אלכסנדר דרווין
 |
אלכסנדר דווידוביץ' דְרֶווין (ברוסית: Александр Давыдович Древин, בלטבית: Aleksandrs Rūdolfs Drēviņš, אלכסנדרס רודולפס דרווינש; 3 ביולי 1889 - 26 בפברואר 1938) היה צייר לטבי-רוסי.[1]
ביוגרפיה
דרווין נולד בצסיס (בשטחי לטביה המודרנית), שהייתה אז חלק מהאימפריה הרוסית. הוא למד בבית ספר לאמנות בריגה ובכך סיגל תחילה את סגנון הציור האימפרסיוניסטי והגיע לראשונה למוסקבה ב-1914.[2] [3] הוא למד אצל קוזמה פטרוב-וודקין.
משנת 1917 עבד במחלקת האמנויות היפות של הקומיסריון העממי לחינוך.
דרווין היה חלק מאגודת "הפרח הירוק" של אמני אוונגרד לטבים. ב-1920–1921 הוא היה חבר במכון לתרבות אומנותית (אנ'), "אינחוק", אך מאוחר יותר עזב, יחד עם וסילי קנדינסקי, איוואן קליון ונדז'דה אודלצובה, בגלל המניפסט הקונסטרוקטיביסטי-פרודוקטיביסטי שדחק בדחיית הציור על הכן.
דרווין הפך לפרופסור לציור במוסקבה. ב-1922 הוא נשלח לעבוד בתערוכת האמנות הרוסית הראשונה בגלריה ואן דימן בברלין. הוא נסע ברחבי רוסיה, לחלק של הרי אורל בקזחסטן, אלטאי וארמניה ויצר סדרה של יצירות אמנות של הנוף הסובייטי. טיולים אלו אורגנו ופוקחו על ידי פקידי אמנות סובייטים.[4]
דרווין צייר לעיתים קרובות "פרימיטיביות אכזרית", חסרת כל מסר פוליטי או כל מטרה בכלל. ציוריו של דרווין היו בכוונה ריקים מאשליות ודקורטיביות. לאחר תקופה של ציור מופשט קונסטרוקטיביסטי, סגנונו נעשה ריאליסטי יותר במהלך שנות ה-20.
חיים אישיים
הוא היה נשוי לנדז'דה אודלצובה. בנם, אנדריי דרווין, יליד 1921, הפך לפסל.
ב-17 בינואר 1938, במהלך הטיהור הגדול, כחלק ממה שמכונה "המבצע הלטבי", נעצר דרווין על ידי ה-NKVD והוצא להורג ב-26 בפברואר, ליד מוסקבה.
גלריה
קישורים חיצוניים
- אלכסנדר דרווין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ "Drevin, Aleksandr (Rudolf) Davidovich", web.archive.org, 2016-08-06
- ^ Dombrovskis, Jānis (1925). Latvju Māksla: Glezniecības, grafikas, tēlniecības un lietišķās mākslas attīstības vēsturisks apskats ( Latvian Art: Historical Review of Painting, Graphics, Sculpture and Applied Arts) (1 ed.). Rīga, Latvija: Valters un Rapa. p. 154.
- ^ Russian and Soviet Painting, Metropolitan Museum of Art, 1977, מסת"ב 978-0-87099-162-2. (באנגלית)
- ^ "A Revolution Beyond Borders:The Soviet Art of the Latvian Riflemen", web.archive.org, 2016-03-04
