לדלג לתוכן

אלויס זנפלדר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אלויס זנפלדר
Alois Senefelder
לידה 6 בנובמבר 1771
פראג
פטירה 26 בפברואר 1834 (בגיל 62)
מינכן
מדינה ממלכת בוואריהממלכת בוואריה ממלכת בוואריה
שפות היצירה גרמנית

יוהאן אלויס זנפלדרגרמנית: Johann Alois Senefelder; 6 בנובמבר 177126 בפברואר 1834) היה שחקן ומחזאי גרמני, ממציא טכניקת ההדפסה הליתוגרפית בשנות ה-90 של המאה ה-18.[1]

שחקן, מחזאי

הוא נולד בשם אלויס יוהאן נפומוק פרנץ זנפלדר בפראג, שהייתה אז בירת ממלכת בוהמיה, שם הופיע אביו השחקן על הבמה. זנפלדר למד במינכן וזכה במלגה ללימודי משפטים באינגולשטאדט. מותו של אביו בשנת 1791 אילץ אותו לעזוב את לימודיו כדי לפרנס את אמו ושמונה אחיו, והוא הפך לשחקן וכתב את המחזה המצליח "המבין בנערות".

גילוי ופיתוח הליתוגרפיה

בעיות בהדפסת המחזה Mathilde von Altenstein הכניסו אותו לחובות, וכשלא היה בידו לממן פרסום מחזה חדש, החל בניסויים בטכניקת חריטה חדשנית, תוך שימוש בדיו שומני עמיד לחומצה על אבן זולנהופן. הוא גילה שניתן לבצע הדפסה ישירות מהאבן, ובכך יצר את תהליך ההדפסה הפלנוגרפי הראשון.

בהמשך שיתף פעולה עם משפחת אנדרה, ופיתח את שיטת ההדפסה מבחינה כימית וטכנית, כולל פיתוח מכבש הדפסה ייחודי לאבנים. הוא קרא לה "הדפסת אבן" או "הדפסת כימיה", אך השם "ליתוגרפיה" בצרפתית התקבל יותר. יחד עם המלחין פרנץ גלייסנר, פתח בשנת 1796 הוצאת ספרים המשתמשת בליתוגרפיה.[2]

ערך הטכניקה לקביעת תעתיקים מדויקים ובזול הוכר במהירות על ידי מוסדות במדינות אירופה. בשנת 1809 מונה הזנפלדר למפקח מוסד הליתוגרפיה החדש של בוואריה במינכן בשם "המכון הליתוגרפי" (Lithographische Anstalt), ובהמשך נפתחו מוסדות דומים תחת פיקוחו בברלין, פריז, לונדון ווינה.[3]

הוא הגן על זכויות הפטנט ברחבי אירופה ופרסם את שיטת העבודה ב-1818 בספר Vollstandiges Lehrbuch der Steindruckerei שתורגם בשנה שלאחר מכן לצרפתית ואנגלית. הספר שילב היסטוריה אישית עם מדריך טכני, והודפס שוב עד שנת 1977 (הוצאת Da Capo Press).[4]

זנפלדר ניצל גם את הפוטנציאל של הליתוגרפיה כאמצעי באמנות. בשונה מטכניקות הדפס קודמות הדורשות מיומנות גבוהה, הליתוגרפיה הגדילה את הדיוק והמגוון הטקסטורלי — האמן יכול היה לצייר ישירות על הלוח. כבר בשנת 1803 פרסם אנדרה בלונדון תיק עבודות של ליתוגרפיות של אמנים, בשם Specimens of Polyautography (בתרגום: דגימות של פוליאוטוגרפיה).[5]

בשנת 1837 פותחה הליתוגרפיה להדפסה צבעונית באמצעות לוחות מרובים (כרומוליתוגרפיה), אשר הייתה השיטה המובילה להדפסה צבעונית עד להתפתחות מודל הצבעים CMYK.[1]

פרסים ומורשת

זנפלדר עוטר על ידי מקסימיליאן יוזף, מלך בוואריה, ופסלו מוצב בעיר זולנהופן, מקום שבו עדיין כורים את אבן הליתוגרפיה. פסל נוסף הוצב בשנת 1892 בכיכר תוסנלדה בברלין (ששמה שונה לכיכר זנפלדר ב-1894), וב-1913 נפתחה שם תחנת רכבת תחתית בשם זנפלדרפלאץ.

תרומתו של זנפלדר להדפסה מקבילה לזו של ויליאם ג'ד בתחום תטפיס, פרידריך קניג בתחום מכבש דפוס ולאוטמר מרגנתר בתחום מכונת לינוטייפ. שיטת הליתוגרפיה תרמה להוזלת מחיר הדפוס והנגשתו, ובעלת חשיבות רבה להדפסת אמנות ועיתונות. זנפלדר זכה לראות את שיטתו נהפכת לסטנדרט בתעשייה. הוא נפטר במינכן ונקבר באלטר זידפרידהוף שבעיר.

ביבליוגרפיה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלויס זנפלדר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Philip B. Meggs, A history of graphic design, 3rd ed, New York: John Wiley & Sons, 1998, עמ' 146, מסת"ב 978-0-471-29198-5
  2. p. 432 Duckles (1980) Vincent. London "Gleissner, Franz" in The New Grove Dictionary of Music and Musicians Macmillan
  3. "Lithographiesteinarchiv und Druckhistorische Werkstätte" (PDF). 2014-04-27. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-04-27. נבדק ב-2020-05-19.
  4. A Complete Course of Lithography - AbeBooks, www.abebooks.com (באנגלית)
  5. Henshaw, Mark (2003). "First Impressions". National Gallery of Australia. אורכב מ-המקור ב-19 ביולי 2016. נבדק ב-24 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)


ערך זה כולל קטעים מתורגמים מהמהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה, הנמצאת כיום בנחלת הכלל

אלויס זנפלדר42239064Q161048