בשנת 1851 החל לצבוע בצבעי שמן. הוא שב לגרמניה בשנת 1853 ולמד ציור במשך מספר שנים בדיסלדורף עם חברי בית הספר לציור הבלתי פורמלי שלה. לאחר שחזר לניו בדפורד בשנת 1857, הוא לימד רישום וציור זמן קצר לפני שהתמסר לציור במשרה מלאה.
קריירה
בשנת 1858 הציג בירסטדט ציור גדול של נוף שווייצרי באקדמיה הלאומית לעיצוב, זכה להערכה חיובית וחברות כבוד באקדמיה. בירסטדט החל לצייר סצנות בניו אינגלנד ובמדינת ניו יורק, כולל בעמק נהר ההדסון. הוא היה חלק מקבוצת אמנים המכונה אסכולת נהר ההדסון.
בשנת 1859 נסע בירסטדט מערבה בחברתו של פרדריק לנדר, מודד אדמות של ממשלת ארצות הברית, כדי לראות את נופי מערב אמריקה. [5] הוא חזר לאולפן ששכר בבניין הסטודיו רחוב העשירי בניו יורק עם רישומים לציורים רבים שסיים באותה תקופה. בשנת 1860 הוא נבחר כחבר האקדמיה הלאומית לעיצוב; הוא קיבל מדליות באוסטריה, בוואריה, בלגיה, וגרמניה.[3]
בשנת 1863 נסע בירסטדט שוב מערבה, הפעם בחברתו של הסופר פיץ יו לודלו, שלאשתו נישא בהמשך. הזוג בילה שבעה שבועות בעמק יוסמיטי. לאורך שנות ה-60 של המאה ה-19 השתמש בירסטדט ברישומים ממסע זה כמקור לציורים בקנה מידה גדול לתערוכות והמשיך לבקר במערב האמריקאי לאורך כל הקריירה שלו.
הבדים הגדולים שייצר לאחר מסעותיו עם לנדר ולודלו ביססו אותו כצייר הבולט של הנוף המערבי-אמריקאי. מיומנותו הטכנית של בירסטדט, שרכש בלימוד הנוף האירופי, הייתה מכריעה להצלחתו כצייר המערב האמריקני והיוותה את הגורם לפופולריות שלו בהפצת דמותם של הרי הרוקי לאלה שלא ראו אותם. [4]
במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית (1861 עד 1865) גויס בירסטדט בשנת 1863 ושילם עבור מחליף שישרת במקומו. [9] הוא צייר ציור מלחמתי, שהתבסס על תצלום שצילם אחיו אדוארד בירשטדט, שהפעיל סטודיו לצילום בוירג'יניה. הציור זכה לביקורת חיובית כשהוא הוצג באיגוד האמנות בברוקלין באקדמיה למוזיקה בברוקלין בדצמבר 1861. האוצרת אלינור ג'ונס הארווי ציינה כי הציור, שנוצר מצילומים, מתעד את המלחמה ממקור ראשון.
ההכרה הכספית אישרה את מעמדו: הציור ״הרי הרוקי, פסגת לנדר״, שהושלם בשנת 1863, נרכש ב -25,000 דולר בשנת 1865.[5]
בשנת 1867 נסע בירסטדט ללונדון, שם הציג שני ציורי נוף בקבלת פנים פרטית עם המלכה ויקטוריה. הוא נסע במשך שנתיים באירופה, טיפח קשרים חברתיים ועסקיים כדי לקיים את שוק עבודתו מעבר לים. [8] מוצגי התערוכה שלו היו דימויים מבריקים, שהאדירו את המערב האמריקני כארץ של הבטחה ו"סייעו להגירה אירופית ".
