אליאורה רון
| ענף מדעי |
מיקרוביולוגיה מולקולרית ביוטכנולוגיה |
|---|---|
| מקום מגורים |
 ישראל |
אליאורה רון (נולדה ב-1939) היא פרופסור אמריטה במחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית ולביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקרת בתחום הגנטיקה המולקולרית. רון הייתה ממקימי המחלקה למיקרוביולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב וזכתה בפרס א.מ.ת בשנת 2007 בקטגוריית מדעי החיים, בתחום המיקרוביולוגיה. רון נשיאת איחוד האגודות הבינלאומי למיקרוביולוגיה (IUMS), ומנהלת מדעית של מיג"ל. תרמה רבות לקידום המיקרוביולוגיה בעולם ולקידום מעמדה של ישראל כאחת הארצות המובילות בתחום[1].
ביוגרפיה
רון נולדה ב-1939 בתל אביב. בת לצבי צנציפר, יבואן תבואות ומספוא, ולזאידה צנציפר, מורה לביולוגיה לגיל הרך בסמינר לוינסקי, תל אביב. אחות למנחם צנציפר. סבתה הייתה רופאה שנספתה בשואה. אביה עלה לישראל בשנת 1926 מרוסיה.
היא גדלה בתל אביב. למדה בבית הספר היסודי בלפור, ובתיכון עירוני א'. שירתה בצבא והחלה את לימודיה האקדמיים. רון סיימה בהצטיינות תואר שני (מיקרוביולוגיה) באוניברסיטה העברית בירושלים, ודוקטורט באוניברסיטת הארוורד בבוסטון בהדרכתו של פרופ' ברנרד דוויס (Bernard D. Davis). עם חזרתה לארץ היא תרמה רבות להקמת הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב[1].
בתחילת דרכה המקצועית בחרה לעסוק במיקרוביולוגיה מתוך כוונה לעבוד בבית חולים ולהשקיע את עיקר זמנה בבית, אך ברבות הימים התאהבה במקצוע ופיתחה קריירת מחקר. שימשה דיקן הפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב בשנים 2000–2004.
במרוצת השנים עסקה בלימוד התגובה של חיידקים לשינויים סביבתיים – נוכחות מזהמים, שינויי טמפרטורה ומגע עם מאחסן. לימוד תגובתם של החיידקים לשינויי טמפרטורות הביא להבנה של מערכות הבקרה הגלובליות, המווסתות את התגובה התאית להלם חום. מחקריה על חיידקי קוֹלי, המביאים ליצירת זיהומים סיסטמיים, תרמו רבות להבנת ההיבטים המולקולריים והגנומיים של החיידקים האלה, שהם אחד מגורמי התמותה החשובים ביותר בזמננו[2].
בנוסף, היא חוקרת שימוש בבקטריה כדי לפנות זיהומים סביבתיים, ויחד עם יוגן רוזנברג כבר הצליחה לפנות מספר זיהומי נפט בדרך זו[3].
רון נשואה לאליהו רון, מהנדס, ואם למיכל רון-וולפמן, איתי רון וענת לוין[4].
תפקידים ציבוריים
- בשנים 1999-1995 כיהנה כנשיאת האגודה המיקרוביולוגית הישראלית
- בשנים 2000–2004 כיהנה סגנית נשיאת האיחוד האירופאי של אגודות מיקרוביולוגיה (FEMS), ושירתה כנשיאת איגוד זה בשנים 2004-2007[3].
- בשנים 2008-2005 כיהנה נשיאת ארגון אילנית – איחוד הארגונים הישראליים לביולוגיה ניסויית (FISEB). לפני כן שימשה כסגנית נשיאת הארגון (החל מ-2002)[3].
- משנת 2011 עד היום היא המנהלת המדעית של מיג"ל[3].
- בשנים 2011–2014 כיהנה נשיאת המדור לבקטריולוגיה ומיקרוביולוגיה יישומית (BAM) שהוא חלק מארגון IUMS. לפני כן שימשה כסגנית נשיאת הארגון (החל מ-2008)[3].
- בשנת 2014 נבחרה לסגנית נשיאת האיחוד הבינלאומי של אגודות מיקרוביולוגיה (IUMS), ושימשה בתפקיד עד הקבלה לנשיאות האגודה באוגוסט 2017[5][3].
- חברה באקדמיה של האגודה האמריקנית למיקרוביולוגיה ולאקדמיה העולמית לאומנות ומדע[1].
פרסים והוקרה
- פרס סרוב של האגודה הישראלית למיקרוביולוגיה.
- פרס ארץ ישראל היפה על שיקום חוף בתי הזיקוק במפרץ חיפה מזיהום דלק גדול (1995) יחד עם יוגן רוזנברג.
- פרס א.מ.ת שהוענק לה על "תרומתה המדעית המרכזית בגנומיקה ובהבנת ההיבטים הרגולטוריים של התגובה החיידקית לעקה סביבתית ועל מנהיגותה האקדמית והחינוכית בחיזוק מעמד המיקרוביולוגיה בארץ ובאירופה.”(2007)*
- דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת בן-גוריון (2010)[6].
קישורים חיצוניים
- כתבה באתר ynet על הענקת תואר פרופסור.
- מתוך אתר פרס א.מ.ת
- מתוך האתר של איחוד האגודות הבינלאומי למיקרוביולוגיה (IUMS)
- מתוך אתר הפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב- מידע על פרופ' אליאורה רון
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 מתוך האתר של פרס א.מ.ת
- ^ מתוך האתר של משרד המדע הטכנולוגיה והחלל
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 מידע על פרופ׳ אליאורה רון, באתר הפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת תל אביב
- ^ המידע הביוגרפי מבוסס על ראיון שנעשה עם פרופסור אליאורה רון בתאריך 8.3.16 ובהסכמתה.
- ^ רשימת חבר המנהלים של IUMS, באתר האיחוד של אגודות למיקרוביולוגיה (IUMS)
- ^ עודד בר-מאיר, בקרוב: ד"ר פילוסופיה לאות כבוד לא.ב. יהשוע, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 11 בנובמבר 2010
