מדעי הרוח
 |
||
מדְעי הרוח הם תחום אקדמי הכולל בתוכו את תחומי הידע האנושי אשר עוסקים בחקר והתחקות אחר חוקיות הרוח בקיום. במובן זה, המונח "רוח" מכוון למכלול העקרונות שמהם מורכב העולם הלא-פיזי, שאין להכפּיפו לחוקיות סיבתית פשוטה, כמקובל בעולם הפיזי. המונח מדעי הרוח מקושר בדרך כלל לתחום ההוראה באוניברסיטאות, כאשר עומדת הפילוסופיה במרכז. להוראת מדעי הרוח משויכים כלל המקצועות שאינם נוגעים בעולם הפיזי כמו מדעי החברה או המדעים המדויקים.
שמו המדעי
המונח "מדעי הרוח" נתקבע בעברית בעקבות השפעתה הניכרת של השפה הגרמנית על התרבות האקדמית העברית-הישראלית בראשיתה. בעוד שבאנגלית (וכן במספר שפות נוספות בהטיה שונה), נקרא תחום זה "Humanities" (מן המילה בן אדם – Human); הרי שבגרמנית המושג נקרא Geisteswissenschaften (רוח – Geistes ומדע – Wissenschaft). מושג גרמני זה התפתח עם עלייתן של האוניברסיטאות הגרמניות בעידן הנאורות, והוא מבליע בתוכו את רוח התקופה מתוך הנחה כי המדע מסוגל לתת כלים אמפיריים גם להתמודדות עם סוגיות אנושיות.
מדעי הרוח מול עולם המדע והמחקר: נהוג לומר כי מדעי הרוח נבדלים מתחומי מדע אחרים שכן מדעי הרוח אינם מדע אמפירי העוסק בהוכחה ניסויית (אמפירית). מדעי הרוח מניחים כי העוסק בהם הוא אדם פעיל, שאינו מגלה חוקיות חיצונית לו, אלא משיג בהכרתו את עצם קיומו וקיום המציאות. ניתן לטעון כי מדעי הרוח מחייבים את העוסק בהם להיות הסובייקט והאובייקט שלהם.
לדוגמה, פסיכולוגיה היא המדע החוקר את נפש האדם באופן חיצוני לחוקר, כלומר חוקר הפסיכולוגיה שואף לנסח חוקים כלליים, כאשר אינו מתייחס אל עצמו ככפוף לחוקים אלו (אפילו חוקר פסיכולוגיה החוקר את עצמו, מתייחס אל עצמו כאל מושא חקירה, ולא כאל מבצע החקירה).
חלק מתחומי הפילוסופיה, לעומתה, חוקרים את האדם מתוך נקודת מוצא כי החוקר משיג את ההבנות הפילוסופיות על קיומו ומתוך קיומו, ולא מתוך התבוננות במציאות חיצונית לו. הפילוסוף חייב להיות מזוהה עם השגות הפילוסופיה, ואינו מתייחס אליה כאל תחום חיצוני לו.
דוגמה נוספת היא האנתרופולוגיה, שהיא חקר התרבות ויחסה אל החברה האנושית. האנתרופולוגיה אינה מצריכה הזדהות של החוקר עם תוצאות חקירותיו, והיא מבוססת על ניסוי והתבוננות חיצוניים לחוקר, על מציאות נפרדת ממנו. לעומת האנתרופולוגיה, חקר הספרות מחייב את החוקר לחוות בעצמו את הספרות, ואינו מאפשר מדידה חיצונית שלה.
מדעי הרוח אינם מנותקים מהשיטה המדעית הרגילה, המבוססת על ניסוי חיצוני לחוקר, ולעיתים נעזרים בה. כמו כן, קיימים מדעים רגילים רבים הכוללים בתוכם תובנות מתחום מדעי הרוח (הדוגמה הבולטת ביותר היא הפסיכולוגיה, המושתתת בבסיסה על הנחות פילוסופיות). בנוסף, מדעי הרוח הדיגיטליים משמש כתחום תפר שבין מדעי הרוח ובין מדעי המחשב.
