אליז ריווה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית חסיד אומות העולם ריקה. אליז ריווה, הידועה גם בשם מר מארי אליזבת דה ל'אוכריסטיצרפתית: Élise Rivet, ‏ Mère Marie Élisabeth de l'Eucharistie;‏ 19 בינואר 1890, דרריה, אלג'יריה30 במרץ 1945, מחנה הריכוז ראוונסבריק, גרמניה) הייתה נזירה קתולית וגיבורת מלחמת העולם השנייה. ריווה התנדבה ללכת לתא הגז, במקום אם לילדים שנשלחה לתא הגזים, במחנה ראוונסבריק, מספר שבועות לפני שחרור המחנה.

ביוגרפיה

ריווה נולדה לאם אלזסית ואב לקצין הצי הצרפתי באלג'יריה.[1] לאחר מות אביה בשנת 1910, עברה עם אמה לליון. היא עבדה זמן במספרה לפני שהצטרפה למנזר האחיות "Notre Dame de Compassion" בליון בשנת 1912. בשנת 1933 שינתה את שמה לאם מארי אליזבת דה ל'אוכריסטי, אם המנזר.[2][3]

מלחמת העולם השנייה

לאחר נפילת הרפובליקה הצרפתית השלישית בידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, היא החלה להסתיר פליטים מהגסטפו ובסופו של דבר השתמשה במנזר שלה לאחסון נשק ותחמושת של הרזיסטאנס (MUR) לבקשתו של אלברט צ'מבונט.[1]

ב־24 במרץ 1944, היא ועוזרתה נעצרו על ידי הגסטפו ונלקחו לכלא מונטלוק בליון. משם היא הובלה לרומאנוויל, לפני שנשלחה למחנה הריכוז ראוונסבריק בגרמניה. שם, הפשיטו אותה מבגדיה הדתיים והיא נאלצה לעבוד קשה. ריווה התנדבה ללכת לתא הגז ב-30 במרץ 1945, במקום אם לילדים רק שבועות לפני שגרמניה נכנעה ללא תנאי.[4][5] היא הייתה בת 55 במותה.

הנצחה

בשנת 1961 כיבדה אותה ממשלת צרפת את דיוקנה על בול דואר "הגיבורים של ההתנגדות". רחוב הנושא את שמה נחנך בבריגנאי (ליון) ב-2 בדצמבר 1979. בשנת 1996 הוכרה על ידי יד ושם כחסידת אומות העולם.[6] בשנת 1997 הוענקה לה לאחר מכן בשם "Médaille des Justes" (מדליית הצדק). בשנת 1999, נקרא אולם הרצאות במכון למדעי דה לום בליון לכבודה "Salle Élise Rivet."

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליז ריווה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 catholique à Lyon
  2. ^ Saidel, Rochelle G. (2004). The Jewish Women of Ravensbrück Concentration Camp. University of Wisconsin Press. p. 32. ISBN 978-0-299-19860-2.
  3. ^ Curvat, Serge (2003). Les lieux secrets de la Résistance: Lyon, 1940-1944. Editions Xavier Lejeune. p. 204. ISBN 978-2-907608-41-1.
  4. ^ University of Minnesota Centre for Holocaust and Genocide Studies
  5. ^ Cabanel, Patrick (22 בפברואר 2012). Histoire des Justes en France. Armand Colin. p. 24. ISBN 978-2-200-27683-6. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ Yadvashem. "The Righteous Among The Nations, Rivet Elisabeth". db.yadvashem.org.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0