אלברט גוסטב בדיין
| לידה |
1893 אנז'ה, צרפת |
|---|---|
| פטירה |
1980 (בגיל 87 בערך) ג'רזי, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
בריטניה |
| ידוע בשל |
הצלת יהודים ופליטים מהשואה חסיד אומות העולם |
| מקצוע | פיזיותרפיסט |
אלברט גוסטב בדיין (1893, אנז'ה, צרפת - 1980, ג'רזי, בריטניה) (Albert Gustave Bedane) היה אזרח ג'רזי חסיד אומות העולם וגיבור שואה בריטי שהסתיר אישה יהודיה הולנדית ומספר פליטים בביתו בזמן מלחמת העולם השנייה.
קורות חייו
בדיין נולד באנז'ה (Angers) בצרפת ב-1893 ומשפחתו עברה לג'רזי (Jersey) ב - 1894.
בדיין שירת בצבא האנגלי ב-1/9 גדוד המפשייר (1/9th Hampshire Regiment).
לאחר סיום לימודיו, היה פיזיותרפיסט וייסד מרפאה בביתו, ברחוב רוזוויל סנט הלייר (Roseville Street, Saint Helier), שם נולדה בתו ולרי (Valerie)
לאחר מלחמת העולם הראשונה בדיין נישא לאשתו קלרה (Clara).
בדיין נהפך לאזרח בריטי ב-1921.[1]
בזמן מלחמת העולם השנייה
רוב האוכלוסייה היהודית בג'רזי ברחה מהאזור לפני פלישת הגרמנים ב-1940, אבל 12 מתושבי האי שזוהו כיהודים, נשלחו למחנות השמדה[2]. בדיין סייע לאישה יהודיה ממוצא הולנדי בשם מארי אריקה ריצ'רדסון (Mary Erica Richardson) החל מ-25 ביוני 1943. מארי גרה עם בעלה קפטן אדמונד ריצ'רדסון, שלא היה יהודי, בסיינט הלייר. לפי דברי בדיין, יום אחד תוחקרה ריצ'רדסון על ידי הFeldkommandantur (יחידת העניינים האזרחיים הגרמנית) והורשתה ללכת לביתה על מנת לאסוף את חפציה עמם תשלח ל"מחנה נחמד ומיוחד". בדיין לקח את ריצ'רדסון לביתו, שם התחבאה חודשים במרתף אבן קטן לפני שהועברה לחדר עם ווילונות בקומה העליונה של הבית. היא שהתה בביתו במשך כשנתיים וחצי למרות הסכנה בדבר. בדיין האכילה בזכות אוכל שקבל מלקוחותיו החוואים בתמורה לטפולי הפיזיותרפיה שהעניק להם. במהלך המלחמה, בדיין החביא בביתו גם עובדי כפייה רוסיים, אסיר מלחמה צרפתי שברח, ופרנסיס לה סאור (Francis Le Sueur), איש מג'רזי שברח מהגרמנים.
ספרו של פרנסיס לה סאור "Shadow of the Swastika" שפורסם ב-1990 הוא עדות למעשיו של בדיין
לאחר המלחמה
בריאיון לעיתון עם "Jersey Evening Post" ב-1970 סיפר בדיין כי גברת ריצ'רדסון שינתה במהלך השנים ששהתה בביתו את סגנון שערה, כי היא נהגה להרכיב משקפיים כהים וכי לעיתים היא ישבה בחוץ בגינה. בכל פעם שהגרמנים חיפשו את הבית, היא חזרה להתסתתר במרתף הסודי.[3]
לאחר המלחמה, בדיין אושפז ואובחן עם ההשפעות מאוחרת של לחץ כרוני. הזוג ריצ'דרסון עזבו את האי מיד לאחר המלחמה.
הנצחות
פרדריק כהן, נשיא הקהילה היהודית בג'רזי כתב על סיפורו של בדיין בספרו "The Jews in the Channel Islands during the German Occupation 1940- 1945"
בדיין הוזכר בספרה של מדליין באנטינג " The Model Occupation – The Channel Islands under German Rule 1940-1945" שפורסם ב-1996.
בדיין הוכר בקבוצה של 20 אזרחי האי על ידי האיחוד הסובייטי ב-1965 על זה שהחביא וסייע לעובדי כפייה רוסיים.[2]
ב-21 בדצמבר 1999, אלברט בדיין הוכר כחסיד אומות העולם[2]. המדליה ניתנה לנכדו בלונדון וכיום נמצאת בתצוגת קבע במוזיאון הימי בסיינט הלייר.
לוחית אשר מסמנת את ביתו ברחוב רוזוויל 45 הוקמה על ידי Vingtaine de la Ville.[4]
ב-2010, בדיין קיבל את אות גיבור השואה הבריטי מהממשלה הבריטית[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Lyn Smith, Heroes Of The Holocaust, Ebury Press, 2012
- ^ 2.0 2.1 2.2 The Righteous Among The Nations: Bedane FAMILY, Yad Vashem
- ^ Louis Bulow, Albert Bedane, auschwitz.dk
- ^ Robin Dodkins, Roseville Street, www.vingtaine.org
- ^ Britons honoured for holocaust heroism, עיתון הטלגרף 2010, באתר www.webcitation.org (באנגלית)
