אליזבת' המילטון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אליזבת' סקיילר המילטון (באנגלית: Elizabeth Hamilton, 9 באוגוסט 1757 - 9 בנובמבר 1854), ידועה גם בשם אלייזה או בטסי, הייתה המייסדת והמנהלת בפועל של בית היתומים הפרטי הראשון בעיר ניו-יורק. בנוסף, היא הייתה אשתו של אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית ושר האוצר הראשון של אמריקה, אלכסנדר המילטון.[1]
ילדות
המילטון נולדה באלבני, ניו יורק, והייתה בתם השנייה של גיבור המלחמה פיליפ סקיילר וקאת'רין ואן רנסלר סקיילר. היו לה 10 אחים ו-4 אחיות. משפחתה הייתה בין המשפחות העשירות בניו יורק. וכמו רוב המשפחות העשירות באותו הזמן, למשפחתה היו עבדים והמילטון גדלה בסביבתם. כשהייתה ילדה, המילטון התלוותה לאביה בפגישה של שש האומות (Six nations), שם פגשה את בנג'מין פרנקלין. היא נחשבה לטום בוי, ובמהלך חייה שמרה על אסרטיביות ואימפולסיביות, שהפכו אותה לאישה חזקה.[1]
משפחה וילדים
בתחילת 1780, נסעה אליזבת' לביקור אצל דודתה, גרטרוד סקיילר קוצ'ראן, שגרה במוריסטאון, ניו-ג'רזי. בביקור זה פגשה בפעם השנייה את אלכסנדר המילטון, גנרל בפיקודו של ג'ורג' וושינגטון, שהוצב שם יחד עם וושינגטון וחייליו לקראת החורף. פגישתם הראשונה הייתה שנתיים קודם לכן, כאשר המילטון התארח בבית משפחתה לארוחת ערב בדרכו חזרה ממשא ומתן מטעם וושינגטון. בביקורה במוריסטאון, התיידדה אליזבת' עם אשתו של וושינגטון, מרת'ה וושינגטון (חברות שנשמרה לכל אורך הקריירות הפוליטיות של בעליהן). היא התארסה עם המילטון בברכת אביה של אליזבת', פיליפ סקיילר, וב-14 בדצמבר 1780, התחתנו באחוזת סקיילר.
אחרי ירח הדבש הקצר שלהם, בבית ילדותה של אליזבת', חזר אלכסנדר לשירותו הצבאי בינואר 1781. המילטון הצטרפה אליו במהרה לניו ווינדזור, שם שהה צבא וושינגטון, בעת שהותה שם חידשה את חברותה עם מרתה וושינגטון. המילטון ווושינגטון התרחקו והזוג הצעיר חזר לבית אביה של אליזבת', משם עברו לבית חדש קרוב למפקדה של ניו ווינדזור, שם העסיקה עצמה אליזבת' בבניית בית חדש ובמתן עזרה לבעלה בכתיבתו הפוליטית. לאחר מכן חזרה לבית הוריה, ושם נולד ילדה הראשון ב-22 בינואר 1782 ונקרא פיליפ, על שם אביה. בהיותה רחוקה מהמילטון, הוא כתב לה מכתבים כדי שלא תדאג לו. קרב יורקטאון התרחש בסתיו של אותה שנה. באותו הזמן, המלחמה התקרבה לביתה כתוצאה מפשיטת הבריטים על השדות. ב-25 בספטמבר 1784, ילדה אליזבת' את בתה השנייה, לה קראה על שם אנג'ליקה סקיילר, אחותה הבכורה. במאי 1786, ילדה אליזבת' את בנה השלישי, אלכסנדר המילטון ג'וניור, ובאפריל 1787 ילדה את בנה הרביעי ג'יימס אלכסנדר המילטון.
