אלכסיי פוטילוב
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אלכסיי איוואנוביץ' פוטילוב (ברוסית: Алексей Иванович Путилов; 1866 – 1940) היה פקיד ממשלת רוסיה, בנקאי ותעשיין נודע.[1]
חייו המוקדמים ושירות ממשלתי
פוטילוב נולד ב-24 ביוני בנפת נובגורוד, בנו של חבר המועצה איוואן פאבלוביץ' פוטילוב (1839–1916) ונינו של היזם ניקולאי איוואנוביץ' פוטילוב (1820–1880). הוא סיים את לימודיו באוניברסיטת סנקט פטרבורג בשנת 1889, וסירב להצעת הכשרה להתמנות לפרופסור באוניברסיטה, הוא נכנס למשרד האוצר בשנת 1890 כעוזר ליועץ המשפטי של המשרד. בשנת 1896 הוא התקבל כבונה חופשי.
הוא מונה לפקיד במשרד האוצר של רוסיה בשנת 1898. פוטילוב התמנה כממלא מקום מנהל המשרד בשנת 1900 ומנהל בפועל בשנת 1902 (בתפקיד כמעין מנכ"ל המשרד). ב־28 באוקטובר (9 בנובמבר) 1905 מונה לסגן שר האוצר ובתפקידו עמד בראש בנק אדמת האצולה ובנק אדמות המדינה.
בשנת 1905 פוטילוב הכין תוכנית להרחבת החזקותיהם של האיכרים, שתחתם ימכרו בעלי האדמות חלק מאחוזותיהם. כשהצאר ניקולאי השני דחה את התוכנית הזו, פוטילוב התפטר מהשירות הממשלתי ב-24 באפריל (7 במאי) 1906.
קריירת בנקאות
במגזר הפרטי, פוטילוב הפך לחבר מועצת המנהלים של הבנק הסיני -רוסי בשנת 1906 ומנכ"ל בשנת 1908. בנק זה היה בעל המניות הגדול ביותר של הרכבת המזרחית הסינית. עם המיזוג בשנת 1910 של הבנק עם הבנק הצפוני להקמת הבנק האסייתי-רוסי, הוא נבחר ליו"ר המוסד החדש, שהפך עד מהרה לבנק הפרטי הגדול ביותר ברוסיה.
במהלך השנים 1910–1914 ארגן פוטילוב את המונופולים הגדולים ברוסיה, כולל במגזר התעשייתי הצבאי ("החברה הרוסית לייצור פגזים ואספקה צבאית"), חברת הטבק הרוסית וחברת הנפט הכללית הרוסית (Русская генеральная нефтяная корпорация), שאורגנה בשנת 1912 כדי לשלוט בכל ייצור הנפט הרוסי.
פוטילוב היה חבר במועצת התעשייה והמסחר, ובמהלך מלחמת העולם הראשונה היה חבר בישיבת האספקה המיוחדת של משרד המלחמה.
הנהלות
פוטילוב היה יו"ר או חבר דירקטוריון של החברות הבאות בשנים 1910–1917:
- הבנק האסייתי-רוסי
- מפעל פוטילוב[2]
- המפעל הבלטי
- מפעל נבסקי
- רכבת ארמאוויר-טואפסה
- רכבת דרום מזרח
- רכבת מוסקבה–קאזאן
- החברה הרוסית לייצור פגזים וציוד צבאי
- מפעלי הקרונות של סנקט פטרבורג
- חברת ז'ילובסקי למכרות פחם
- חברת הפחם גורסקו-איבנובו
- חברת הנפט ליאנוזוב ובניו
- חברת הנפט אמבה-כספי
- חברת נפט של באקו
- החברה הרוסית סימנס-שוקרט
- חברת הסוללות רקס
- החברה להולכת חשמל של סנקט פטרבורג
- חברת מניות משותפת לחשמל
- חברת המניות פרומט
- מפעלי ברנובסקי
- שותפות בית ההוצאה לאור AF Marx
המהפכה וגלות
בעקבות רצח ניקולאי השני בשנת 1917, ארגנו פוטילוב ו-וישנגראדסקי את החברה לתחייה כלכלית של רוסיה. פוטילוב תמך באופן פעיל בגנרל קורנילוב, שניסיון ההפיכה שלו בספטמבר 1917 היה כישלון.