הוא צייר את הרי סיירה נוודה, קליפורניה באולפן שלו ברומא, והציג אותם בברלין ובלונדון לפני שהעביר אותו לארצות הברית. [6] כתוצאה מהפרסום שנוצר על ידי ציורי עמק יוסמיטי שלו בשנת 1868, ביקשו את נוכחותו של בירסטדט בכל משלחת מחקר שתוכננה מערבה. הוא הוזמן על ידי הנהלת ״רכבת אטצ'יסון, טופקה וסנטה פה״ לבקר בגרנד קניון לתעד את המקום.
חיים מאוחרים
למרות הצלחתו הפופולרית, בירסטדט ספג ביקורת על ידי כמה מבני זמנו בגלל הרומנטיקה הניכרת בבחירות הנושאים שלו והשימוש שעשה באור מופרז. חלק מהמבקרים התנגדו לציוריו של בירסטדט של ילידים אמריקאים בטענה כי האינדיאנים יצרו רושם מפואר מדי.
בשנת 1876 אובחנה אשתו כחולת שחפת, ומאז ועד מותה בשנת 1893 בילה בירסטדט איתה באקלים החם יותר של נסאו שבבהאמה. הוא גם המשיך לנסוע למערב ולקנדה. בהמשך החיים המאוחרים, עבודתו של בירסטדט נדחקה יותר ויותר והוא הותקף בגלל הטון התיאטרלי שלו.
בשנת 1882, שריפה הרסה את הסטודיו של בירסטדט באירווינגטון, ניו יורק עם רבים מציוריו.
עד מותו ב־18 בפברואר 1902, ירד הביקוש לציור הנוף האפי שצייר, כך גם בהמשך המאה העשרים ובירסטדט נשכח.[7]
הוא נקבר בבית העלמין הכפרי בניו בדפורד, מסצ'וסטס.
הערכה מחדש
בירסטדט היה אמן פורה, לאחר שסיים מעל 500 ציורים במהלך חייו.
העניין בעבודתו של בירסטדט התחדש בשנות השישים עם תערוכת ציורי השמן הקטנים שלו. הדעות המודרניות על הצייר חלוקות. חלק מהמבקרים ראו בעבודתו יצירות גדולות מדי, אקסטרווגנטיות. אחרים ציינו כי נופיו סייעו ליצירת תמיכה בתנועת השימור והקמת הפארק הלאומי ילוסטון.
הערכה מחודשת של עבודותיו הציבה אותה בהקשר חיובי, בסוף המאה העשרים.
מורשת וכבוד
בגלל התעניינותו של בירסטדט בנופי הרים, נקראו על שמו הר בירשטדט ואגם בירסטדט בקולורדו.
הוא היה ככל הנראה האירופי הראשון שעלה על פסגת הר אוונס בשנת 1863, קילומטר וחצי מפיסגת בירשטדט.
בשנת 1998 הוציא שירות הדואר של ארצות הברית מערך של 20 חותמות זיכרון בשם "ארבע מאות שנים של אמנות אמריקאית", שאחת מהן הציגה את "אחרון הבופלו" של אלברט בירסטדט.[8]
בשנת 2008 הוציא ה- USPS חותמת זיכרון בסדרת "אוצרות אמריקאיות" ובה מוצג הציור "עמק היוסמיטי" משנת 1864 של בירסטדט.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ "The West's Best"; Gallery Guide by Peter MacMillan Booth, page 3, www.tfaoi.com
- ^ Wilson, J. G.; Fiske, J., eds, "Bierstadt, Albert"
- ^ Reynolds, Francis J., ed., Bierstadt, Albert, Collier's New Encyclopedia
- ^ Artist Info, www.nga.gov
- ^ "Albert Bierstadt: The Rocky Mountains, Lander's Peak (07.123) – Heilbrunn Timeline of Art History – The Metropolitan Museum of Art", www.metmuseum.org
- ^ Among the Sierra Nevada, California | Smithsonian American Art Museum, americanart.si.edu (באנגלית)
- ^ Chisholm, Hugh, ed, Bierstadt, Albert, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 3
- ^ Four Centuries of American Art on Stamps, www.artonstamps.org
