אלה קושניר-שטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אלה קושניר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלה קושניר
Кушнир, Алла Шулимовна
לידה 11 באוגוסט 1941
פטירה 2 באוגוסט 2013 (בגיל 71)
הישג בולט סגנית אלופת העולם שלוש פעמים (בשנים 1972, 1969, 1965)
הדרגה הגבוהה ביותר רב אמן לנשים משנת 1976
מד כושר מרבי 2430
מדינה ברית המועצות, ישראל
פרסים והוקרה סגנית אלופת העולם לנשים

אלה קושניר-שטייןרוסית: Алла Шулимовна Кушнир;‏ 11 באוגוסט 1941, מוסקבה; ברית המועצות2 באוגוסט 2013, תל אביב) הייתה פרופסור לנומיסמטיקה באוניברסיטת תל אביב, שחמטאית בדרגת רב אמן לנשים וגדולת השחמטאיות הישראליות בכל הזמנים (אף עלי פי שאת רוב הקריירה השחמטאית שלה עשתה כשחמטאית סובייטית). זכתה שלוש פעמים בתואר סגנית אלופת העולם בשחמט לנשים, ושלוש פעמים במדליית זהב קבוצתית ואישית באולימפיאדת השחמט (פעמיים כחברת נבחרת ברית המועצות, ופעם אחת כחברת נבחרת ישראל).

בשנת 1962 השיגה את הדרגה אמן בינלאומי לנשים ובשנת 1976 הפכה לרב אמן לנשים. בשנת 1973 עלתה לישראל. נפטרה סמוך ליום הולדתה ה-72. תרמה את גופתה למדע. היא חברה בהיכל התהילה העולמי של השחמט (אנ').


קריירה שחמטאית - הישגים בולטים

  • 1969 - ניצחה לראשונה עם ברית המועצות באולימפיאדה וזכתה בפעם השנייה בסגנות אליפות העולם לאחר שהפסידה בדו-קרב בגמר לגפרינדשווילי.
  • 1970 - זכתה בתואר אלופת ברית המועצות לנשים, שהתקיימה במולדובה, בהשיגה 14 נקודות מ-19 אפשריות (זו הייתה הפעם ה-5 ששיחקה במסגרת זו).
  • 1972 - צברה 8 מ-8 נקודות באליפות ברית המועצות לקבוצות ,[1] זכתה בשנית עם ברית המועצות באולימפיאדה, והפסידה בפעם ה-3 לגפרינדשווילי באליפות העולם.
  • 1976 - הובילה את נבחרת הנשים של ישראל להישג היסטורי: מקום ראשון באולימפיאדת השחמט לנשים בחיפה. חודש לאחר מכן זכתה במקום הראשון בתחרות הבין-אזורית לנשים שנערכה בהולנד, שם קיבלה גם פרס עבור המשחק היפה ביותר.
  • 1978 - בהיותה בת 37, הפסידה בגמר תחרות המועמדות לאליפות העולם לנשים מול מאיה צ'יבורדאנידזה מגאורגיה (הצעירה ממנה בכעשרים שנה) על חודה של נקודה (שנה מאוחר יותר זכתה הגיאורגית בת ה-18 בתואר אלופת העולם לנשים). בכך תמה קריירה השחמט המפוארת של קושניר.

קריירה אקדמית

קושניר-שטיין נטשה את משחק השחמט לטובת קריירה אקדמית כחוקרת ומרצה בעלת שם עולמי בתחום הנומיסמטיקה של ארץ ישראל, בחוג ללימודים קלאסיים בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב.

עבודת הדוקטורט שלה עסקה ב"מחקרים בכתובות יווניות ורומיות על מטבעות ארץ ישראל בתקופת הפרינקיפט" (פרינקיפט הייתה תקופה בתולדות הקיסרות הרומית, שנמשכה מסוף המאה הראשונה לפני הספירה ועד לסוף המאה השלישית לספירה), ומאז הפכה לסמכות הבינלאומית החשובה ביותר בתחום זה. פרופ' קושניר-שטיין הייתה חברה בפרויקט קורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה. גם לאחר יציאתה לגמלאות, בשנת 2009 המשיכה בפרסום, עריכה והנחיית סטודנטים.

פרסים והוקרה

  • 1977 - עיטור הכבוד "לאיש כפעלו" מטעם מרכז הפועל על "היותה שחמטאית ברמה עולמית, שהביאה כבוד למדינת ישראל בהובילה את נבחרת הנשים של ישראל לניצחון ב-1976".
  • 2013 - זכתה בפרס יעקב משורר לנומיסמטיקה מטעם אוניברסיטת תל אביב. בדברים שפרסם מוזיאון ישראל לקראת מתן הפרס נכתב: "עבודתה של אלה בנושא הנומיסמטיקה של ארץ ישראל מאופיינת בראייה רחבה ויוצאת דופן. היא ניחנה בהבנה וידע יוצאים מן הכלל של החומר עליו היא עובדת: מטבעות, משקולות ומקורות הכתובים". עוד נכתב, כי "אלה ידועה בכישרונה ויכולתה לפתור שאלות ובעיות קשות שהמחקר התמודד איתן ארוכות, כשהיא משלבת הגיון צרוף ודמיון".[2]

התמודדויות

שנה מיקום המתמודד השני תוצאה
1965 ריגה נונה גפרינדשווילי 5.5 מ-13 הפסד, סגנית אלופת העולם
1967 מוסקבה מאיה רניקו 4 מ-7 ניצחון
1969 מוסקבה נונה גפרינדשווילי 4.5 מ-13 הפסד, סגנית אלופת העולם
1971 קיסלובודסק ננה אלכסנדריה 6.5 מ-9 ניצחון
1971 מינסק טטיאנה זטולובסקייה 5.5 מ-10 ניצחון
1972 ריגה נונה גפרינדשווילי 7.5 מ-16 הפסד, סגנית אלופת העולם
1977 דורטמונד אירינה לויטינה 6 מ-9 ניצחון
1977 ברלין ילנה פטליבקובה 6.5 מ-10 ניצחון
1978 באד קיסינגן מאיה צ'יבורדאנידזה 6.5 מ-14 הפסד

הופעות באולימפיאדות השחמט

קושניר זכתה להישג פנומנלי של 23 נקודות מ-25 אפשריות (92%) בשלוש אולימפיאדות שחמט שבהן השתתפה, ובשלוש הפעמים זכתה במקום ראשון אישי וקבוצתי.

שנה לוח קבוצה נקודות תוצאות %
1969 2 ברית המועצות 8.5 מ-9 8+ 1= 0- 94.4
1972 2 ברית המועצות 7 מ-8 6+ 2= 0- 87.5
1976 1 ישראל 7.5 מ-8 7+ 1= 0- 93.8

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלה קושניר-שטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0