פוטילוב היה חבר במועצה הזמנית של הרפובליקה הרוסית שהתכנסה בפטרוגראד ב־7 (20) באוקטובר 1917. בעקבות ההפיכה הבולשביקית ב-25 באוקטובר (7 בנובמבר) 1917, פורקה המועצה הזמנית, כל נכסי הבנק הרוסי-אסיאתי ברוסיה הולאמו על ידי הממשלה הבולשביקית. "פוטילוב" עזב לחרבין, שבמנצ'וריה, אשר בה היה מרכז הבסיס הכלכלי של הבנק. בנו הבכור סרגיי עזב בעבר לפריז, בעוד שארית המשפחה נותרה בביתם בפטרוגראד בגדות מיטנינסקאיה 11.
בהיעדרו, כל נכסיו של פוטילוב, מטלטלין ונדל"ן, הוחרמו באמצעות צו של מועצת המפקדים העממיים ב-30 בדצמבר 1917 (12 בינואר 1918). באביב 1918 אשתו של פוטילוב ורה, הבת יקטרינה, נכדתו, והבן הצעיר איוואן הצליחו לברוח לפינלנד ומשם לפריז. בינתיים, בחרבין פוטילוב שיתף פעולה עם סגן-אלוף דמיטרי חורבאת, ראש הרכבת המזרחית הסינית, בשמירה על השליטה הרוסית "הלבנה" על המסילה ומתן סיוע כספי לצבא האנטי-בולשביקי בדרום רוסיה, בראשות הגנרל וראנגל.[3][4][5]
או-אז הצטרף פוטילוב למשפחתו בפריז, שם החזיר את פעילות הבנק האסייתי-רוסי על בסיס סניפיו הזרים, עם המשרד הראשי בפריס. בשנת 1921 ניהל משא ומתן עם לאוניד קראסין על האפשרות ליצור בנק סובייטי-צרפתי שיעזור לממשלת ברית המועצות לבצע רפורמות כספיות. שום דבר לא עלה מהדיונים הללו, אך כאשר פורסמו והוצגו באופן שגוי על ידי העיתונות בשנת 1926, נאלץ פוטילוב להתפטר מתפקידו כיו"ר הבנק האסייתי-רוסי. אחריו הוחלף כיהן הנסיך סרגיי קודאשב. הבנק פשט רגל ב-26 בספטמבר 1926 לאחר שאיבד כ-5 מיליון ליש"ט בשוק הפיננסי בפריז ופורק לבסוף בשנת 1928.
פוטילוב מת בפריז ב-2 ביוני 1940.
משפחתו
פוטילוב התחתן עם ורה אלכסנדרובנה זייפרט (גרמנית: ורה סייפרט), בתו של סגן אלוף אלכסנדר זייפרט (1835–1918). הם היו הורים לארבעה ילדים:
- יקטרינה (רוסליון-סושאלסקאיה, לאחר נישואיה)
- סרגיי
- מריה (מתה ב-12 (25) במאי 1912, לאחר שלקחה מנה ארסית קטלנית לאחר שאביה לא תמך באיש שחפצה להינשא לו, והוא ירה בעצמו בסמוך לבית משפחת פוטילוב במיטנינסקאיה.
- איוואן (12 (25) בדצמבר 1902 - 18 במאי 1977)
ראו גם
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ St. Petersburg Encyclopedia (online), entry "Putilov A.I." http://encspb.ru/object/2804002447?lc=en
- ^ מלבד מספנה ובית יציקה ארטילרי, בתקופת הצאר ייצרו מפעלי פוטילוב למעלה ממחצית ממלאי הרכבת באימפריה הרוסית. בשנת 1896 פיתחו מפעלי פוטילוב קרון קפלה לרכבת לשימוש ברכבת הטרנס-סיבירית. http://archive.yourmuseum.ru/project/sib-foto/station/st6.htm(הקישור אינו פעיל)
- ^ "Former Foreign Colonies and Major Concessions in China." http://worldstatesmen.org/China_Foreign_colonies.html
- ^ "Russian Civil War polities." http://worldstatesmen.org/Russia_war.html
- ^ "Chinese Eastern line: history of construction and operation." http://old.transsib.ru/Eng/history-kvzd.htm
