אליס רוואן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. אליס רוואן (באנגלית:Ellis Rowan ; 30 ביולי 1848 - 4 באוקטובר 1922), הייתה אמנית ומאיירת בוטנית אוסטרלית. [1] היא גם ערכה סדרת איורים של ציפורים, פרפרים וחרקים.
ביוגרפיה
מריאן אליס, בתם של מריאן וצ'ארלס ראיין, סוכן מניות, נולדה ליד לונגווד, ויקטוריה. משפחתה הייתה משולבת היטב בחברה הגבוהה: אחותה עדה מרי נישאה לאדמירל לורד צ'ארלס סקוט, בנו של הדוכס מבוקלוק. אחיה סר צ'ארלס ראיין היה מנתח ידוע במלבורן ובמשך זמן מה קונסול בלונדון.
היא התחנכה בבית הספר הפרטי של מיס מרפי במלבורן, ובשנת 1873 נישאה לקפטן צ'ארלס רוואן, שלחם במלחמות ניו זילנד. בעלה התעניין בבוטניקה והוא עודד אותה לצייר פרחי בר. לא הייתה לה הכשרה לכך, אלא היא עבדה לפי הרגש ובזהירות בצבעי מים. עבודותיה ידועות בהיותן אינפורמטיביות מבחינה בוטנית וגם אמנותיות. רוואן חזרה למלבורן בשנת 1877, ובמשך שנים רבות טיילה באוסטרליה וציירה את צמחיית המדינה, לעיתים בחברת חברתה לציור, מרגרט פורסט. רוואן הציגה את עבודותיה בארמון לאמנויות יפות בתערוכת הקולומביאנית העולמית של 1893 בשיקגו, אילינוי. [2] היא פרסמה בשנת 1898 מבחר פרחים בקווינסלנד ובניו זילנד, המבוססת במידה רבה על מכתבים לבעלה ולחבריה. בערך בתקופה זו נסעה לצפון אמריקה וסיפקה את האיורים, רבים בצבע, למדריך לפרחי הבר מאת אליס לונסברי, שיצא לאור בניו יורק בשנת 1899 וכן מדריך לעצים (1900) ופרחי פרא ועצים הדרומיים. (1901) גם מאת לונסברי. בזמן שהייתה באמריקה, וטיילה עם לונסברי, קיבלה רוואן חדשות כי בנה ראסל (המכונה "פאק") נהרג במלחמת הבורים השנייה.
בשנת 1905 ערכה תערוכה מוצלחת בלונדון. היא חזרה לאוסטרליה וערכה תערוכות של יצירותיה שנמכרו במחירים גבוהים יחסית. בשנת 1916 עשתה טיול בגינאה החדשה, הראשון מתוך כמה נסיעות שבמהלכם הפיקה כרך גדול של איורים. היא נדבקה במלריה במהלך מסעות אלה.
בשנת 1920 ערכה את תערוכת היחיד הגדולה ביותר שנראתה עד אז באוסטרליה, כשהציגה 1000 מיצירותיה בסידני.
היא מתה במקדון, ויקטוריה, בעלה ובנה היחיד נפטרו לפניה. בעלה נפטר בשנת 1892, בן 47 ובנה נפטר מנפריטיס באפריקה, בגיל 22.[3]
יצירה
טכניקות ציור
אליס רוואן ציירה את רוב ציוריה בקווינסלנד בתוך הבית, היא תמיד עבדה אל תוך הלילה כדי לצייר צמחים שאספה במסעה. מצד שני, אליס הייתה ציירת מהירה וישירה שעשתה את הציורים הבוטניים שלה בחוץ.
אליס רצתה ליצור יצירות אמנותיות, המיוצגות בדרך כלל בצורת תקריב נועז. הצמחייה הצבעונית והמלאת חיים שציירה לא הייתה מוצגת בדרך המקובלת באיור בוטני מדעי, אלא הוצגה בבתי הגידול שלהם, שהשתרעו מעבר למסגרת התמונה. אליס הוסיפה לפעמים חרקים ואפילו נחשים ליצירות האמנות שלה, על מנת להשיג את האפקט הדרמטי.
