אלכסנדר מנס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלכסנדר מנס, דבוס שווייץ

ד"ר אלכסנדר מנס (2010-1930) היה פיזיקאי ומטאורולוג ישראלי, בין החלוצים בישראל לקידום אנרגיה מתחדשת בישראל. מבכירי החוקרים בארץ בנושא האקלים בכלל ובתחום אנרגיית הרוח בפרט. קיבל פרס מפעל חיים בכנס אילת-אילות לאנרגיה מתחדשת בעבור תרומתו הנכבדת לתחום אנרגיית הרוח בישראל. נשא בתפקידים בשירות המטאורולוגי הישראלי, בין היתר כיהן כסמנכ"ל השירות למחקר ופיתוח. פיתח וקידם את מודל התחזית העונתית למשקעי החורף בישראל. הקים וניהל במשך שנים רבות את מערכת הבקרה לסירוגין (מב"ס) השומרת על איכות האוויר מפני זיהום של מקורות גבוהים. היה הראשון לקדם פעילות למיפוי רוח לאומית (אטלס רוח), יזם והיה מעורב, בקליטת המחשב הגדול הראשון של השירות המטאורולוגי הישראלי, בתכנון ופיתוח מנהרת הרוח, בהקמת המרכז הלאומי לקרינת השמש בבית-דגן ובהתקנת מכ"ם הגשם. כיהן כיושב ראש האיגוד המטאורולוגי הישראלי והיה הנציג הישראלי בוועדת המחקר של הארגון המטאורולוגי העולמי. היה העורך המדעי הראשון של המהדורה העברית של סיינטיפיק אמריקן.

ביוגרפיה

אלכסנדר מנס נולד בבילגוריי, עיירה יהודית-פולנית קטנה ליד לובלין. עם הכיבוש הגרמני, ברחה המשפחה לגבול פולין-רוסיה ומשם הוגלתה, בסוף 1940, יחד עם המשפחה המורחבת לסיביר. עם סיום מלחמת העולם השנייה חזר מנס עם משפחתו לפולין, לעיר לודז', שם השלים תעודת בגרות. ב-1950 עלה לישראל עם הוריו ואחיו. ב-1960 נישא לאילנה ביתם של לאה וגבריאל וייסמן לה היה נשוי 60 שנים. עם סיום לימודיו בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, בשנת 1956, התחיל מנס לעבוד בשירות המטאורולוגי הישראלי. בתחילת שנות ה-70 סיים מנס תואר שני בנושא עכירות השמיים, בהדרכת פרופ' יהויכין יוסף במחלקה למדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב וב־1988 סיים תואר שלישי בפיזיקה בממכון ויצמן למדע בנושא מדידות קרינה על משטחים נטויים בהדרכת פרופ' גדעון יקותיאלי.

מנס היה בין החלוצים לקידום אנרגיה מתחדשת בישראל. במשך קריירה ארוכה בשירות המטאורולוגי הישראלי שנמשכה למעלה מ-40 שנה, שבמהלכה כיהן כסמנכ"ל השירות המטאורולוגי הישראלי למחקר ופיתוח וכסגן מנהל בכיר מילא מנס תפקידים רבים במערך המחקר ובמערך ההנדסי של השירות המטאורולוגי הישראלי והיה מעורב בכל הפרויקטים הגדולים שנוהלו בשירות המטאורולוגי הישראלי שכללו בין השאר:

במקביל לתפקידיו המקצועיים שמש גם בשנות השנות ה-60 של המאה ה-20 כיו"ר ועד העובדים של השירות המטאורולוגי.

בשנות השנות ה-80 של המאה ה-20 כיהן מנס כיושב ראש האיגוד המטאורולוגי הישראלי (אמ"י). במקביל לעבודתו בשירות המטאורולוגי הישראלי במשך עשרות שנים לימד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן והעמיד דור שלם של תלמידים, כמו כן, הוא הנחה עבודות מחקר בנושאי אקלים בבית-הספר פורטר ללימודי הסביבה באוניברסיטת תל אביב. ידיעותיו המקצועיות בתחומים רבים, יכולותיו הדידקטיות וניסיונו הרב תרמו להכשרת מדענים רבים במסגרת המרכז האזורי להדרכה של הארגון המטאורולוגי העולמי בנוסף, הוא היה מבוקש מאוד בפעילות הסיוע הבין-לאומית של ישראל בעולם במסגרת המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי. שנים רבות היה מנס הנציג הישראלי בוועדת המחקר של הארגון המטאורולוגי העולמי שם קשר קשרים אמיצים עם נציגי המדינות השונות ופעל לקידום המחקרים הבסיסיים בארץ ובעולם. בשנת 2001 לקח על עצמו מנס את משימת עריכת המהדורה העברית של סיינטיפיק אמריקן ישראל. במקביל ערך את כתב העת המקוון של החברה הישראלית לפיזיקה – פיזיקה פלוס.

הוא נפטר בתל אביב ב-29 בנובמבר 2010 והותיר אחריו, אלמנה, אילנה מנס, בן ובת ושני נכדים. מנס היה אדם רחב-אופקים ועתיר הישגים, ועם זאת צנוע במידה קיצונית, עד כדי כך שרבים מעמיתיו, ואף בני משפחתו, לא ידעו עד כמה רחבים היו תחומי עיסוקיו. בלכתו, השאיר מנס את השירות המטאורולוגי ללא אחד מעוגניו הראשיים.

קישורים חיצוניים

  • [1], אתר תשתיות
  • הבית.aspx(הקישור אינו פעיל), כנס אילת-אילות
  • [2], מטאורולוגיה בישראל
  • [3], מאמרים ynet
  • , מוסד שמואל נאמן הטכניון
  • [4], ארגון יוצאי בילגוריי בישראל
  • [5], בית ההוצאה לאור של צה"ל
  • השירות המטאורולוגי הישראלי, השירות המטאורולוגי הישראלי
  • [6], הבלוג הלא רשמי של פעילי התנועה הירוקה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0