בנוסף לילדיהם הביולוגיים, לקחו אליזבת' והמילטון תחת חסותם את פרנסס אנטיל, בתו של קולונל אדוארד אנטיל, חברו של המילטון, שאשתו נפטרה זמן קצר לפני כן. כעבור שנתיים נפטר גם אדוארד, ופרנסס נשארה לגור איתם במשך עשר שנים, עד שאחותה התחתנה ולקחה אותה תחת חסותה. כאשר תומאס ג'פרסון חזר מפריז בשנת 1790, אליזבת' והמילטון אירחו אותו לארוחת ערב. אליזבת' עזרה להמילטון בהמשך קריירתו הפוליטית. היא שימשה כמתווכת בינו לבין המוציא לפועל, וישבה איתו ועזרה לו לשכתב את נאום הפרישה של וושינגטון. באוגוסט 1792 נולד בנה החמישי, ג'ון צ'רץ' המילטון. בשנת 1794, עברה אליזבת' הפלה, בשל דאגתה לאחד מילדיה שהיה חולה מאוד, ולבעלה שנעדר מהבית בעקבות דיכוי "מרד הוויסקי". מיד לאחר מכן התפטר המילטון ממשרתו הציבורית, כדי להיות קרוב למשפחתו לצד אליזבת'.[1]
ב-4 באוגוסט 1797 נולד בנה השישי, ויליאם סטפן. ב-20 בנובמבר 1799 נולדה בתם השביעית על שם אלייזה - אליזבת׳. שנתיים לאחר מכן, ב-24 בנובמבר 1801, נהרג פיליפ, בנה הבכור בדו-קרב. לבנם השמיני והאחרון, שנולד ביוני 1802, הם נתנו את השם פיליפ, על שם בנם הבכור.
שנתיים מאוחר יותר, ב-12 ביולי 1804, מת המילטון בעלה (כתוצאה מדו-קרב עם ארון בר), כשלצידו אליזבת׳ ושבעת ילדיהם.[1]
חייה המאוחרים
אליזבת' קת'רין, אמהּ של אליזבת', מתה בפתאומיות כשנה לפני שבעלה של אליזבת', המילטון, מת בדו-קרב. פיליפ, אביה של אליזבת', מת חודשים אחדים אחרי הדו-קרב, וגם שניים מאחיה (מרגריטה "פגי" וג'ון) מתו. לאחר מותו של בעלה, המילטון הייתה צריכה לשלם את חובותיו של בעלה. ב-1798 הצטרפה אליזבת' לחברה לעזרה לאלמנות עניות עם ילדים קטנים, שהוקמה שנה קודם לכן. ב-1806, הקימה אליזבת' עם עוד כמה נשים את החברה למקלט ליתומים. ב-1821, היא התמנתה למנהלת הראשונה של בית היתומים, וניהלה אותו במשך 27 שנים, עד שעזבה את ניו יורק. האגודה עודה קיימת ועוזרת לאלמנות צעירות.
המילטון הגנה על בעלה אחרי מותו מפני מבקרים בדרכים שונות. היא תמכה בטענתו שחיבר את מכתב הפרידה של וושינגטון, שבו הודיע על התפטרותו. היא גם ביקשה התנצלות מג'יימס מונרו, גם הוא מן האבות המייסדים, על האשמותיו באי הגינות בכלכלת ארצות הברית.
המילטון הייתה חדורת מטרה לשמר את מורשת בעלה. היא סידרה את כל מכתביו, חיבוריו וכתביו בעזרת בנה, ג'ון צ'רץ' המילטון, והתמידה לפרסם את הביוגרפיה של בעלה. גם בשנות ה-90 לחייה, המשיכה לעסוק בצדקה ואחרי שעברה לוושינגטון די. סי., עזרה לנשים של אבות מייסדים אחרים לגייס כסף כדי לבנות את אנדרטת וושינגטון.
עד 1846, המילטון סבלה ממחלה של איבוד זיכרון טווח קצר, אבל עדיין זכרה את בעלה. אליזבת' מתה בוושינגטון הבירה בגיל 97, 50 שנים אחרי מות אלכסנדר המילטון. המילטון קבורה בכנסיית טריניטי בניו יורק. שם קבורים גם אחותה, אנג'ליקה, בעלה אלכסנדר ובנה הבכור, פיליפ.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