צמחים
עבור הבוטנאים של ימינו, לציוריה של אליס רוואן ערך המחקר המדעי מוגבל מכיוון שהם חסרים את הפרטים הקריטיים הדרושים לאיורים בוטניים. עם זאת, רישומי הצומח האלה מדויקים וברורים מספיק כדי לעזור לאנשים לזהות את רוב הצמחים שציירה. אף שאליס הודתה כי היא יודעת מעט מאוד על צמחים, היא שמרה על התשוקה והאהבה שלה לגלות את העולם הבוטני, ייבשה דגימות רבות כאוספים שלה.
אליס יצרה את עולמה הבוטני יותר מאשר ציירה כל פרט בהתבוננות מדויקת. ישנם כמה 'מינים חדשים' שנוצרו על ידי אליס, שהוסיפה לעיתים קרובות חלק אחד של הצמח למשנהו, באופן מפתיע ביותר, סידור הצמחים מסוגים שונים הציג שילוב נעים.
יש סיבה נוספת לכך שציוריה של אליס אינם חזקים מספיק בכדי להיקרא איור מדעי. נראה כי לאליס היה טעם משלה בבחירת האובייקטים, מה שהביא להגבלת המינים הבוטניים בציור שלה. היא העדיפה מינים צבעוניים וראוותניים יותר מאשר מיני עשבוניים בעלי פרחים קטנים. לכן חבצלות מים היו הפרחים האהובים עליה ביותר, ולא היה ביצירותיה תיאור של משפחת החמניות הגדולה והמשמעותית.
בעלי חיים
בנוסף לציורים הבוטניים המרהיבים, אליס רוואן הייתה טובה גם בתיאור בעלי חיים וחרקים. הסדרה של ציפורים ופרפרים בגינאה החדשה הם חקירתה העיקרית בציורי בעלי חיים. שליש מציוריה של אליס שנאספו במוזיאון קווינסלנד הודגמו בשפע של מיני בעלי חיים, כגון חיפושיות, פרפרים, נחשים ושפיריות. חרקים או בעלי חיים אלה ביצירות של אליס נוספו כנראה מאוחר יותר לאחר שציירה את הצמחים. האם הייצוג של מינים אמיתיים אלה היה מדויק בהקשרם?. סביר להניח שאליס שילבה צמחים וחרקים באקראי, מבלי לחשוב היטב על הקשר ביניהם. ההתעניינות של אליס בבעלי חיים נבעה מניסיונה המוקדם עם משפחתה. [4]
מורשת
למרות שזכתה במספר מדליות זהב בשיפוט על ידי אמנים בינלאומיים מול כמה מהאמנים המובילים באוסטרליה, זלזלו ביכולות שלה, בשל המגדר שלה. יצירות אמנותה שוכנות בספרייה הלאומית, לא בגלריה הלאומית.
בשנת 1923, שנה לאחר מותה, הוצע האוסף שלה 952 ציורים לממשלת אוסטרליה על ידי יורשיה. ההצעה נדונה בבית הנבחרים. בסופו של דבר הפרלמנט הסכים על מחיר של 5000 לירות עבור הציורים, חצי מהמחיר המבוקש, והם הפכו לנחלת חבר העמים האוסטרלי.
האוסף היה מאוחסן בכספות של האוצר הפדרלי במלבורן[5] עד 1933, ואז הועבר למשמרת לספרייה הלאומית. הרכישה הגדולה של ממשלת אוסטרליה הוסתרה בעיקר מעיני הציבור.[6]
אוסף נוסף של עבודתה נמצא במוזיאון קווינסלנד כולל 125 ציורים בוטניים של אליס רוואן שהיה נגיש לציבור במשך כמעט חצי מאה.
גלריה
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Margaret Hazzard, Rowan, Marian Ellis (1848–1922), Canberra: National Centre of Biography, Australian National University. (באנגלית)
- ^ British Women Painters: 1893 Exposition--page 4, arcadiasystems.org
- ^ Jane Cadzow, "Pick of the bunch", The Age, 19 October 2002, Good Weekend, p. 39
- ^ McKay, Judith (1990). Ellis Rowan, A Flower-Hunter in Queensland. Australia: National Library of Australia. p. 62
- ^ "The Ellis Rowan Pictures". Queenslander. 12 מרץ 1931. נבדק ב-2021-10-11.
- ^ "ELLIS ROWAN MEMORIAL PORTRAIT". Sydney Morning Herald. 6 בדצמבר 1929. נבדק ב-2021-10-11.
{{cite news}}: (עזרה)