תחומי ההוראה באוניברסיטאות
האוניברסיטאות חורגות מההגדרה הנוקשה שניתנה כאן,[1] והן כוללות במסגרת הפקולטה למדעי הרוח גם חוגים לארכאולוגיה, למשל. תחומי מדע הרוח העיקריים הם:
- פילוסופיה
- ספרות
- אמנות (ציור, תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה)[2]
- מדינה ויחסים בינלאומיים
- תאולוגיה
- לימודי דתות
- בלשנות
- שפות
- לימודים קלאסיים
- היסטוריה
- ארכאולוגיה
- תרבות[3]
הירידה במספר הסטודנטים למדעי הרוח
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ותחילת שנות ה-2000, חלה ירידה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות שלומדים במדעי הרוח, בישראל וגם בארצות הברית. בישראל שיעור הסטודנטים לתואר ראשון במדעי הרוח ירד ביותר ממחצית, מ-18.5% בשנות התשעים ל-8.6% בשנת הלימודים של 2008.[4] הירידה מוסברת בנטייה של סטודנטים, שלא כמו בעבר, להתמקד במקצועות לימודים שיספקו יותר אפשרויות להצטרף לענפי תעסוקה רווחיים וליהנות מתעסוקה בשכר גבוה.[5] הירידה במספר הנרשמים למדעי הרוח נידונה באופן קבוע באקדמיה ובתקשורת. אל מול שיקולים כלכליים, נטען שמדעי הרוח מעניקים ללומדים אותם ידע ויופי, ובכך מעשירים את עולמם האישי של החוקרים ואף מאפשרים התנהלות חברתית תקינה יותר.[6]
לקריאה נוספת
- אליעזר שביד, מדעי היהדות במכלול מדעי הרוח והחברה, בתוך: ידיעון האיגוד העולמי למדעי היהדות, 26, תשמ"ו-1986, עמ' 9–20.
- רחל אליאור, המאבק על הרוח, על מקומם של מדעי הרוח במאה ה-21, קרתא, 1, יולי 2014.
- מרתה נוסבאום, לא למטרות רווח: מדוע הדמוקרטיה זקוקה למדעי הרוח, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017.[7]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- נחמיה פרידלנד, מדעי הרוח חולים, באתר ynet, 7 בנובמבר 2007
- דוח על עתיד מדעי הרוח באוניברסיטאות בישראל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
- מבחר מאמרים, בכתב העת למדעי הרוח והחברה - קתרסיס
- יונתן ברזילי, מדעי הרוח כמוצר ציבורי, באתר "העוקץ", 15 בספטמבר 2012
- יאיר אסולין, מדעי הרוח כבר אינם תחביב. הם הופכים למצרך קריטי, באתר הארץ
- דרור ורמן, מצב מדעי הרוח בישראל מאתגר אך רחוק מלהיות משברי, באתר הארץ
- חררדו לייבנר, מה עושים עם תואר במדעי הרוח, באתר "העוקץ", 25 ביוני 2019
שירה קדרי-עובדיה, הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית דורגה במקום ה-67 בעולם באיכותה, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019- רחל אליאור, המלחמה על הרוח http://www.wzo.org.il/files/kivunim/kivunim_25.pdf
- מדעי הרוח, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ בטכניון קיימת המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות, הכוללת את מדעי הרוח החברה והאמנויות.
- ^ באוניברסיטת תל אביב הוקמה בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 פקולטה לאמנויות והיא נפרדת מהפקולטה למדעי הרוח.
- ^ בית הספר למדעי התרבות באוניברסיטת תל אביב הוא חלק מהפקולטה למדעי הרוח. באוניברסיטה העברית נושאים אלו נלמדים בפקולטה למדעי החברה.
- ^ טלילה נשר, ירידה חדה בשיעור הסטודנטים לתואר במדעי הרוח, באתר הארץ, 22 באוקטובר 2012
- ^ יוסי דהאן, המועצה להכנסה גבוהה, באתר "העוקץ", 20 בספטמבר 2010
- ^ אורי פריימן, מה מחמיץ הטיעון התועלתני-כלכלי בזכות מדעי הרוח והחברה, באתר העין השביעית, 30.3.2021
- ^ אירי ריקין, "לא למטרות רווח": הספר הכי חשוב שהפוליטיקאים בישראל לא יקראו השנה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2017
