אלכסנדר ברוקמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר ברוקמן
Alexander Bruckmann
Justinus Kerner 1844.jpg

פרדיננד אלכסנדר ברוקמןגרמנית: Ferdinand Alexander Bruckmann;‏ 21 בפברואר 18069 בפברואר 1852) היה צייר היסטוריה ודיוקנאות גרמני.[1]

ביוגרפיה

ברוקמן הגיע ממשפחה של סוחרים וצורפים שהתגוררו בהיילברון מאז 1725. אביו יוהאן אוגוסט (פון) ברוקמן (1776–1835) היה בנאי אמן, ואילו דודו פיטר ברוקמן (1778–1850) ייסד את מפעל כלי הכסף של ברוקמן בהיילברון.

אלכסנדר ברוקמן נולד באלוונגן, שם אביו היה קצין בניין מחוזי. אחיו הצעיר אוגוסט אדוארד ברוקמן (1810–1884) הפך לימים לאדריכל כמו אביו, בעוד אלכסנדר ברוקמן גילה כישרון אמנותי. מכיוון שהמשפחה חיה שוב בהיילברון, אביו העביר אותו בשנת 1820 ללמוד את אומנות החריטה וייצור המדליות בהדרכת דודו והפסל קונרד ויטברכט שהועסק שם.[2]

עקב בעיית עיניים נאלץ ברוקמן לוותר על פעילות זו ובמקום זאת התחיל לצייר. בשנת 1827 הוא הגיע לשטוטגרט כדי להתאמן כצייר, ומשנת 1827 עד 1829 למד באקדמיה לאמנות במינכן, בעיקר בהנחייתו של היינריך הס. תמונה של אודיסאוס והסירנות, שהציג בתערוכת האמנות במינכן בשנת 1829, נקנתה על ידי המלך וילהלם הראשון מוירטמברג.

מסתיו 1829 עד 1832 התגורר ברומא, משם שלח את התמונה הגדולה של "גופת ברברוסה" עבור המלגה הממלכתית שהוענקה לו. לאחר מכן התיישב בהיילברון לזמן קצר, אך חזר למינכן בשנת 1833, שם צייר את חדר השינה של המלך לודוויג הראשון עם 14 תמונות המבוססות על מוטיבים משירי תיאוקריטוס, בחלקם על פי עיצובים של היינריך הס וחלקם מבוסס על העיצובים שלו. הוא עיטר את חדר השינה של המלכה תרזה בסצינות מהחתונה של הלנה ומנלאוס.

בשנת 1834 הוא פגש את הפילוסוף והפוליטיקאי פרידריך רוהמר (1814–1856) במינכן, שהפך לחסידו הנאמן שתמך בו כלכלית. הקשר המשפחתי הפך לידידות לאחר שברוקמן התחתן עם אחותו של רוהמר מתילדה בשנת 1843.

אביו, יוהאן אוגוסט פון ברוקמן נפטר בשנת 1835, ואלכסנדר ברוקמן יצא לחלוק כבוד אחרון לאביו. בדרך להלוויה הוא נפל מהמרכבה. בתאונה פגע בחלק האחורי של ראשו בערימת אבנים וסבל מזעזוע מוח קשה, ממנו התאושש בתחילה, אך השאיר אותו עם כאבי ראש עזים לשארית חייו וגרמו לדיכאון.

במשנת 1840 ואילך התמסר ברוקמן כמעט אך ורק לציור פורטרטים, בעיקר בשטוטגרט, באופן זמני גם באולם, אאוגסבורג, ציריך ובמקומות אחרים. במהלך תקופה זו יצר רק כמה יצירות גדולות יותר, כולל הציור תומנלדה בשבי (1851) ושני ציורי קיר גדולים (1846) באולם הנשפים של מוזיאון שטוטגרט לאמנויות יפות, "לידת אפרודיטה" ו"לוקאס, מצייר את המדונה".[3]

הבעיות הבריאותיות של ברוקמן שנגרמו כתוצאה מהתאונה שלו בשנת 1835 הטרידו אותו בעבודה והחמירו עם הזמן, כך שבסופו של דבר הוא סבל מעיוורון וטירוף.

כדי להימנע מגורל זה, הוא התאבד ב-9 בפברואר 1852. הוא מצא את מקום המנוחה האחרון שלו בבית העלמין בפנגלסבאך בשטוטגרט.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר ברוקמן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ August Wintterlin: Ferd. Alexander Bruckmann. In: Allgemeine Deutsche Biographie (ADB). Band 3, Duncker & Humblot, Leipzig 1876, S. 397 f.
  2. ^ Personendatenbank der Landesbibliographie Baden-Württemberg, www.statistik-bw.de
  3. ^ Ludwig Tavernier: Bruckmann, Alexander. In: Allgemeines Künstlerlexikon. Die Bildenden Künstler aller Zeiten und Völker (AKL). Band 14, Saur, München u. a. 1996, מסת"ב 3-598-22754-X, S. 463.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0