אלדאר שאיו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. אלדאר שאיו (במקור עמנואל שטיינר,[1] בהונגרית: Sajó Aladár; ואץ, 8 בספטמבר 1869[2] – ואץ, 14 באפריל 1943) היה עיתונאי, סופר, מתרגם, עורך יהודי-הונגרי. הוא אחיו של הגאופיזיקאי לאיוש שטיינר.
קורות חייו
עמנואל שטיינר נולד במשפחה יהודית אורתודוקסית כבנם של הרופא מארטון שטיינר ושל אמה היימן. הוא סיים את בית הספר התיכון בעיר הולדתו, לאחר מכן נרשם לאוניברסיטת בודפשט. (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) הוא כבר כתב אז מאמרים ושירים באותה התקופה בעיתון Váczi Hirlap וב-Váczi Közlöny כשהיה עדיין בלימודים כמשפטן, אבל הוא החל את הקריירה האמיתית שלו כעיתונאי, ככתב בוואץ של העיתון הגדול "ידיעות בודפשט" (Budapesti Hírlap), ובאותה תקופה הופיעו כמה טורים ומאמרים שלו בעיתון. בינתיים שירת שנת ההתנדבות כסגן מילואים בגדוד ה-23 הקיסרי והמלכותי. בתפקיד זה, הוא ביקר בבוסניה ובהרצגובינה ב-1892 וב-1894. ב-1896 סייר בטרנסילבניה. לאחר שסיים את שירותו הצבאי, חזר לבית הוריו בוואץ, כדי לסיים את לימודי המשפטים שלו, אך הוא המשיך גם בכתיבה בידיעות בודפשט. לאחר שסיים את לימודי המשפטים, הוזמן לכתוב בעיתון "ידיעות הונגריות" (Magyar Hírlap), שבו פורסמו כמה מרישומיו, ולאחר מכן הצטרף לצוות הקבוע של העיתון בינואר 1891, וכעבור שנתיים הפך לסגן העורך שלו. בינואר 1898 נפרד מעריכת העיתון והצטרף לעורך העיתון הלאומי (Országos Hírlap) שנוסד אז, אבל מתחילת אוגוסט של אותה שנה, הוא עבד בחוזה של "ידיעות בודפשט". בשנת 1897 נבחר באספה הכללית של החוג למזכיר "חוג סופרי הבית והעיתונאים" (אגודה חשובה ומכובדת של מיטב העיתונאים בבודפשט) והוא מילא תפקיד זה עד 1903. שאיו ערך גם את העיתון הרשמי של החוג, "ביתנו" (Otthonunk), ממאי 1897 עד מאי 1903. הוא היה המזכיר של ועדת הפסלים של ורשמארטי. עיתונים גרמנים וזרים אחרים פרסמו כמה מסיפוריו בנושאים צבאיים. את שנותיו האחרונות בילה בעיר הולדתו.
ב-9 בפברואר 1896 נשא את מגדולנה (1877–1927), בתם של אדולף פליישמן ושל אילונה קרישהאבר, בבודפשט.[3][4] לאחר מותה של אשתו הראשונה, הוא נישא בשנית. אשתו השנייה הייתה מתילד קרנר, לה נישא ב-1 באוגוסט 1928.[5]
ספריו וכתביו
- אצל החיילים. עם ציורים מאת ארפאד בירו. בודפשט, 1893.
- De profundis. ציורים. עם רישומים מאת יוז'ף יאסאי. בודפשט, 1894. (הספר מתאר את חיי האנשים העניים והמוזנחים ביותר בבירת הונגריה, בקשר למוסדות פילנתרופיים. הופיע גַם ב-Fővárosi Lapok מס' 144, M. Geniusz מס' 18).
- סודות קסרקטינים. סיפורים. בודפשט, 1895. (שתי מהדורות)
- מתגייסים וחיילים אחרים. בודפשט, 1897. (אוסף כתבות. גַם בשנים 1896, 1897, 1898)
- קולונל בורישקה. בודפשט, 1897
- על לחם הקיסר. סיפורים מהקסרקטין, בודפשט, 1901.
- העיתון. כתיבה עיתונאית, הוצאת עיתון. בודפשט, 1902. (ביחד עם לאיוש רונה)
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon I–IV. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967–1994. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XII. (Saád–Steinensis). Budapest: Hornyánszky. 1908. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך ראשי פטר אויווארי. גישה מקוונת.
קישורים חיצוניים
- אלדאר שאיו ב-Jewish Encyclopedia
- חמישה מספריו של אלדאר שאיו
- אלדאר שאיו באתר Arcanum
- הלקסיקון הקטן: אלדאר שאיו
- 12 ספרים מתרגומיו של שאיו אלדאר באתר Moly.hu
- ספרו "על לחם הקיסר"
- הפורטל היהודי הונגרי: 65 שנה למותו של הסופר אלדאר שאיו
- תרבות ומדע: טולסטוי. כתב שטפן צווייג. תירגם אלדאר שאיו
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 41682/1893. Névváltoztatási kimutatások 1893. év 12. oldal 7. sor
- ^ "Születési bejegyzése a váci ortodox izraelita hitközség születési akv. 50/1869. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-09.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 51/1896. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-09.
- ^ "Sajó Aladárné Fleischmann Magdolna halotti bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári halotti akv. 362/1927. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-09.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest IV. kerületi polgári házassági akv. 259/1928. folyószáma alatt". נבדק ב-2019-12-09.
